עיני (יפה) נעמי (ד"ר, פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)המושג "מיתת נשיקה" נשמע בימינו כהד מעולם אחר. חז"ל ייחסו פרידה כזו מהעולם לצדיקים: יציאת נשמה שאין בה מאבק אלא השלמה עמוקה ועדינה עם סופיותנו. חמי, חן בניהו עיני ז"ל, זכה במות נשיקה בגיל 89. בימי המלחמה כיום, שבהם פרידות מעין אלה נדירות, אנו מוקירים בכל לב את הזכות לפרידה שלמה ומדויקת כזו.
חן היה טלית שכולה תכלת, איש של חסד ואמונה, בעל עין טובה וחיוך מלא טוּב ושמחה. הוא נולד בירושלים שלפני המדינה, צנח במיתלה ושירת את ארצו שנים ארוכות בצבא ובמגזר הציבורי. כל מה שעשה, ביצע בשלמות ובשקט, בחריצות וביושרה. מעולם לא נראה מתפרץ בכעס, תמיד פעיל, מעשי ולוקח אחריות.
לאורך חייו היה חן מתבונן ושם לב לצרכים קטנים של אחרים, דרכם הביע אהבה. זכורים לי מקרים רבים בהם קילף פירות הדר או חתך והגיש אפרסמונים ליושבים סביבו בשולחן השבת, בטבעיות ובשפע. חן בירך את בוראו על הטובה ועל הרעה (נהג לצטט: "כל דעביד רחמנא לטב עביד") והוקיר תודה לזוגתו, יונה שטיפלה בו בערוב ימיו, במסירות אין קץ.
חן אהב את השפה העברית. הוא הקפיד ללמוד משנה וגמרא וקרא פרקי תהילים, כאילו המילים נכתבו עבורו. ימיו האחרונים סיכמו חיים שלמים של חיבור למשפחה, למסורת ולמולדת. ימים ספורים לפני עלייתו נשמת למרום, הוא ביקש וזכה להיפרד מארבעת בניו ולברך אותם. ערב לפני פטירתו, הוא שר פיוטי סליחות, וביניהם את הפיוט "עוקד והנעקד והמזבח". נדמה היה כקושר את אמונתו התמימה ונכונותו האישית לקבל עול מלכות, עם גורל העם והארץ.
בערב פטירתו, ליל יום העצמאות תשפ"ו, הספיק חמי היקר לקחת חלק בתפילות החג בבית הכנסת. חן, שחווה את הקמת המדינה כילד והתמסר לה כל חייו, התפלל מתוך אהבה עמוקה לה. זמן קצר לאחר מכן, השיב במיטתו את נשמתו לבורא וגילם "יציאה לעצמאות" של הרוח של אדם שסיים את כל חובותיו בעולם הזה ויצא ממנו בשלווה ובקדושה.
הזכות להיפרד מהעולם מתוך תפילה ואהבה היא מתנה נדירה. חן, שקיים בחייו את הכתוב "וּמְצָא חֵן וְשֵׂכל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם", השאיר לנו צוואה של חתירה לטוב ונועם הליכות. יהי זכרו ברוך, ויהי רצון שזכותו תגן עלינו במאבקנו על הארץ ועל נצח ישראל.
לתגובות: naomieini1@gmail.com
