1. ואשימה שופטייך. עפ"י נתונים שמסרה הנהלת בתי המשפט לבג"ץ, שר המשפטים יריב לוין, בסירובו לזמן את הוועדה לבחירת שופטים, מעכב מינויים של כ-150 שופטים במגוון ערכאות, כ-15% מתקני הסגל השיפוטי בישראל. הפעם האחרונה שהוועדה כונסה היה בינואר 2025. לקראת סוף שבוע שעבר, התבשרנו כי כבוד השר הודיע על כינוס הוועדה, תוך שהבהיר כי לא יהיו מינויים לבית משפט העליון. בעליון חסרים 4 שופטים מכלל 15 תקנים שבו. הסיבה ל'לא' הזה היא התנגדות שופטי העליון לשני מינויים שהוא דורש להעביר: ד"ר רפי ביטון וד"ר אביעד בקשי. מה קרה ללוין? האם חלם בלילה שיש מחסור עצום בשופטים והחליט לכנס את הוועדה? סביר יותר שהפנים שאם לא יעשה כן, ומהר, הוא יחטוף מבג"ץ פס"ד על ביזיון שלא מילא את הצו לכנס את הוועדה.
אבל בעיניים שלנו, טוב מאוחר מבכלל לא, והנה הוועדה אמורה להתכנס ב-7 ביוני. השר לוין גם פירט במכתבו את תוכניתו: לקדם לשיפוט במחוזי את כל נשיאי השלום, וכן לעשות 'רפורמה מקיפה בבתי המשפט לתעבורה, למשפחה ולנוער'.
מסתבר ששופטי בית משפט העליון רואים את הצרכים בצורה אחרת לגמרי. במכתב ששלחו נשיא בימ"ש העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא השופט נועם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז לשר לוין בתגובה להודעתו, הם מאשימים אותו שעשה שימוש לרעה בסמכותו כמי שאמון על כינוס הוועדה. וזה עוד בקטנה. עוד האשימו אותו השופטים כי הוא התעלם "באופן בוטה מהמחסור האקוטי בשופטים בתי המשפט המחוזיים, פרט במחוזות חיפה (6) ובבאר שבע (7)", וכן מאשימים השופטים את שר המשפטים בכך שהחליט על הרפורמה בבתי המשפט דלעיל בלא שקיים עבודת מטה סדורה שתומכת בכך. הם הוסיפו: "בהנהלת בתי המשפט נערכים באופן קבוע מחקרים שנועדו בדיוק לצורך הזה – איזון העומס השיפוטי באמצעות הקצאת תקני שיפוט נוספים. המספרים במכתבתך נראים שרירותיים לחלוטין", כותבים השופטים לשר המשפטים.
בעברית שלי: השר יריב לוין ממשיך שלא לספור את שופטי בימ"ש העליון. אלה מצידם מאוד לא מעריכים אותו ומרגישים שזה הדדי. בתכל'ס, נוכח התמונה העולה מהכתובים לעיל, יהיה זה נס אם משהו טוב ייצא מכינוס הוועד לבחירת שופטים, אם ומתי שתתכנס. ככה לא בונים חומה.
2. כיפה סרוגה לגב"ש. רבים מהציבור הסרוג בגבעת שמואל מתקשה להבין איך זה שבהרבה מאוד מקומות בוחרים רב, ואילו אצלם התהליך מתמהמה. דווקא בעיר שבה יש מספר כה גדול של משפחות דתיות. ככל הידוע, יש שני מועמדים 'סרוגים' ציוניים איכותיים – הרב אסף הר נוי והרב יוני דון יחיא, ואין אחרים (מן הסתם הפוליטיקאים החרדים מבינים את יחסי הוכחות שם). אולי זו הסיבה שלש"ס לא בוער? אבל מה עם המפלגה הקוראת לעצמה 'הציונות הדתית', מה היא עושה בשביל לגמור עניין? תוהים שם האם ב'דיל' שסגר בזמנו (עפ"י שמועות) השר סמוטריץ', עם דרעי בעניין בחירת רבנים, גב"ש לא הייתה בחבילה של ה'סרוגים'? ואם כן, מה קורה, ואם לא, למה לא, ומה אכפת, פעלו כבר. בינתיים פורסם שסמוטריץ' קרא לראש העיר יוסי ברודני לקדם את הבחירה. ככל הידוע, עפ"י חוק, ההחלטה והמפתח הם בידי משרד הדתות. ואם סמוטריץ' סבור שברודני מעכב את רשימת נציגי העיר, כשר אוצר אמורים להיות לו כלים לזרז אותו.
3. שתיקה שווה זהב. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ התבטא בשבוע שעבר: "אני מודאג מאוד מההתפתחויות בשטחים הפלסטיניים. בשיחת הטלפון שלי עם ראש הממשלה נתניהו, הבהרתי: לא יכול להיות סיפוח בפועל של הגדה המערבית". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב: "הימים שבהם גרמנים הכתיבו ליהודים איפה מותר ואיפה אסור להם לחיות – חלפו ולא יחזרו. בערב יום השואה, קנצלר גרמניה צריך להרכין ראש ולהתנצל אלף פעמים בשם גרמניה – ולא להעז להטיף לנו מוסר איך להתנהל מול הנאצים של דורנו".
בעיניים שלי. פרידריך מרץ, שניצח בבחירות הפדרליות ב-2025 ומוביל ממשלה שמרנית-ליברלית, הוא מהמנהיגים הפרו-ישראלים הבולטים שידעה גרמניה בעשורים האחרונים. איך אני יודע? הוא הצהיר שביטחון ישראל הוא אינטרס עליון של גרמניה, הוא הזמין את ראש הממשלה נתניהו לביקור רשמי בברלין, ואף הבהיר שגרמניה לא תכבד צווי מעצר של בית הדין הבינלאומי נגד מנהיגים ישראלים. אם אינני טועה, כיום זו המדינה היחידה בעניין.
אז נכון, בעניין יו"ש ועזה, ממש כמו כמעט כל המדינות בעולם (למעט טראמפ בימים מסוימים), הוא רואה את הדברים אחרת מסמוטריץ'. גם לקנצלר גרמניה יש לחצים פוליטיים מבית. מימין ומשמאל. וככל שהמפה הפנים-גרמנית שם מתקטבת, יכולתו להיות 'אול-אין' עם ישראל מצטמצמת. אבל עדיין הוא אחד הבולטים שבידידי ישראל. לא בטוח שהגיעה לו ה'מקלחת הצוננת' מסמוטריץ', אחד מבכירי השרים בממשלה. לפעמים, חכם יותר לשתוק. שתיקה אינה בהכרח הסכמה. גם חז"ל דיברו הרבה בשבחה של שתיקה.
