Facebook Youtube
  • חומשים
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצוה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • ויקהל-פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • תזריע-מצורע
      • אחרי מות
      • אחרי-קדושים
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בהר-בחוקותי
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קורח
      • חוקת
      • חוקת-בלק
      • בלק
      • פינחס
      • מטות
      • מטות-מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • ניצבים-וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • משפט
    • בשערי המשפט העברי
    • יהודית ודמוקרטית
  • פילוסופיה
    • הגיגים
    • בחזית האמונה
    • על ציר הזמן
    • ציונות דתית רעיונית
    • אמנות, יהדות ומה שביניהן
  • מדרש
    • מבט פסיכולוגי על מסכת אבות
    • עט לדרוש
    • פרשה ומדרש
    • על המדרש
    • בעיניים של חז"ל
    • בדרכו של הרב יהודא אשכנזי (מניטו)
  • הלכה
    • הלכה בפרשה
    • מחשבה ומעשה
    • הלכה מסביב לשולחן
    • מנוחת נדבה
  • החיים עצמם
    • הפרשה בחיי המעשה
    • מבט לחיים מתוך הפרשה
    • עיונים בפרשה
    • פרשה מזווית פסיכולוגית
    • ערך מוסף
    • פסוק לי פסוקך
    • זווית אישית
    • על סדר היום
      • רפואה ע"פ היהדות
    • תורה ומדע בפרשה
    • טבע וריאליה בפרשה
    • פרשה בימי קורונה
  • בחברה הישראלית
    • בחברה הישראלית
    • המגזר
    • חרדים
    • עם אחד
    • אקדמיה בראי המציאות
  • המגזין
    • מיומנו של רב קהילה
    • קהילות מספרות
    • התוועדות עם מרדכי
    • על הדרך
    • תוכן שיווקי
    • חינוך
      • שעת מחנך
    • בעיניים של מוטי
    • הקול שלה
    • גרים מספרים
    • ככה נהגו היהודים באתיופיה
    • בלי מחיצות
    • כתבות
  • יהדות
    • כתבות
    • מועדים
      • פסח
      • שבועות
      • סוכות
      • ראש השנה
      • סוכות
      • חנוכה
      • פורים
      • טו בשבט
      • ל"ג בעומר
      • ט"ו באב
  • תרבות
    • תיירות ופנאי
    • כשרות בחו"ל
  • חומשים
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצוה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • ויקהל-פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • תזריע-מצורע
      • אחרי מות
      • אחרי-קדושים
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בהר-בחוקותי
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קורח
      • חוקת
      • חוקת-בלק
      • בלק
      • פינחס
      • מטות
      • מטות-מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • ניצבים-וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • משפט
    • בשערי המשפט העברי
    • יהודית ודמוקרטית
  • פילוסופיה
    • הגיגים
    • בחזית האמונה
    • על ציר הזמן
    • ציונות דתית רעיונית
    • אמנות, יהדות ומה שביניהן
  • מדרש
    • מבט פסיכולוגי על מסכת אבות
    • עט לדרוש
    • פרשה ומדרש
    • על המדרש
    • בעיניים של חז"ל
    • בדרכו של הרב יהודא אשכנזי (מניטו)
  • הלכה
    • הלכה בפרשה
    • מחשבה ומעשה
    • הלכה מסביב לשולחן
    • מנוחת נדבה
  • החיים עצמם
    • הפרשה בחיי המעשה
    • מבט לחיים מתוך הפרשה
    • עיונים בפרשה
    • פרשה מזווית פסיכולוגית
    • ערך מוסף
    • פסוק לי פסוקך
    • זווית אישית
    • על סדר היום
      • רפואה ע"פ היהדות
    • תורה ומדע בפרשה
    • טבע וריאליה בפרשה
    • פרשה בימי קורונה
  • בחברה הישראלית
    • בחברה הישראלית
    • המגזר
    • חרדים
    • עם אחד
    • אקדמיה בראי המציאות
  • המגזין
    • מיומנו של רב קהילה
    • קהילות מספרות
    • התוועדות עם מרדכי
    • על הדרך
    • תוכן שיווקי
    • חינוך
      • שעת מחנך
    • בעיניים של מוטי
    • הקול שלה
    • גרים מספרים
    • ככה נהגו היהודים באתיופיה
    • בלי מחיצות
    • כתבות
  • יהדות
    • כתבות
    • מועדים
      • פסח
      • שבועות
      • סוכות
      • ראש השנה
      • סוכות
      • חנוכה
      • פורים
      • טו בשבט
      • ל"ג בעומר
      • ט"ו באב
  • תרבות
    • תיירות ופנאי
    • כשרות בחו"ל

