סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאיתכפי שנהגנו בשלבים קודמים של מלחמת "התקומה", כך גם עם פרוץ מבצע "שאגת הארי" הפצנו בענף ההלכה של הרבנות הצבאית הנחיות ודגשים הלכתיים ליחידות צה"ל, הן לקראת פורים ותענית אסתר, ולאחר מכן לקראת שבת פרשת כי תישא, ושוב לקראת שבת פרשת ויקהל-פקודי. להלן עיקרי ההלכות לחיילי צה"ל.
כללים ועקרונות: צבא ההגנה לישראל יחד עם צבא ארה"ב יצאו למתקפת מנע באיראן, ובמקביל ללחימה עצימה בזירת לבנון. הכלל העקרוני בעת מלחמה הוא לעשות את כל הדרוש בחזית ובעורף להכרעת האויב, גם בשבת; "עד רדתה – ואפילו בשבת" (שבת, דף י"ט). לפיכך, הכוחות העוסקים במלחמה באיראן ובגבול הצפון יתמידו במשימותיהם בהגנה ובהתקפה, ויבצעו בשבת את כלל הפעולות הנדרשות להצלחת המבצע בלא מגבלה כלל. במקרה של נפילות או פגיעות חס וחלילה – מותר לבצע כל משימת חילוץ והצלה בשבת כבחול. מסמך מפורט לגבי אופן ההתנהלות בזירת אסון בשבת ובחול, הופץ בנפרד על ידי ענף ההלכה ורבנות פיקוד העורף לגורמים הרלוונטיים, וכמובן אין כאן מקומו.
במקביל, הכוחות הממשיכים בלחימה בשטח אויב ברצועת עזה או בגזרות אחרות, ינקטו בגישה מרחיבה בכל הנוגע להתגוננות, להיערכות ללחימה וללחימה עצמה, בהתאם למיקומם ולאופי הפעילות.
התגוננות: חובה לפעול באופן מלא בהתאם להנחיות ההתגוננות, לרבות ביטול התקהלות והתכנסות לצורך תפילה; "חמירא סכנתא מאיסורא", "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".
אימונים והכשרות יתבצעו בשבת אך ורק בהתאם לצורך מבצעי דחוף ומיידי, ובאישור רב הפיקוד או הזרוע.
עבודות בינוי חיוניות לצורך מיגון, לצורך העתקת יחידות ממקום למקום או לשם היערכות דחופה אחרת להמשך המלחמה – יתבצעו כרגיל. בד בבד, עבודות תשתית ובינוי שאינן נוגעות באופן ישיר למלחמה, יתבצעו ואך ורק במקום שבו אכן יש בכך צורך מבצעי דחוף, ובאישור פרטני.
היערכות מנהלתית ביחידות צה"ל, הכוללת חימום מזון, פינוי אשפה וכן הלאה – אינה דוחה את השבת, ועל כן נדרש להיערך מערב שבת כדי למנוע חילול שבת מיותר.
גיוס חירום: חייל שייתכן שיוזעק בדחיפות ליחידתו, יכין מראש תיק ובו כלל החפצים הנצרכים לו. מותר להניח בתיק גם חפצי מוקצה (כגון ארנק או תפילין), ולטלטל את הכל יחד בעת הקפצה. אם לא הכין תיק מראש, יארוז תיק ובו הציוד הנחוץ לצרכים מבצעיים, ויטלטל ב"שינוי" גם חפצי מוקצה הנדרשים לו. בכל מקרה, בעת גיוס חירום חובה להתייצב ביחידה באופן מיידי וללא דיחוי. דגשים לנהיגה זהירה בשבת תוך צמצום חילול שבת – ראו בספר תורת המחנה חלק ב', מ"ג א'. בעת גיוס חירום בשבת, חתימה על ציוד צבאי תתבצע תוך צמצום חילול שבת מיותר.
זמינות ושימוש בטלפון הנייד: חובה לשמור על זמינות מלאה במהלך השבת והחג, כדי לעקוב אחרי הנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. בעת הפעלת התרעה מותר להשתמש בטלפון, כדי להבין באופן המדויק ביותר את ההנחיה. כמו כן, מותר להפעיל את הטלפון ב"שינוי", כגון בלחיצה בגב היד, כדי לבדוק האם ניתן אישור של פיקוד העורף לצאת מן המרחבים המוגנים. בנוסף על כך, חובתו של כל חייל או משרת צה"ל לשמור על זמינות, ולענות לכל שיחה שמתקבלת.
