אבינועם הרש (מחנך ומעביר שיחות להורים מורים ונוער)לפני כמה זמן עלה פוסט (מתוך "חדשות שמחות") על אלישע מדן, שנפצע אנוש ואיבד את שתי רגליו. אלישע הוזמן לקבל את אות החוסן של המכללה האקדמית חמדת – בהיותו מופת של שיקום, תקווה והשראה. לפני הטקס ניגשה סטודנטית משנה א’ וסיפרה שלפני שבועיים נסעה בכביש 6 בשעה שתיים בלילה. לפתע היה לה פנצ’ר רציני בגלגל. היא יצאה מהרכב בגשם וניסתה לעצור נהגים שעברו במקום.
בשלב מסוים נעצר רכב: זו הייתה משפחת מדן, שנסעה עם ילדיה הישנים. מירי, אשתו של אלישע, הוציאה מהרכב את כיסא הגלגלים, ואלישע עצמו ניגש להחליף לסטודנטית את הגלגל, כשהוא מבקש ממנה לעמוד במקומו על מפתח הבוקסה.
אתם קולטים את הסיטואציה? לוחם קטוע רגליים. בלילה גשום. מחליף פנצ׳ר לאישה שאינו מכיר.
חשבתי על העניין בעקבות פנצ'ר שהיה באוטו שלי. במצב צבירה של בטטה, התחלתי לחייג ל'ידידים', ואז נזכרתי באלישע – פתחתי את תא המטען והתחלתי כמו מטורף להרים את האוטו, לפתוח את הברגים ולהחליף צמיג.
אתה מחליט לאן הרוח שלך תיקח אותך, ועד כמה אתה באמת מוכן ומאמין ביכולת שלך להרים את השמיים. ואולי, אולי זו בכלל הגדולה של האיש הענק הזה, אלישע מדן. שגם כשהוא מחליף פנצ'ר, הוא מחנך.
***
jordan-whitt-unsplash
עשרות שאלות ופניות הגיעו אליי לאחרונה בעניינים חברתיים, והנה אחת מהן: "שבוע טוב אבינועם. יש לנו ילד מקסים בכיתה ז', שלומד באחת מהישיבות המפורסמות של הציונות הדתית בירושלים. כמה שלא ניסינו, הילד שלנו פשוט לא מצליח להשתלב עם שאר החבר'ה. הרבה מהם גרים בקטמון הישנה ומגיעים מרקע סוציו-אקונומי מאוד ברור והילד שלנו, מה לעשות, מגיע מרקע פחות נוצץ. עוד מעט יש לו בר מצווה, והוא מפחד וחושש שלא יגיעו אליו הרבה חברים. מה היית מייעץ לנו לעשות?"
הנה התשובה שלי:
בכל שנה חוזר הסיפור של האתגרים של הדימוי העצמי. עצם המעבר מהיסודי לחטיבה כשלעצמו הוא חתיכת טראומה עבור רוב הנערים, שהם בעצם עדיין ילדים. פתאום הם מוצאים את עצמם מחוץ לחממה המוכרת, בסביבה שהם שוב נהפכו להיות בה הקטנים, ורף הציפיות מהם עלה פלאים. הם מוצאים את עצמם בו זמנית מול החזית הלימודית ומול החזית היותר חשובה – החברתית. וילד שלא טוב לו חברתית, פשוט לא יהיה פנוי ללמוד.
אז מה ניתן לעשות? בתור התחלה את יכולה להתקשר להורים של כמה נערים ולהגיד להם שהיית שמחה ליצור חיבור בין הילדים. אפשר למשל להציע ללכת לכל מיני אירועים ומקומות כאשר את מתנדבת להסיע. לא תאמיני כמה הורים יעופו על ההצעות שלך.
בנוסף, ממליץ לך בחום לדבר עם המחנך של הכיתה ולבקש ממנו לחבר בין הילד שלך לשאר הנערים. מעבר לכך, מאוד חשוב לתחזק את הדימוי העצמי של הילד שלך, ולהגיד לו שזה שהוא לא טס לחו"ל או לא רוכש אייפון 17 לא אומר שהוא שווה פחות מהם.
כאן את יכולה לתת דוגמאות על מגוון אנשים ששולטים כיום בעולם והתחילו מאפס, כי הקלפים שהם קיבלו בחיים היו ממש גרועים. ובכל זאת, במקום לחפש תירוצים הם החליטו לחפש איך מנפצים את תקרת הזכוכית ומרימים את השמיים!
