אלינור רחימי (יוצרת וכותבת תוכן, מעצבת גרפית er1313@gmail.com)בטח כולכם שמעתם על סערת ה"פרות" של יעל פוליאקוב, שטוענת שמשפיעניות מלאות הן פרות שמנצלות את השומן שלהן כדי לקבל אהדה.
אין לי טיפת סימפתיה לאישה הזו ולמשב שנאת השמנות שהיא הביאה איתה, אבל אני חושבת שאחרי שצפיתי בתגובות וראיתי כמויות בלתי נסבלות של נשים בעיקר שמצדדות בה, נזכרתי שמאז ומעולם זה היה כיף לכולם לצחוק על שמנות, בדגש על נשים שמנות. אני מאמינה שזה בעיקר כי הרבה נשים מרגישות טוב יותר עם עצמן כשהן דורכות על אחרות בדרך למעלה.
ולמה אני מזכירה את כל זה? כי את השבוע פתחתי עם הודעה קולית בווטסאפ שקיבלתי מגבר זר, ובה הוא מבקש שאשלח לו תמונת גוף. הוא לא הציג את עצמו, הוא לא הבהיר למה. פשוט דרש.
בפעם האחרונה שבדקתי, לא נרשמתי לסוכנות דוגמנות ואני לא חושבת שלאף אישה שם היו פונים ככה כדי לבקש תמונות גוף שלה. אבל מה? פעם בחור אחד הסביר לי שזה ידוע שאם את לא שולחת כמה תמונות שלך מרחוק, את כנראה שמנה. ואז הם מבקשים תמונת גוף, כדי לבדוק כמה את שמנה. ואם את שמנה אזי כבודך שווה לאפס, ואפשר פשוט לשלוח לך הודעה ובה ודרישה שתראי לכולם את הממדים שלך.
בעיניי, כל השיח הפוגעני הזה על משקל ומראה של נשים בשם "מציאת החן" מפספס את כל המטרה. אם כל מה שמעניין אותך זה הגוף שלי וכמה אני שוקלת, כדאי שתפנה לסוכנות דוגמנות. כבר אין משמעות למי את, מה את מביאה איתך, רק לקליפה החיצונית שלך, וכשזה שוק בשר, אז למה לא באמת להתייחס אלייך כמו לפרה למכירה?
אף אחד לא אמר שלא צריכה להיות משיכה. אבל משיכה ואינטימיות מורכבות מכל כך הרבה רבדים שהם לא רק מבנה גוף. שמנה לא שווה מכוערת. יש שמנות ומלאות יפהפיות. יש גם הרבה גברים שמתביישים בזה שהם נמשכים לנשים כמונו כי זה לא אידאל היופי, זה לא מה שהם פגשו כל החיים בסרטים ובמגזינים ובשלטי החוצות. זה משהו אחר, מציאותי יותר.
אם אתם לא רוצים אז לא צריך, אבל בחייאת, תלמדו לכבד!
