בחירה מכוננת בתורה

הבחירה של עם ישראל לקבל את התורה הייתה בחירה מכוננת. השלכותיה רלוונטיות דורות רבים אחריה. לבחירה של עם ישראל קדם, עפ"י חז"ל, מהלך בו התאפשר לכל האומות לבחור בתורה, וכל אחת, נמנעה מסיבותיה (עי' ברמח"ל דרך ד' ח"ב פ"ד).
הבחירה בתורה הייתה בחירה כוללת של דרך חיים המקיפה את כלל חיי האדם מרגע היוולדו ועד יומו האחרון. הייתה זו בחירה קולקטיבית של עם שבחר בתורה כדרך חייו כקולקטיב, "כאיש אחד בלב אחד" (רש"י שמות יט ב) ולא בחירה של אוסף יחידים. "'וישם לפניהם את כל הדברים האלה' טעמו – שאמר להם: הנה נתתי לפניכם הדברים, בחרו לכם היום אם תעשון כן, ולכן ענו אותו: 'כל אשר דבר ד' נעשה' וכו'. וכן טעם 'ויענו כל העם יחדיו', כי משה קרא לזקני העם שהם חכמיהם ושופטיהם, כי להם הבחירה, ושם לפניהם כל הדברים האלה במעמד כל העדה, וכו', והם לא המתינו לעצה ובחירה, 'ויענו כל העם יחדו' ויאמרו למקטון ועד גדול 'כל אשר דבר ד' נעשה' (רמב"ן שמות יט ז). לרמת אחדות קולקטיבית זו הגיע עם ישראל רק כשנסעו מרפידים להר סיני: "ביקש הקב"ה ליתן תורה לישראל בשעה שיצאו ממצרים, והיו חולקין זה על זה וכו'. שהיו נוסעים במריבה וחונים במריבה. כשבאו לרפידים הושוו כולם ונעשו אגודה אחת" (תנ"י יתרו ט).
עם ישראל קיבל על עצמו את הדרך של התורה, ככלל, והתחייב לקיים אותה אף בטרם ידע את פרטיה: "ויבוא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו ד'. ויענו כל העם יחדיו ויאמרו: כל אשר דבר ד' נעשה! וישב משה את דברי העם אל ד'" (שמות יט ז-ח). "ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו: כל אשר דבר ד' נעשה ונשמע" (שמות שם ז).
בסוג בחירה של 'נעשה ונשמע' הגיעה למיצוי תכונת הבחירה האנושית, שהתנשאה לגובה של הבחירה של העולם המלאכי שהוא כל כך גבוה עד שמנקודת המבט האנושית הוא נראה ככזה שאין בו בחירה כלל: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו! דכתיב: 'ברכו ד' מלאכיו גיבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו' ברישא 'עושי' והדר 'לשמע'" (שבת פח א). ועל כך ציינו אותם המלאכים: "בשעה שהקדימו ישראל 'נעשה' ל'נשמע' באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים אחד כנגד 'נעשה' ואחד כנגד 'נשמע'" (שבת שם). הרב קוק זצ"ל מבאר שסוג כזה של בחירה יכול להתקיים רק כאשר קיימת שייכות כללית ומתוך שכנוע פנימי עמוק, אמון ואמונה בקב"ה (עין איה שם).
חז"ל חושפים שהבחירה בתורה הייתה בעלת השפעה על המימד הקוסמי והעניקה לעולם את זכות בריאתו וקיומו למפרע: "מאי דכתיב: 'ויהי ערב ויהי בקר יום השישי' – ה"א יתירה למה לי? מלמד שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין, ואם לאו אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו" (שבת שם).
הבחירה בתורה מהדהדת לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל. כביכול היא חוזרת ומתרחשת מידי יום שבו כל יהודי ממשיך לבחור לחיות על פי מצוות התורה. "'ביום הזה באו מדבר סיני' (שמות יט א) וכי ביום הזה באו? אלא כשתהא למד דברי לא יהו בעיניך ישנים אלא כאילו היום ניתנה תורה! ביום ההוא אין כתיב כאן אלא 'ביום הזה'" (פדר"כ – יב כא).
זכות הבחירה בתורה במתכונת של 'נעשה ונשמע' עומדת לעם ישראל לנצח. "א"ר לוי כל פעולות טובות ונחמות שהקב"ה עתיד לעשות עם ישראל אינן אלא בשכר פעיה אחת שפעיתם לפני בסיני ואמרתם: 'כל אשר דבר ד' נעשה ונשמע' (שמות כד ז)" (פסיקתא דרב כהנא ט ד).
(יתרו תשעח)