הפיצוץ כבר כאן

מוטי זפט (העורך הראשי של 'שבתון') ל׳ בשבט ה׳תשפ״ו (פברואר 17, 2026) 12:54 pm אין תגובות

מעז יצא מתוק

לאחר הסערה במגזר בשבוע שעבר סביב נועה מבורך, קמה לה סערה חדשה, שתחילתה גם כן סביב מודעה. להלן הסיפור בתמצית.

הדיין הרב אבי זרביב, משרת כמפעיל דחפור די-9 בעומק רצועת עזה כמעט 750 יום מאז אותו 7 באוקטובר נורא. לא אחת הרב העלה משם פוסטים, בהם הביע דעתו שעדיף להחריב בתים ברצועה במקום שחיילים ייכנסו רגלית לבתים האלה ויסכנו בכך את חייהם. ניתן היה להבין כי לשיטתו, גם אם נמצאים בבתים האלה עזתים שלא ידוע כי הם מחבלים (בהרבה מקרים כך ניצלו חייהם של חיילי צה"ל).

ברשתות החברתיות הופצה בשבוע שעבר מודעה (עם לוגו בני עקיבא) המזמינה להרצאה של הרב זרביב בישיבת ההסדר 'אורות שאול' בתל אביב, שהרב יובל שרלו הוא אחד העומדים בראשה. הכותרת: 'לזרבב את עזה'.

הרב יובל שרלו הגיב למודעה בפוסט כדלקמן:

הרב יובל שרלו. צילום: יח"צ אורות שאול

"הבה נתחיל מהסוף: אם אי פעם יהיה אירוע בישיבה שידון בשאלה מה עושים ברצועת עזה – יוזמנו, כדרכנו, כל מי שיש לו עמדה להביע אותה. הרב זרביב הי"ו יהיה חלק בלתי נפרד מהמוזמנים. במקרים הבודדים מאוד שאנו עושים כינוס על כל דבר שבעולם, בדרך כלל על עניינים הקשורים בתורה  – אין אנו משתיקים. להפך, תלמידינו ישמעו את כל הדעות ויחליטו על דרכם.

זה חלק מדרכי הבסיסית. ללא שום קשר לעובדה שאני כנראה מתנגד לדעותיו, אם אכן הסיכום שסיכם אותם עבורי גי'ימיני נכון. עמדתי התורנית על מוסר מלחמה נכתבה אין ספור פעמים, גם באתר של הישיבה (https://www.ypt.co.il/4464) ודברי הרמב"ן הם נר לרגליי: 'ונשמרת מכל דבר רע – שהשטן מקטרג בשעת הסכנה, לשון רש"י. והנכון בעיניי בעניין המצווה הזאת, כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי בו. והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה, כי יאכלו כל תועבה, יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה, הישר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב. ועל כן הזהיר בו הכתוב, ונשמרת מכל דבר רע'.

למעלה מכך, בישיבת 'אורות שאול' לא היה אי פעם מצב שמישהו הוזמן, ולאחר מכן בוטלה הזמנתו. היו עליי לחצים כבדים במקרים מגוונים, ומעולם לא בוטלה הזמנה לאחר שפורסמה.

