הרב ד"ר צחי הרשקוביץ (אונ' בר אילן)פסוק זה מפרשתנו (שמות לה,ג) מוכר וידוע, והוא מוסיף איסור על מלאכת ההבערה, אף שזו נכללה כבר באיסורי המלאכה הרבים שמוזכרים בתורה ביום השבת. בשל תוספת זו זכתה מלאכת ההבערה להרחבות רבות (ראו ספר החינוך על פרשתנו, מצוה קיד, שמפסוק זה למדו על איסור המתת חייבי מיתות בי"ד בשבת).
שאלה חדשה שהתעוררה לפני כמאה שנה קשורה גם היא בפסוק זה, והיא שאלת מעמדו של החשמל. ליתר דיוק, מעמדה של הנורה החשמלית. ככלל, נחלקו הפוסקים בגישותיהם לסגירת מעגל חשמלי בשבת. יש המחמירים וקובעים שמדובר במלאכה מדאורייתא (החזון אי"ש וסיעתו), ומנגד פוסקים רבים הכריעו שאין בסגירת מעגל חשמלי בשבת משום מלאכה דאורייתא, אלא רק מדרבנן (ר' שלמה זלמן אויערבך, ר' צבי פסח פראנק, ועוד רבים).
אולם, קיימת הסכמה רחבה (אם כי לא מלאה) בקרב הפוסקים בקשר להדלקת נורות להט בשבת, שאיסורן הוא מדאורייתא. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בדברי הרמב"ם (הלכות שבת יב,א) שקבע כי "המחמם את הברזל כדי לצרפו במים, הרי זה תולדת מבעיר וחייב (סקילה)". איסור זה הורחב על ידי כל האחרונים לדין גחלת של מתכת, כלומר כל חימום של מתכת עד כדי כך שזו משנה את צבעה ומאדימה (וקל וחומר אם מתלהטת ומאירה) – הרי זה מבעיר, וחייב (כך כתב מפורשות החזון אי"ש. יש פוסקים שהעלו נקודות נוספות, כדוגמת חיוב מדין מבשל, או מדין תוספת הבערה כמביא עצים על מדורה קיימת, ועוד).
עד כה לא חידשנו דבר, שהרי ידוע ומקובל שיש בהדלקה זו משום איסור חמור. אולם, שכרה של קביעה הלכתית זו בצידה. אם, כדברי הפוסקים, יש בהבערת גחלת של מתכת משום הבערה מדאורייתא, האם נוכל לדון את נורת הלהט כנר? ההשלכות לכך הן רבות, ונציין שלוש מתוכן:
א. הדלקת נרות חשמליים בערב שבת בברכה.
ב. ברכת מאורי האש במוצאי שבת בהבדלה על נורת להט.
ג. בדיקת חמץ לאור פנס עם נורת להט.
(דינים נוספים, כגון הדלקת נרות חנוכה, ועוד, קשורים בסוגיה זו, אך לא זה המקום להרחיבם).
ואכן, פוסקים רבים התמודדו עם שאלות אלה, ונתנו להם מענה. הרב עובדיה יוסף (שו"ת יחוה דעת חלק א סימן ד; חלק ה סימן כד) הקדיש כמה תשובות מסכמות בסוגיה, והביא מסורות חשובות מגדולי הדורות האחרונים. הלכה למעשה, רוב גדול של הפוסקים, ובעיקר אלה שנגעו בנושא החשמל, הכריעו שאכן דינה של נורת להט כנר לכל דבר וענין. עד כדי כך שהביא מסורת על ר' חיים מבריסק (אביו של הגרי"ז, וסבו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק) שהיה מבדיל על נורת להט, בכדי להוציא מלב הטועים וחושבים שאין בנורת להט משום הבערה. אמנם, לתשומת לבה של חברת החשמל, הרב עוזיאל כתב שמאחר שהפסקות חשמל הן דבר נפוץ, וכן עליות ונפילות מתח, מן הראוי לא להדליק בנורות חשמליות, בשל החשש שייכבו. אך כבר העיר על כך הגר"ע יוסף שחשש זה איננו גדול היום מהחשש הרגיל שהנר יכבה, והשתנתה לטובה איכות הולכת החשמל.
לסיכומם של דברים, הצביעו כמה פוסקים על העדיפות שישנה לנרות רגילים, בשל ההיכר והאווירה המיוחדים שהם נוסכים על בתינו עם פרוס השבת, ומכל מקום, בשעת הדחק, כאשר מתברר שנגמרו הנרות בבית, או במצבים לחוצים אחרים (ר' אהרן קוטלר זצ"ל התיר ליולדת בבית חולים להדליק בנרות חשמל), ניתן להדליק נרות שבת ונרות הבדלה בברכה בגחלת של מתכת, הלא היא נורה חשמלית (נורת להט, ולא פלורוסנט).
נכונים הדברים גם לגבי בדיקת החמץ הממשמשת ובאה, אף שיש שפקפקו בהיתר זה. מכל מקום, כאמור, בשעת הדחק אף בדיקת חמץ באופן זה מוציאה את האדם ידי חובה, וניתן לברך עליה.
ויקה"פ תשס"ו
