הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)מתן תורה שלפני מתן תורה – בשעה שהורה הקב"ה למשה כיצד להמתיק את המים במרה, וזאת על ידי השלכת עץ לתוך המים, נאמר כי האירוע לא הסתיים בכך שהמים הומתקו. בסיומו של הפסוק נאמר "שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו", לאמור: במרה ניתן לעם ישראל חוק ומשפט. נחלקו ראשונים מהם אותם חוק ומשפט שניתנו במרה.
רש"י, בעקבות חז"ל, ביאר כי מדובר בשלושה נושאים: "…במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם: שבת ופרה אדומה ודינין". לא קשה להבין כיצד הגיע רש"י לפרשנות זו. הצורך לומר כי קיבלו במרה את מצוות השבת נובע מהפרשה הבאה: פרשת המן. הלוא בפרשת המן נצטוו לא ללקוט בשבת, אולם אם כלל עוד לא ידעו על השבת – כיצד אפוא ניתן לצוות עליה; פרה אדומה היא הביטוי המובהק ביותר של "חוק", ודינין הם הביטוי המובהק ביותר של "משפט".
ברצוני לשתף בקיצור סיפור שהתרחש על בסיס דברים אלו, והמסקנות מתבקשות מאליהן: לפני כ-50 שנה מורנו ורבנו, הרב יהודה עמיטל זצ"ל, היה אורח השבת בסמינריון של גשר בצפת. בימים אלו, עוד קודם למלחמת יום הכיפורים שבה נפילת הבחורים מהישיבה השפיעה מאוד על רוחו ועל דרכו, הוא היה אדמו"ר בציונות הדתית, והיווה קשר עמוק בין עולם החסידות ובין בני הנוער התוססים.
לא היה זה מפתיע אפוא כי במוצאי השבת קמה אחת הבחורות החילוניות והצהירה בפני הרב: "בעקבות שבת זו החלטתי להתחיל מהלך של חזרה בתשובה וקבלת תורה ומצוות. אלא שאיני מסוגלת לעשות את הכל בבת אחת, ואני שואלת את הרב: מנין להתחיל?"
וזו הייתה תשובתו של הרב זצ"ל: את לא הראשונה. את לא הראשונה שמקבלת תורה ומצוות בהדרגה. גם עם ישראל כולו התחיל כך. אף הוא לא קיבל את התורה בבת אחת. ואכן, כתוב בפרשת בשלח שלאחר קריעת ים סוף הלכו שלושה ימים במדבר למקום שנקרא מרה. שם מופיעים לראשונה מצוות, חוקים ומשפטים שאינם קשורים רק ליציאת מצרים.
רש"י, גדול פרשנינו, מבאר כי הם קיבלו במרה שלוש מצוות – שבת, פרה אדומה (שהיא החוק המובהק) ודינים ("ומשפט"). מכוח סיפור מיוחד זה, אף אני מציע לך ללכת בדרכו של עם ישראל ולקבל על עצמך שלוש מצוות בתחילת דרכך בעולמה של אמונה.
המצווה הראשונה היא מצווה שאת מאוד מזדהה איתה ומאוד אוהבת אותה. את בעצמך אמרת כי השבת הותירה בך חותם גדול, ואפשר שטוב שתתחילי במצווה זו או בדומה לה. את זה אני למד מהעובדה שעם ישראל קיבל על עצמו את מצוות השבת.
המצווה השנייה – המשיך הרב – צריכה להיות מצווה שאת מאוד לא מזדהה איתה. את לא מבינה אותה, את חושבת שהיא בלתי הגיונית, את רואה בה משהו מעוות ולא צודק, וכדו' – ותשמרי אותה. חשוב לך לדעת כבר בתחילת דרכך ביהדות, כי אנו לא מתנים את שמירת המצוות שלנו בכך שנבין או נזדהה עימן. קבלת עול מצוות היא קבלת עול מלכותו של הקב"ה, ואנו מקיימים את מצוותיו כיוון שהוא ציווה אותנו לעשות כך, ולא בשל העובדה שהמצווה עברה את הבחינה שלנו ונמצאה ראויה.
את זה אני למד, כמובן, מהעובדה שבמרה קיבלו על עצמם את פרה אדומה, שהיא הסמל המובהק של המצוות הבלתי מובנות, ואף על פי כן אנחנו חייבים לקיים אותן במלואן.
ומצווה שלישית שעלייך לקבל על עצמך היא מצווה בתחום בין אדם לחברו. את זה אני למד מה"דינים". הנושא הזה חשוב ביותר. בתחילת דרכך בתוך עולם המצוות, את צריכה להטמיע בתוכך את ההכרה כי המצוות לא נועדו רק כדי להסדיר את מערכת היחסים שבין אדם למקום. המצוות אינן אנכיות בלבד. הן גם אופקיות. הן נועדו לעצב גם את העולם הצודק והמוסרי שבין אדם לחברו.
כמה חשובים דברים אלה היום, לכולנו. ההזדהות, קבלת העול, והמוסר.