אסור להלבין פנים. אנחנו קודם כל דורשים מעצמנו. שכל דברי הבלע שנאמרו – אין להם כל בסיס וכל יסוד. מה שהתרחש הוא פשוט – קבוצת נערים הודיעה בציבור שיש אירוע בעזרת נשים בישיבה, תחת כותרת שהיא משחק מילים על שמו של הרב זרביב, אבל משמעותה היא שיש כנס בישיבת 'אורות שאול' שעניינו לשטח את עזה. לא היה לזה כל קשר לישיבה מלכתחילה.

משעה שזה נחשף לעינינו – זה בוטל מייד. מעצמנו. לא הייתה הזמנה. לא בוטלה. לא היה כינוס. לא בוטל. לא היה לחץ. לא היה כלום… בישיבת 'אורות שאול' לומדים תורה". סוף ציטוט.

תוך זמן קצר מהפרסום עלה הרב זרביב לריאיון ב'גלי ישראל' ואמר: "כואב לי מאוד שרבנים שלא מכירים אותי מפרסמים דברים כאלה. הרב שרלו הופך אותי ללא מוסרי? לכתוב שאני אכזר? אני?! אני רוצה לבקש סליחה מעם ישראל. סליחה שרציתי לנצח, סליחה שרציתי שהילדים שלנו יחזרו הביתה בשלום, שרציתי לתת לעם ישראל כוח ולחזק אותו. סליחה שעזבתי את המשפחה שלי כדי לתת רוח".

והרשת רעשה וגעשה. חיזוקים לזה, גינויים לאחר, ולהיפך. חלקן אישיות, חלקן ענייניות. האחרונות ראויות להישמע.

וכאן, הסיפור שלנו מקבל תפנית.

ולתפנית; כששמע הרב שרלו את תגובתו של הרב זרביב לדברים, הזמינו להעביר שיעור בישיבת ההסדר 'אורות שאול', קיבל אותו שם במאור פנים, והקשיב לשיעור כאחד התלמידים. וכרגיל אצלנו, 'נשמות טובות' לא חסר. אלה ייעצו לרב שרלו שלא להזמין את הרב זרביב, ומן הצד השני 'נשמות טובות' ייעצו לרב זרביב שלא להעביר שיעור בישיבה של הרב שרלו. שניהם, הרב שרלו והרב זרביב, התעלו על משיאי העצות, והאירוע התקיים. הרב יובל שרלו לא הסתפק בכך ואף פרסם פוסט, שבעיניים שלי, ראוי לקרוא בו ולהפנים אותו. גם אני כן. הנה הדברים.

"טעיתי. טעיתי בדרך בה כתבתי את הדברים. לא כתבתי טוב, וגרמתי נזק. זה לא משנה שכוונתי הייתה אחרת. היה פשוט יותר לכתוב שטכנית לא יהיה אירוע שנראה שהישיבה מארגנת, בלי הסכמתה. וזהו. טעיתי. שנים רבות אני מנסה לא לכתוב נגד. לכתוב את עמדתי בלבד. לא נגד אחרים. והפוסט יצא נגד. טעיתי. ואני מצטער.

הייתי צריך להדגיש דברים נוספים: את הערכתי העצומה לתלמיד חכם, גיבור ישראל, משרת האומה בעזה, לפני שאני כותב שאנחנו כנראה חלוקים. ולא כתבתי את זה. הלוואי ויהיה חלקי עם הלוחמים הגיבורים, שבזכותם בכלל ניתן לקיים את הדיון הזה. להיות חלוק אינו לפסול. בוודאי שאינו להשתיק. כך פתחתי, והיה צריך להדגיש זאת עוד ועוד. להפך, בעולמי יש לשמוח על ריבוי עמדות וגיוון. כל כך הרבה פעמים כתבתי על כך. ולא הסברתי את זה… זה חלק מניסיוני לפני שנים רבות לא לכתוב נגד. ועוד, להדגיש שוב את העובדה שאין להחרים ולהשתיק. ואף שפתחתי בכך, זה לא היה מספיק.

