פרשת "ויקהל" נפתחת – "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל". המילה "ויקהל" פשוטה לכאורה, אך בהחלט בעלת משמעות. לאחר הדרמה הגדולה של חטא העגל, שלווה במשבר אמון חריף בין העם לבין הנהגתו, משה בחר שלא לפתוח במסע האשמות ולעסוק בעבר. הצעד הראשון שבחר הינו לכנס את העם מחדש ולהתחיל לבנות סדר חברתי משותף.
העיתוי כמובן אינו מקרי. חטא העגל אינו רק אירוע דתי. הוא משבר חברתי ומנהיגותי. העם, שאיבד את תחושת היציבות וההנהגה, יוצר לעצמו תחליף. התורה מתארת כאן תופעה אנושית מוכרת לפיה כאשר האמון מתערער והקהילה מתפוררת, נוצרת נטייה לחפש פתרונות מהירים ולעיתים גם שגויים.
דווקא על הרקע הזה, מגיעה פרשת "ויקהל" ומציעה מודל אחר להתמודדות עם משבר. במקום לעסוק רק בחטא, משה מציע לעם פרויקט משותף המתמקד בבניית המשכן. סוג של שיקום, כאשר קיים דגש שוב ושוב כי מימון בניית המשכן התאפשר מתרומות שהתקבלו מ"נדיבות הלב". הפרויקט המשותף הוא זה שהפך קהילה מפוצלת לקהילה של שותפות ועשייה.
קשה שלא לחשוב בהקשר הזה על החברה הישראלית של ימינו. בשנים האחרונות התחדדו בה קווי השסע והפילוג – פוליטיים, חברתיים ותרבותיים. לצד זאת וכחלק בלתי נפרד, ניצב אחד האתגרים הרגישים ביותר של התקופה העוסק בסוגיית השוויון בנטל, ובזה, חוק הגיוס. הדיון הציבורי סביב שירות צבאי ואזרחי, אחריות אזרחית והשתתפות במאמץ הלאומי הפך לסמל עמוק יותר של השאלה העוסקת במכנה המשותף, שיש בו בכדי להחזיק חברה באופן בר קיימא.
פרשת "ויקהל" אינה מספקת תשובה פוליטית לשאלה זו, אך היא מציעה עיקרון חשוב. חברה אינה נבנית רק באמצעות חוקים ומנגנונים. היא נבנית כאשר אזרחיה חשים כי הם שותפים אמיתיים למפעל משותף. התרומה למשכן אינה מס ואינה כפייה. היא ביטוי להשתתפות, לאחידות המטרה ולסולידריות.
יש בפרשה גם התייחסות למנהיגות. לפני שמשה פונה לבניית המשכן, הוא קובע את מסגרת העבודה, לפיה "ששת ימים תיעשה מלאכה, וביום השביעי יהיה לכם קודש". מנהיגות אינה נמדדת רק ביכולת להניע אנשים לפעולה ולבנות מוסדות, אלא גם ביכולת לשמור על האיזונים שמחזיקים חברה לאורך זמן. חשוב שנזכור את הכללים והערכים שמאפשרים לחברה לפעול יחד, מבלי לאבד את מרכז הכובד שלה.
האתגר הגדול של חברה אינו רק להתמודד עם משברים, אלא גם לדעת כיצד יוצאים מהם. פרשת "ויקהל" מדגישה כי הדרך לשיקום אינה מצריכה את העמקת המחלוקת אלא דווקא יצירת מסגרת משותפת של אחריות ותרומה צופה פני עתיד.
