קובי פרידחי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)את הפרק הקודם סיימנו כאשר דוד מתחבא מפני שאול בבית שמואל. שאול כמעט ומגיע אליו עד שמצטרף לחבורת הנביאים ומתנבא. בתחילת פרק כ' בשמואל א', רואים שדוד ניצל את העיכוב של שאול כדי לברוח אך נראה שהוא נמלט למקום הכי מסוכן עבורו – בית המלך.
"וַיִּבְרַח דָּוִד מִנָּיוֹת בָּרָמָה וַיָּבֹא וַיֹּאמֶר לִפְנֵי יְהוֹנָתָן מֶה עָשִׂיתִי מֶה עֲוֹנִי וּמֶה חַטָּאתִי לִפְנֵי אָבִיךָ כִּי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי. וַיֹּאמֶר לוֹ חָלִילָה לֹא תָמוּת הִנֵּה לֹא יַעֲשֶׂה אָבִי דָּבָר גָּדוֹל אוֹ דָּבָר קָטֹן וְלֹא יִגְלֶה אֶת אָזְנִי וּמַדּוּעַ יַסְתִּיר אָבִי מִמֶּנִּי אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֵין זֹאת".
לפי פסוקים אלו, הסיבה בגללה דוד בורח אל יהונתן, היא כדי לברר איתו מהי הסיבה בגללה שאול רוצה להרוג אותו. יהונתן חושב שהוא מגזים, ובהמשך הפרק משקיע המון ואף מסתכן כדי להבין את כוונותיו של שאול.
שני הצדדים בסיפור – דוד המבקש לדעת את הסיבה לשנאה של שאול, ויהונתן המבקש לוודא אותה – לא ברורים לאדם הממוצע שקרא את הפרקים האחרונים. ידוע כי דוד נמשך למלך, נהיה פופולרי בקרב העם, נושא את בת המלך והופך לחבר הטוב ביותר של בנו. שאול החפץ במלוכה משקיע מאמצים רבים, שולח שליחים ורץ בעצמו כדי לחסל את דוד. כל הפרק יעסוק בניסיון אחרון לברר מה שאול רוצה ולמה הוא מתכוון, כשדי ברור לכולם מהי כוונתו.
יחד עם זאת, דוד ויהונתן הם שניים מהמעגל הקרוב ביותר למלך, שניהם מפקדים בצבא, אחד מהם הוא גם בנו הבכור והשני המנגן האישי ואיש הצבא. תוך כדי שהם בקשר קרוב אל המלך, הוא עובר מ"שאול הצדיק", הנחבא אל הכלים, למלך מושחת ואכזר הנאבק להישאר על כיסאו – כפי שאנחנו מכירים ממנהיגים במהלך ההיסטוריה. ובימינו, המעבר הזה לא תמיד חד, חלק וברור.
מעבר לכך, מתרחשת כאן מה שנקרא "הטיית המחויבות" – הנטייה האנושית להמשיך בפרויקט, החלטה או השקעה כי כבר התחייבנו אליהם והשקענו בהם משאבים. כלכלנים עוסקים בהטיה הזאת בעולם המניות למשל (ידוע גם כ"כשל העלות השקועה"), אבל הדבר עובד בצורה דומה גם במשאבים שהשקענו באדם או ברעיון.
כאשר דוד ויהונתן מחוברים לשאול ולביתו, מזוהים כלפי חוץ כקרובים למלוכה, מעבירים מהמלך מסרים לפקודיהם, קשה להם לזהות את השינוי שהתחולל. הם גם מנסים שלא לראות את המתרחש, ומחפשים תירוצים כדי לא לערער את ראיית המציאות ולטלטל את עולמם. על כן, הם משקיעים עוד מאמץ אחרון, ואפילו מסתכנים כדי להשתחרר מאותה מחויבות פנימית למנהיג ולתפיסתו.