…. ולפעם הבאה:  לתת את הדעת על כל אלה. ולהמשיך לכתוב את שאני סובר. בתשומת לב, זהירות מנתינת אפשרות להבנה מוטעית, והדגשת מה שצריך להדגיש. ולעסוק בדברים החשובים באמת. תודה לכל מי שהעמיד אותי על כך".

סוף ציטוט. צריך להיות הרב יובל שרלו כדי לכתוב דברים כאלה.

לי הסיפור הזה הזכיר את העצה של אמא פולנייה לבנה: כאשר אתה הולך להתחתן, בדוק טוב עם מי, שתהא זו אחת שתדעו גם להתגרש 'בטוב', אם תגיעו לכך. שני הרבנים המכובדים האלה, הוכיחו שהם ראויים למעמדם הרם.

 

אירוע היסטורי?

"מדובר באירוע היסטורי בכל קנה מידה", הגיבו בארגון עת"ים, על הודעת הרבנות הראשית לישראל כי היא פותחת את ההרשמה למבחני הרבנות חודש אייר.

תזכורת: הרבנות הראשית דילגה על כמה מועדי בחינות, מאז פסק בג"ץ, יולי 2025, כי הרבנות חייבת לאפשר גם לנשים להיבחן. ברבנות משכו את הזמן, אך הלחץ של אלפי אברכים שלמדו ולמדו, הגיעו אל הבאר אך נמנע מהם לשתות ממנה, עשה את שלו. סוף-סוף הגיעה הבשורה: נפתחה ההרשמה. לא כתוב, אבל גם נשים יכולות. מכלל שאין לאוו במפורש, אתה למד הן.

ארגון עתי"ם, שהוביל בזמנו את העתירה נגד הרבנות, הגדיר את פתיחת ההרשמה כ'אירוע היסטורי בכל קנה מידה'.

שמח בשמחתם, אבל מכאן ועד 'היסטורי בכל קנה מידה', נראה לי שזה קצת מוגזם. מספיק 'היסטורי'. ולמה, לענ"ד, השמחה מוקדמת? כיוון שבהודעת הרבנות הראשית יש המשך. כתוב שם, בין השאר, שהרבנות הראשית תקים ועדה מקצועית שתבחן את הקריטריונים ותוביל רפורמה מקיפה בתחום הבחינות. מה שייקבע שם, יחול גם על אלה שנרשמים בימים אלה. ואם לא הבנו, הרי שבהודעה משותפת שפרסמו הרבנים הראשיים, הרב דוד יוסף והרב קלמן מאיר בר, נמסר כי הם יעשו הכל כדי לעמוד על המשמר, "שאך ורק מי שראוי על פי ההלכה לשאת תעודה בחתימת הרבנות הראשית יזכה לכך, ומי שאינו ראוי לא יקבל תעודה כזאת". הבנתן?

אז אם אני קורא נכון גם בין השורות, הרי שאף שההרשמה לבחינות הרבנות נפתחה גם לנשים, מכוח החלטת בג"ץ,  סבירות של 99.9% שברבנות הראשית לישראל יחפשו דרכים יצירתיות כדי לתקוע מסמר בגלגלים ולעכב מתן הסמכה לנשים, גם אם אינן נופלות בידע ההלכתי ובאורח חייהן בכלום מגברים שכן יזכו בהסמכה. ושוב בג"ץ יידרש לסוגיה, ושוב דחייה וחוזר חלילה. אז אירוע היסטורי – אולי; 'בכל קנה מידה' – קצת נסחפנו, לטעמי.

 

טבח בריבוע

כולם, כולל רה"מ, יודעים ומכירים כי ב-7 באוקטובר 2023 היה טבח. טבח נורא. שום מילה 'מכבסת' לא תוכל להנמיך את עוצמת הטבח והאסון הזה. נקודה. באותו 7 באוקטובר אירעו גם מעשי גבורה רבים מאוד, של אזרחים וחיילים כאחד. נקודה. הניסיון למחוק את המילה 'טבח' בכותרת להצעת החוק שנידונה בוועדות הכנסת, חוץ מניסיון להינדוס תודעה, כחלק מהקמפיין מ'למעלה' שנעסוק כמה שפחות באותו יום מר ונמהר – הוא גם פגיעה קשה במשפחות הנרצחים שנטבחו. מן הצד השני, אפשר גם להבין משפחות שכולות שיקיריהן נפלו בקרבות, שירצו להדגיש דווקא את הגבורה.

