הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)מיד בתחילת הפרשה מתווה הכתוב את האסטרטגיה האלקית שהכתיבה את ציר היציאה ממצרים והתנועה לארץ ישראל. "ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים… ויסב אלקים את העם דרך המדבר" (שמות יג יז). ציר ארוך ומאגף, ולא ציר קצר חזיתי וישיר.
האיגוף נבע מ'התחשבות' במפלס ה'רוח' וה'מוטיבציה הלאומית' של העם ורמת חוסנו: "כי קרוב הוא כי אמר אלקים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה". עם שזה עתה יצא משעבוד מדכא, עם שלא התאפשר לו לפתח יכולות צבאיות ותחושת מסוגלות לעמוד מול אתגרים צבאיים משמעותיים. "כי לבם היה מלא פחד ומורא כדרך עבדים המורגלים בעבודת פרך שרוחם שפל ונכאה" (מלבים שמות יג יז) – כל אלה השפיעו על בשלותו לקראת עימות צבאי מיידי, אם יילך בדרך הקצרה.
חז"ל והמפרשים התייחסו בצורות שונות למבחנים שהיו צפויים בדרך הקצרה. חשש מפני מלחמה מול של עמי כנען (רשב"ם שמות יג יז), או שהיה זה חשש ממלחמה עם הפלישתים כבר ב'דרך' אל הארץ ('אל היעד') עוד לפני ההגעה לקרב העיקרי על כיבוש הארץ ('על היעד'), ואילו בדרך הארוכה והעקיפה ניתן לעבור עד הארץ בבטחה (רמב"ן שם). הסבר אחר – בדרך הקצרה חששו ממתקפה מאחור ע"י פרעה ומלפנים ע"י פלישתים, ובדרך הארוכה הקב"ה עתיד למשוך את פרעה לתוך הים (בכור שור שם). אפשרות נוספת – בדרך הקצרה הייתה עלולה לצוץ דילמה, משום שעדיין הייתה אפשרות להתחמק מההתמודדות ע"י חזרה למצרים (רש"י שם). מכאן ניתן ללמוד על המשמעות של מלחמת "אין ברירה" בקביעת מפלס הרוח, לעומת מצב ש'יש ברירה אחרת' והמלחמה היא אחת האופציות האסטרטגיות, גם אם הטובה מבניהן. הסבר נוסף – בצידי הדרך הקצרה היו מוטלים עצמותיהם של בני שבט אפרים שמתו ע"י הפלישתים, בניסיון עליה מוקדם לארץ ישראל, ומפגש אתם היה עלול לגרום לדמורליזציה ולשבירת רוחו של העם (שמו"ר כ יא. ותרגום יונתן שם).
מאידך, לדרך הארוכה היה יתרון בכך שניתנה שהות לחזק את רוח העם ולהעלות את מפלס "מצב הרוח", משום שהם עתידים לראות אותות ומופתים (הר"ח שם), מה שיחזק את ביטחונם בד' וביכולתם (מלבים שם). במהלך הדרך הארוכה גם תתגבש הזהות העצמית והתודעה הלאומית של העם, שהם תנאים ליכולת התמודדותו עם האתגרים הצבאיים (העמק דבר, שם). בדרך הארוכה גם עתידים להתרבות הזכויות של עם ישראל בקבלת התורה (שמו"ר כ טו). ובדרך הארוכה יש גם שהות לעשות ניסים שירתיעו את עמי כנען (שמו"ר כ טז. מלבים שם).
הרמב"ם (מו"נ ח"ג ל"ב) והחיזקוני (שם) הדגישו שאין להעלות על הדעת ח"ו שאין ביכולתו של הקב"ה להתמודד באופן ניסי עם חוסר הבשלות של העם ומצבו הנפשי. הקב"ה רצה שהחשש שעשוי להיות בדרך הטבע, יילקח בחשבון, ועל פיו תיקבע אסטרטגית היציאה.
מכך יש ללמוד שיש להתחשב בהיבטים פסיכולוגיים ותודעתיים ובכללם 'מפלס מצב הרוח הלאומי', שהוא אחד מהמרכיבים האסטרטגים של ה'בטחון הלאומי' במדינה ובחברה. למרכיב זה השפעה גדולה על תחומים שונים. בתחום הביטחון הוא משפיע על תחושת המסוגלות ועל המוטיבציה הלאומית והאיתנות להתמודדות עם איומים ביטחוניים. בתחום החברתי הוא משפיע על היכולת לעמוד בפני משברים ואתגרים קשים. בתחום הכלכלי האופטימיות ושביעות הרצון משפיעים על הפעילות הכלכלית והנכונות להיכנס להשקעות כלכליות.
'מצב הרוח' הלאומי הוא מרכיב חיוני ונתון להשפעה. מנהיגות שמבקשת להניע את העם להתמודדות עם אתגרים, חייבת להיות מודעת למפלס 'מצב הרוח' הלאומי ולהתחשב בו. לבל תעמיד את העם באתגר שמעל ליכולותיו באותה נקודת זמן. על המדינה למצוא דרכים אמיתיות לחזק את 'מצב הרוח הלאומי' ולטפחו.
(בשלח תשעה)
