רגשות מכריעים מלחמות

פרק י"ז בשמואל א' מתאר את טקס המעבר של דוד מנער אלמוני לגיבור ומועמד למלוכה. הפרק מתחיל בתיאור הטרור הפסיכולוגי שגוליית מנהל מול ישראל. שני המחנות עומדים האחד מול השני, ובמשך 40 יום נעמד גוליית בין המחנות – מחרף ומגדף. הכתוב מתאר באריכות את עוצמתו וגודלו והתגובה של שאול וישראל, חד משמעית – "וַיֵּחַתּוּ וַיִּרְאוּ מְאֹד".

הדמויות המרכזית שעשויות היו לגשת לגוליית ולהביסו הם שאול ויונתן, מנהיגי העם, הידועים כבר בגבורתם. אך הם מהססים. עולה הרושם כי הם חשים, שאין להם את הכוחות ולא את הסיוע האלוקי כדי לנצח קרב כזה. כתוצאה מכך, המערכה מתעכבת והפחד הולך וגדל.

לאחר מכן, הכתוב מפנה את הזרקור לדוד בתיאור שמזכיר את סיפור יוסף. שניהם מתוארים כאחים הקטנים בבית, שאביהם הזקן שולח אותם לראות בשלום האחים. יוסף יוצא לאחים שיצאו לרעות את הצאן, ודוד יוצא לאחים שהלכו למערכה. התגובה שלהם למראה אחיהם הקטן, דומה בשני המקרים. אצל יוסף הם בזים לו ומחשבים להמיתו ואצל דוד:

"וַיִּשְׁמַע אֱלִיאָב אָחִיו הַגָּדוֹל, בְּדַבְּרוֹ אֶל הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר אַף אֱלִיאָב בְּדָוִד וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה יָרַדְתָּ וְעַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן הָהֵנָּה בַּמִּדְבָּר אֲנִי יָדַעְתִּי אֶת זְדֹנְךָ וְאֵת רֹעַ לְבָבֶךָ, כִּי לְמַעַן רְאוֹת הַמִּלְחָמָה יָרָדְתָּ".

אליאב מפרש את הגעתו של דוד למערכה כזדון וכרוע לב, הוא לא רואה אפשרות אחרת. גם שאול תוהה לעצמו על מעשיו של הנער במערכה. דוד עונה לו על גבורתו מול הארי והדוב, ושאול לא משתכנע. עד המילים הללו – "וַיֹּאמֶר דָּוִד ה' אֲשֶׁר הִצִּלַנִי מִיַּד הָאֲרִי וּמִיַּד הַדֹּב, הוּא יַצִּילֵנִי מִיַּד הַפְּלִשְׁתִּי הַזֶּה".

דוד כיוסף, מגיע עם רוח אחרת, שלא ברורה לאחים, ותולה את גבורתו בסיוע אלוקי. שאול מבין שהוא ניחן ביכולת שמעניקה לו חסינות מפני הטרור הפסיכולוגי של גוליית ושולח אותו בברכה.

לאחר הניצחון המזהיר של דוד, שאול מנסה לברר במשך מספר פסוקים מיהו הנער המרשים שהצליח להביס את גוליית. דוד כבר עובד כמנגן אצל המלך, ופרשנים רבים מתחבטים בשאלה כיצד לא הכירו. המלבי"ם מפרש "כי עת יופיע האור האלוקי ויבקע כשחר אורו על איש הרוח, אז יתהפך לאיש אחר".

הפחד והחרדה, ולחלופין הגבורה והאמונה בצדקת הדרך, משנים את פניו של האדם. מלחמות רבות יכולות להגיע להכרעה בדיוק על הדבר הזה. הרגשות הללו מידבקים – כאשר המלך בחרדה, כל העם נכנס לפחד, וכאשר דוד נושא נאום מלא אמונה ומנצח את גוליית, העם מצליח לצאת מהקיפאון, לרדוף את הפלישתים ולנצחם.