דבר אחד בטוח: זו תהיה טעות איומה לחייב את משפחות אלה שנטבחו ואת אלה שנהרגו, לכתוב על המצבה 'נפל בקרב', כפי שהסתמן בתחילת השבוע. הגיע הזמן שלא על כל דבר נריב. הכי פשוט, וגם נכון בעיניי, לאפשר לכל משפחה לבחור את מילות התואר שלה. זו – טבח, זו – נפל בקרב, זו – נפל במלחמת התקומה. בסיפור המיוחד הזה זה אפילו לא תרתי דסתרי.

 

בני ברק של מטה

הלו, זה בני ברק? מרכז הארץ? ששתי חיילות יסכנו עצמן כשהן נכנסות לשם בצוהרי היום? שמאות צעירים פוחזים, במקום לשבת ליד הסטנדר בישיבה, כפי שהוריהם ורבותיהם מצפים מהם, ישתוללו ברחובות, ישרפו פחים ובעיקר יתעמתו עם חיילים, עם חיילות ועם שוטרים?

צילום: אנספלאש,
carmine-savarese-

בעיניים שלי, הטענות צריכות להיות מופנות פחות לאותם צעירים פוחזים, ויותר להנהגות החרדיות – הרבנית והפוליטית כאחד. הגינויים שחלקם הוציאו בעקבות ההתפרעויות לא עושים עליי רושם. אותם רבנים חשובים, וכמותם פוליטיקאים חרדים, שבחודשים האחרונים אינם מפסיקים להשמיץ את הצבא, אלה הקוראים להשליך את צווי הגיוס לאסלה, אלה ה'פוסקים' שגם מי שאינו לומד לא יתגייס, אלא ההופכים עריקים ששוחררו משבועיים מעצר צבאי ל'כוכבים' במגזר החרדי – הם הדלק שהצית את התבערה בבני ברק. הוויכוח בין המשטרה לצבא – כן הודיעו, לא הודיעו, כן תיאמו, לא תיאמו (את הגעת החיילות לבתים של צעירים חרדים העומדים בפני גיוס) – ממש לא רלוונטי בעיניי. מה שרלוונטי זה שבני ברק נכבשה בידי חבורת פוחזים צעירים, בהנהגת 'הפלג הירושלמי'. מה שרלוונטי זה שזה לא יכול להימשך.

מה לדעתי צריך לעשות?

א. להעמיד לדין את כל הפורעים, ולא אכפת לי כמה צעירים הם. וכן, להחמיר בענישתם. גם דרך הוריהם זה בסדר. שישמרו עליהם.

ב. לבדוק באילו ישיבות הם רשומים ולהודיע לראשי אותן ישיבות, שבפעם הבאה שבחורים שלהם מסתובבים ככה ברחוב באמצע היום ומתעמתים עם אנשי כוחות הביטחון – ינוכה מהישיבה הסכום שהיא מקבלת מהמדינה עבור אותם תלמידים. בפעם השלישית שאותם פוחזים ייתפסו, תישלל מהם בעתיד הזכות ל'פטור תורתו אומנותו'.

ג. לא לשלוח לבני ברק חיילות או שוטרות. נכון, זה ייראה כאילו נכנעים לחרדים, אבל נוכח הנפיצות של האירועים (חוק השתמטות, לכידת עריקים), חשוב להנמיך להבות ולא להעצימן.

ד. לפעול מול ההנהגה הרוחנית של החרדים ולהסביר להם ב'רחל בתם הקטנה' כי העסק עומד בפני פיצוץ, שלא ניתן יהיה להחזירו אח"כ לממדים שניתן לחיות איתם. הגינוי שיצא מביתם של ה'גדויילים'  אחרי העימות עם המשטרה הוא משהו בכיוון הנכון, אך לא מספיק. די, לענ"ד, שיודיעו כי מי שיימצא מפגין ומתעמת עם כוחות הביטחון, יועף מהישיבה. ושיאכפו זאת.

