אחת התכונות המאוסות עליי ביותר היא הזלזול. זלזול באדם, בכבודו, באישיותו, בכישרונותיו, באינטליגנציה שלו, בפועלו, ובכלל במה שהוא.
מכיוון שהנחת היסוד היא שכל אדם נברא בצלם וחביב אדם שנברא שצלם, הרי שזלזול באדם הוא גם זלזול בצלם האלוקים שבו.
זה בסדר גמור לחלוק. זה לגיטימי לא להסכים. אבל זה ממש מאוס לזלזל.
זלזול זה ההיפך מכבוד וההיפך מענווה. הזלזול נובע ממקום של גאווה והתנשאות. רק בעל גאווה סבור שמותר לו לזלזל. מי שהענווה בקרבו יודע להעריך ולכבד גם את השונה, וגם את היריב. מי שכולו נפוח מאגו מרשה לעצמו לחשוב שכולם סביבו הם פשוט עדר של מטומטמים.
אתה נוסע בדרכים, ומשלטי החוצות ניבטות אליך סיסמאות בחירות של מפלגות שונות. משפטים וסלוגנים בסגנון של- 'תוך שנה אין יותר קשישים עניים בישראל', או 'אנחנו ניתן לך קרקע בחינם- אתה רק תצטרך לבנות', או 'רק אנחנו נעשה שלום', וכן הלאה משפטים העוסקים בביטחון, שלום, חינוך, כלכלה, צדק חברתי, וכדומה.
ואז, אתה מסתכל בכל הסיסמאות השדופות הללו ושואל את עצמך- מה…הם באמת חושבים שכולם מטומטמים? הם באמת חושבים שאנשים רואים שלט שכתוב עליו- תוך שנה אין יותר עניים בישראל'- ושאנשים מאמינים לזה, ושבגלל זה אנשים יצביעו למפלגה שלהם?
כנראה שכן. לא נעים להגיד- אבל זה בדיוק מה שהם חושבים, שהאנשים הם פשוט עדר רופס של טיפשים, שניתן לשטוף את מוחם באמצעות סיסמאות ריקות ונבובות.
בנסיבות כאלו ואחרות, יצא לי כבר כמה פעמים בחיי להיות נוכח בישיבות של משרדי פרסום ואנשי יחסי ציבור שרצו לפרסם מוצר או רעיון כזה או אחר. יושבים בפורום הזה כל מיני רעיונאים, קופירייטרים, ואנשי פרסום ומעלים רעיונות כאלו ואחרים, ויותר מפעם אחת היה מישהו שואל- תגידו, מה אתם חושבים, שהאנשים מטומטמים שאפשר למכור להם כל דבר בסיסמאות ריקות? והתשובה לצערי הייתה- כן.
ל 90% מהאוכלוסייה אפשר למכור הכל. קצת אריזה יפה, קצת מייק-אפ, קצת סיסמא קליטה, וקצת פסיכולוגיה של שטיפת מוח- ואתה יכול למכור הכל. יש 10% שלא קונים את השטויות הללו ? לא נורא, די לנו
ב 90% שמתמסרים בקלות לכל שטיפת מוח שטחית.
זו הנחת היסוד של עולם הפרסום, וזו כנראה הנחת היסוד של הפוליטיקאים- שההמון פשוט מטומטם, ושאפשר עם קצת פוטושופ, ומודעה מעוצבת למרוח לו מול העיניים דמויות וסיסמאות בסגנון של 'תוך שנה אין יותר עניים בישראל', ושאנשים באמת יאכלו את זה וילכו להצביע למפלגה הזו.
המצב הישראלי כל כך מורכב מכל בחינה שהיא- ביטחונית, מדינית, כלכלית, חברתית, דתית וכן הלאה. אין פתרונות קסם לשום נושא, ושום סיסמא פופוליסטית לא יכולה לפתור שום בעיה. במקום לבוא ולאתגר את העם להתמודדות אמיתית עם סוגיות יסוד, לדיון מעמיק על עקרונות ואמיתות, במקום לרומם את רוח העם ולהציב לפניו חזון ומטרה שאליהם יש לחתור גם במחיר של דם יזע ודמעות, במקום לעשות כל זאת מתוך מנהיגות אמיתית ואחראית, מעדיפים יועצי התדמית, מנהלי הקמפיינים והפוליטיקאים, לבוא אל 'פשוטי העם' מתוך שחצנות וכוחנות, התנשאות וגאווה, לזרוק לחלל האוויר כמה סיסמאות שדופות הלקוחות מתוך איזה דף מסרים, למרוח בשלטי חוצות משפטים ציניים נעדרי כל היתכנות- ולחשוב שהעדר המטומטם ישלשל בעקבות זה את הפתק הנכון.
על חטא שחטאנו לפניך בזלזול.
(משפטים תשעה)
על חטא שחטאנו לפניך בזלזול
השארת תגובה