החלפת משמרות ונסיעה בשבת: 1) במידת האפשר, יש לתכנן את המשמרות כך שלא יחייבו החלפה בשבת; 2) ביחידה שאין בה כמות מספקת של מרחבים מוגנים תקניים, או שהבסיס מאוים ולכן נדרש לצמצם את מספר השוהים בו, חובה לצאת מן היחידה מייד עם סיום המשמרת, ולשהות עד צאת השבת במקום קרוב, שיש בו תנאים נאותים ללינה ולמנוחה, ומרחבים מוגנים תקניים בהתאם להנחיות;
3) אם יש ביחידה תנאים נאותים ללינה ולמנוחה, ומרחבים מוגנים תקניים בהתאם להנחיות – אין לחזור הביתה בשבת בסיום משמרת, ואולם ניתן להקל בנסיעה באמצעות נהג שאינו יהודי ולעיתים גם בנסיעה ברכב חשמלי, תוך היוועצות ברב היחידה; 4) במצבים ייחודיים, בדגש על חיילים ומפקדים המבצעים משמרות ארוכות בשל שגרת הלחימה, יש מקום להתיר נסיעה הביתה בסיום משמרת בשבת, תוך היוועצות ברב היחידה, ובהתאם למפורט בספר "תורת המחנה" (חלק ב', ל"ו ה'). בכל מקרה, אם המשמרת הסתיימה סמוך לצאת השבת, חובה להמתין עד לצאת השבת;
5) מותר לצאת לחופשה קצרה בערב שבת, אף אם נדרש לחזור אל היחידה בשבת. הדבר נכון הן ביחס ללוחמים בקצה המבצעי, והן לגבי חיילים המבצעים משמרות אינטנסיביות בבסיסים עורפיים. כמו כן, חייל שניתנה לו אפשרות לצאת להתרעננות של 24 שעות, רשאי לכתחילה לצאת בערב שבת ולשוב למשימתו בשבת, כדי לשהות עם משפחתו. 6) הנדרש להגיע בדחיפות ליחידתו בשבת – מותר לבן משפחה להקפיץ אותו. בן המשפחה ישהה במקום הקרוב ביותר שיש בו תנאים נאותים ומרחבים מוגנים עד לצאת השבת.
הוצאה ועירובין: במקומות שבהם אין בכך סיכון, יש לעשות מאמץ להקים עירוב כשר לפני השבת. במקומות שאין בהם עירוב, ובכלל זה מקומות שבימים האחרונים נכנסו אליהם לוחמי צה"ל מעבר לגבול ובשטח אויב, מותר לטלטל בשבת את הציוד הנדרש לתפקוד שוטף, ובכלל זה מותר לטלטל כרגיל את הנשק, האפוד ושאר ציוד הלחימה.
טלטול של חפצים שאינם חיוניים (לדוגמה סידור תפילה), יתבצע באופן המותר, כגון: הוצאה והכנסה דרך "מקום פטור", טלטול ב"שינוי" (בהנחת החפץ בין החולצה לגופיה) וכדומה. הנדרש לשאת אפוד או תיק ובהם ציוד צבאי חיוני, רשאי לצרף אליהם גם חפצים שאינם חיוניים דוגמת טלית, סידור או חומש. בכל מקרה, יש לוודא שאיסורי הוצאה מרשות לרשות או העברה ברשות הרבים ובכרמלית, אינם מסיטים את תשומת הלב מן המשימה המבצעית.
מזון בשבת: אין היתר לבשל בשבת בשום פנים ואופן. שינוע מזון לכוחות לוחמים או מפונים מבסיסיהם יתבצע בהתאם להנחיות רב הפיקוד או הזרוע, אך ככלל יעשה כל מאמץ שהמזון יגיע לכוחות טרם השבת. כאשר לא נערכו מערב שבת עם כמות מספקת של מים לשתייה – מותר לשנע את המים לכוחות בשבת כדי למנוע התייבשות.
ארבע פרשיות: בשבת מוציאים שני ספרי תורה: הראשון לפרשת השבוע, והשני לקריאת פרשת "החודש". אם ישנו רק ספר אחד – אומרים חצי קדיש בתום הקריאה הראשונה, ולאחר מכן גוללים את הספר לקריאה השנייה. מפטירים ביחזקאל (פרק מ"ה): למנהג אשכנז מ"כל העם הארץ" עד "איש מאחזתו", ולמנהג עדות המזרח מ"כה אמר ד' א-להים" עד "עולת תמיד". מברכים חודש ניסן שחל ביום חמישי.
חיילים שהחסירו את קריאת פרשת "פרה" בפרשת כי תישא, רשאים להשלים אותה בשבת פרשת ויקהל-פקודי, כך שיקראו שישה עולים בפרשת השבוע, העולה השביעי יקרא את פרשת "פרה", והמפטיר יקרא את פרשת "החודש" (שו"ת יחווה דעת ג' נ"ב, שו"ת ציץ אליעזר י"ד ס"ו). להפטרה יקראו כנ"ל, הפטרת פרשת החודש.
בכל מקרה של ספק הקשור לפעילות בשבת ובחג – יש להיוועץ ברב הצבאי או ביתר סגלי הרבנות המצויים עם הכוחות; וניתן להתקשר גם לקו הפתוח של הרבנות הצבאית שזמין 24 שעות ביממה, במספר 0529-414-414.
חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי א-להינו; שבת שלום ומבורך.