ה. הפלג הירושלמי, האלים הזה, שלטענת חרדים 99 אחוז מהמפגינים בבני ברק היו ממנו, (ב'חרדית' הם נקראים ה'עצניקים' ע"ש בפתק 'עץ' בקלפי), ככל שידוע לי, להבדיל מסאטמר, פלג זה כן נהנה מתקציבי מדינה, מביטוח לאומי וכדומה. יש לחפש לאלתר כיסוי משפטי שימנע מהם כל סיוע מדינה. מי שלוחם נגדה, שיחפש סיוע ממקור אחר. נכון עשה ח"כ קרויזר, שדרש מעיריית בני ברק להפסיק לרב פרידמן, הצ'יף של הפלג, את משכורתו. נראה אותם.

לשלול אזרחות

ובעניין אחר: ישראלים שמורשעים בסיוע לאיראן בזמן מלחמה. יש כבר עשרות כאלה. עפ"י פרסומים, רה"מ הורה לבדוק שלילת אזרחותם הישראלית. בעיניים שלי, צודק, צודק, צודק. וגם אם לאחר זאת לא ניתן יהיה לגרשם לאנשהו, לפחות שלא ייהנו מקצבאות ומשאר סיוע שהמדינה נותנת לאזרחיה, וגם שלא יוכלו להצביע בבחירות. הכי מוסרי ומתבקש שיש.

לא דופק חשבון

לא בדקתי, אבל אני מניח שרוב מוחלט של אזרחי מדינת ישראל היהודים לא אוהבים את התערבותו הישירה והבוטה של הנשיא האמריקני בסוגיית החנינה לנתניהו, כן או לא. ימנים וקפלניסטים כאחד, בלי קשר לעמדתם האישית בנושא. אלמלא היה זה דונלד עם אופיו הג'ינג'י, ועם מלוא החופן זכויות על עזרתו יוצאת הדופן לישראל בעת צרה, היה מתבקש מפגן ענק של ישראלים הקוראים לו "אל תדחוף את אפך למקום שלא צריך, נסתדר לבד".

אבל כיוון שמדובר בו, פוליטיקאים נאלצים להשתמש במלים מכובסות, ונשיא המדינה, שעמיתו האמריקני עושה לו בושות אל מול פני העולם כולו, מחפש את המטבע מתחת לפנס ומקורביו תוהים בקול גדול, האם מישהו – נתניהו – שוב ביקש מהנשיא האמריקני בפגישתם האחרונה להציף את הנושא, ואם כן, מה התמורה שנתניהו נתן לטראמפ בהקשר המדיני-ביטחוני.

כך או אחרת, עפ"י פרסומים, הנשיא הרצוג פנה כבר לפני כעשרה שבועות ליועצת המשפטית לקבל חוות דעתה בסוגיית החנינה, וטרם נענה. לא בדקנו. ההערכות הן שהצדדים ייאלצו להגיע לעסקת טיעון מתישהו, וכל דקה שעוברת – חבל.

 

מיהם המילואימניקים?

שופט בית המשפט העליון דוד מינץ קיבל את בקשת תנועת "המילואימניקים – דור הניצחון", וקבע כי יתקיים דיון בהרכב שופטים בנושא רישום מפלגתו של יועז הנדל תחת השם "המילואימניקים". ההחלטה נתקבלה לאחר מאבק של לוחמי וקציני מילואים מתנועת "דור הניצחון", הטוענים כי רישום השם מהווה ניכוס ציני של צבא ההגנה לישראל לצרכים פוליטיים אישיים.

