אבינועם הרש (מחנך ומעביר שיחות להורים מורים ונוער)מאז פרסום הטור על הרווקות בשבוע שעבר, הוצפתי בעשרות שיחות: רווקות ורווקים שהציעו להיכנס ולעזור, לאחר מכן הורים, חברים ומי לא?
נראה שהנושא נגע ונוגע בעצבים החשופים ביותר של המגזר: מן משהו כזה שכולם מכירים אותו, מרגישים אותו, כואבים אותו, אבל רק א-לוהים יודע למה הוא עוד לא התפוצץ. או יותר נכון, כן מתפוצץ אבל במנות קטנות שעוד לא מגיעות לכדי המסה הקריטית הנחוצה למהפך בתפיסת עולם של מגזר שלם.
כמעט 25 שנה אני בתחום ומכיר בערך את רוב השחקנים הפעילים בשטח: כולם מורכבים מאנשים יקרים שרוצים לעשות תיקון עולם ולשנות – עמותות, ארגונים, אנשים פרטיים. בכל פעם שאני נפגש עם אחד או אחת מהן, אני יוצא נפעם מהאש ומהשליחות. אם הם לא היו כאן, תאמינו לי, המצב היה נראה אחרת לגמרי.
אתמול סיימתי שיחה עם איש יקר, שמוכר בקרב הפו"פים בירושלים כאחד שהספיק להרים המון אירועים. הוא אמר לי: "אחי, עזוב אותך. כל עוד רווקים לא יתחילו לשנות את תפיסת העולם שלהם ולהבין שהם חייבים שינוי דחוף בכל הגישה שלהם – אז חבל על הזמן שלי. באמת".
pexels-andrew-wilus
אם היה אומר את המשפטים הנוקבים האלו סתם ציניקן או איזו דודה פולנייה… סבבה. תגידו, מי אתם שתתחילו לבקר אותנו. אבל הבן אדם נשם רווקות ואכל את החצץ והאדמה. ולא רק זה, אלא שבניגוד להרבה אחרים שהתיישבו להם בסבבה שלהם בכורסת היועצים דה להשמאטע, הוא גם הספיק להרים אירועים בקצב של הצבעות האי האמון שהלכו כאן בחודש האחרון. הוא יודע דבר או שניים על רווקות.
לפני כן דיברתי עם אחד מהאושיות המרכזיות בגוש דן. המסר אצל כולם זהה: שינוי אמיתי יגיע רק אם לא נחזור על אותם דפוסים. אם נשכיל לייצר משהו חדש, עדכני, שלא הולך לשרוף משאבים על חבר'ה שלא באמת רוצים להשתנות: כי למען האמת, הבעיה היא לא תמיד מחסור בהצעות.
הבעיה האמיתית היא חזרה על דפוסים שגויים שמובילה שוב ושוב לשום מקום. לפני שבוע כתבתי על מלוות זוגות מנוף איילון שסיפרה לי על 182 זוגות שהיא ליוותה בדרך לחתונה וחשבתי לעצמי: ריבונו של עולם, איך לא חשבו על זה קודם?
ליווי זוגי. ללכת יד ביד עם רווקים ורווקות שיותר מאתגר להם העניין. לצלוח מהמורות. ספקות שיכולים להתברר. קונפליקטים. כל כך מתבקש.
אז בינתיים אנחנו ממשיכים לחרוש את שבילי ארצנו, מגלים מקומות מקסימים, נפגשים עם קודקודים כדי לשזור את הקצוות. והלוואי, אלוקים, הלוואי שגם מישהו מהכנסת, מאלו שמייצגים את הציונות הדתית והמגזר, ירים טלפון ויגיד: הנני.
ואם כבר, אז בואו תרשמו רעיון פשוט:
יש בארץ מאות חדרי מורים: בבתי ספר יסודיים, חטיבות, תיכונים, אולפנות, ישיבות, מקיפים. מה שבא לכם. תחשבו אם בכל מקום כזה, הייתה מישהי או מישהו מוגדרים שהיו מרכזים את כל הבקשות וההצעות של מחפשי הזוגיות. איזה מדהים זה היה?
רק אתמול פנה אליי בחור יקר בשם אבישי וביקש ממני לפרסם את המיזם שהוא וחבריו מרימים: 'חיבורים: מיזם שידוכים חברתי לציבור הדתי לאומי'.
איזה משמח זה לגלות כל הזמן עוד ועוד יוזמות של אנשים טובים באמצע הדרך למען אלו שמחפשים את שאהבה נפשם.