גלעד אך, יו"ר "המילואימניקים דור הניצחון" (שפורסם כי בכוונתו להיכנס לפוליטיקה), מסר: "שירות המילואים הוא קודש הקודשים של החברה הישראלית, במיוחד אחרי אירועי 7 באוקטובר. המילואימניקים הם לא מותג פוליטי ולא נכס של אף פוליטיקאי. השם הזה שייך לכולנו, מימין ומשמאל, ואסור לאפשר לאף מפלגה לצבוע את המדים שלנו בצבע פוליטי. אנחנו מברכים על החלטת העליון לדון בסוגיה העקרונית הזו שתקבע האם צה"ל יישאר מחוץ למגרש הפוליטי".

אני לא יודע מה יחליט בג"ץ, אבל אם יקבל את העתירה, למחרת תובא בפניו עתירה בדיוק באותו עניין רק נגד השימוש בשם "מפלגת הציונות הדתית".

 

 

 

 

 

 

 

Print Friendly, PDF & Email

כתבות שעשויות לעניין אותך

זהו שיר פרידה: מכורים שהצליחו להיגמל מסמים, סיגריות ואלכוהול מספרים על היציאה משעבוד לחומר - לגאולה
מה זיכרון ההיסטוריה תורם לנו?
יוצאים לאחא"ב
בין גיוס, לתקציבים ולחטופים
מוטי זפט

מוטי זפט (העורך הראשי של 'שבתון') |להציג את כל הפוסטים של מוטי זפט (העורך הראשי של 'שבתון')


« פוסט קודם

השארת תגובה

ביטול

שבתון השבוע

פופולרי

הצעירה שהתחתנה עם ערבי
בחברה הישראלית

הצעירה שהתחתנה עם ערבי

הנשים שנוגעות במוות
המגזין

הנשים שנוגעות במוות

צעיר קוריאני השתוקק להיות יהודי. זה נגמר בחתונה עם דתיה מרמת הגולן
המגזין

צעיר קוריאני השתוקק להיות יהודי. זה נגמר בחתונה עם דתיה מרמת הגולן

הנעלמים: בכל שנה 10-15 אזרחים נעדרים ולא נמצאים- חיים או מתים
בחברה הישראלית

הנעלמים: בכל שנה 10-15 אזרחים נעדרים ולא נמצאים- חיים או מתים

אחרי 'אבודים במרוקו' – הילד שנחטף משתף איך נודע לו שהוא מאומץ ואיך זה לפגוש 4 אחים חדשים ואמא בגיל 53
המגזין

אחרי 'אבודים במרוקו' – הילד שנחטף משתף איך נודע לו שהוא מאומץ ואיך זה לפגוש 4 אחים חדשים ואמא בגיל 53

תנו לנו לייק

אודות

הכל התחיל לפני 25 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.

המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.

השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.

מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: אביטל דואן שמולי

מה בשבתון

  • חומשים
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצוה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • ויקהל-פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • תזריע-מצורע
      • אחרי מות
      • אחרי-קדושים
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בהר-בחוקותי
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קורח
      • חוקת
      • חוקת-בלק
      • בלק
      • פינחס
      • מטות
      • מטות-מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • ניצבים-וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • משפט
    • בשערי המשפט העברי
    • יהודית ודמוקרטית
  • פילוסופיה
    • הגיגים
    • בחזית האמונה
    • על ציר הזמן
    • ציונות דתית רעיונית
    • אמנות, יהדות ומה שביניהן
  • מדרש
    • מבט פסיכולוגי על מסכת אבות
    • עט לדרוש
    • פרשה ומדרש
    • על המדרש
    • בעיניים של חז"ל
    • בדרכו של הרב יהודא אשכנזי (מניטו)
  • הלכה
    • הלכה בפרשה
    • מחשבה ומעשה
    • הלכה מסביב לשולחן
    • מנוחת נדבה
  • החיים עצמם
    • הפרשה בחיי המעשה
    • מבט לחיים מתוך הפרשה
    • עיונים בפרשה
    • פרשה מזווית פסיכולוגית
    • ערך מוסף
    • פסוק לי פסוקך
    • זווית אישית
    • על סדר היום
      • רפואה ע"פ היהדות
    • תורה ומדע בפרשה
    • טבע וריאליה בפרשה
    • פרשה בימי קורונה
  • בחברה הישראלית
    • בחברה הישראלית
    • המגזר
    • חרדים
    • עם אחד
    • אקדמיה בראי המציאות
  • המגזין
    • מיומנו של רב קהילה
    • קהילות מספרות
    • התוועדות עם מרדכי
    • על הדרך
    • תוכן שיווקי
    • חינוך
      • שעת מחנך
    • בעיניים של מוטי
    • הקול שלה
    • גרים מספרים
    • ככה נהגו היהודים באתיופיה
    • בלי מחיצות
    • כתבות
  • יהדות
    • כתבות
    • מועדים
      • פסח
      • שבועות
      • סוכות
      • ראש השנה
      • סוכות
      • חנוכה
      • פורים
      • טו בשבט
      • ל"ג בעומר
      • ט"ו באב
  • תרבות
    • תיירות ופנאי
    • כשרות בחו"ל
  • חומשים
    • בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצוה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • ויקהל-פקודי
    • ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • תזריע-מצורע
      • אחרי מות
      • אחרי-קדושים
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בהר-בחוקותי
      • בחוקותי
    • במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קורח
      • חוקת
      • חוקת-בלק
      • בלק
      • פינחס
      • מטות
      • מטות-מסעי
    • דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • ניצבים-וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • משפט
    • בשערי המשפט העברי
    • יהודית ודמוקרטית
  • פילוסופיה
    • הגיגים
    • בחזית האמונה
    • על ציר הזמן
    • ציונות דתית רעיונית
    • אמנות, יהדות ומה שביניהן
  • מדרש
    • מבט פסיכולוגי על מסכת אבות
    • עט לדרוש
    • פרשה ומדרש
    • על המדרש
    • בעיניים של חז"ל
    • בדרכו של הרב יהודא אשכנזי (מניטו)
  • הלכה
    • הלכה בפרשה
    • מחשבה ומעשה
    • הלכה מסביב לשולחן
    • מנוחת נדבה
  • החיים עצמם
    • הפרשה בחיי המעשה
    • מבט לחיים מתוך הפרשה
    • עיונים בפרשה
    • פרשה מזווית פסיכולוגית
    • ערך מוסף
    • פסוק לי פסוקך
    • זווית אישית
    • על סדר היום
      • רפואה ע"פ היהדות
    • תורה ומדע בפרשה
    • טבע וריאליה בפרשה
    • פרשה בימי קורונה
  • בחברה הישראלית
    • בחברה הישראלית
    • המגזר
    • חרדים
    • עם אחד
    • אקדמיה בראי המציאות
  • המגזין
    • מיומנו של רב קהילה
    • קהילות מספרות
    • התוועדות עם מרדכי
    • על הדרך
    • תוכן שיווקי
    • חינוך
      • שעת מחנך
    • בעיניים של מוטי
    • הקול שלה
    • גרים מספרים
    • ככה נהגו היהודים באתיופיה
    • בלי מחיצות
    • כתבות
  • יהדות
    • כתבות
    • מועדים
      • פסח
      • שבועות
      • סוכות
      • ראש השנה
      • סוכות
      • חנוכה
      • פורים
      • טו בשבט
      • ל"ג בעומר
      • ט"ו באב
  • תרבות
    • תיירות ופנאי
    • כשרות בחו"ל

חדש באתר שבתון

כך מתקתקים מהפכה מעבר לקו הירוק

להמשך קריאה »

על לחם אסור ואגדות עקשניות

להמשך קריאה »

בין זיהוי לזהות: על כאב, פרשנות ואחריות

להמשך קריאה »

יצירת קשר

  • 03-910-0710
    052-8907103 (מכירות)
  • ‎המגשימים 24 פתח תקווה
  • moti@shabaton1.co.il liat@shabaton1.co.il

רוצים לקבל ראשונים את שבתון במייל?

תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

פנו אלינו

הצהרת נגישות

Ⓒ 2020 - כל הזכויות שמורות לשבתון

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס