ספוקויני יעקב
מהו חטאם של המרגלים? הרי משה עצמו שלח אותם לבדוק את טיב הארץ, וזה בדיוק מה שהם עשו! "וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר. וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב. וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא יֹשֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים".
הרמב"ן מנסח זאת כך: "ומה פשעם ומה חטאתם כשענו לו 'אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם'. וכי על מנת שיעידו שקר שלח אותם?" תשובת הרמב"ן: "אבל רשעם במילה אֶפֶס, שהיא מורה על דבר אפסו נמנע מן האדם והנה אמרו לו: הארץ שמנה וגם זבת חלב ודבש והפרי טוב, אבל אי אפשר לבוא עליהם כי עז העם… ויניאו לב העם ברמז"
הבעיה, לפי הרמב"ן, היא לא בדיווח עצמו, שהיה אמת, אלא בפרשנות ובהדגשים שנלוו לדיווח. אפשר לדווח על הישג, אבל לגמד אותו בפרשנות, ואפשר לדווח על משהו טוב, ולהוסיף שאי אפשר להשיג אותו.
הכל יודעים היום מה נורא הוא מחנה הרצח אושוויץ ומה הוא מסמל. אבל בתקופת השואה, לא ממש ידעו. יהודי אחד באושוויץ הציב לעצמו מטרה לרגל אחר הנאצים, לתעד את מעשיהם הנפשעים, לברוח ולדווח לעולם, במטרה לעצור את מעשי הרצח.
ולטר רוזנברג הגיע לאושוויץ בגיל 20 אחרי שהספיק לברוח מעיר מולדתו טרנבה, נתפס, נעצר, נשלח למיידאנק ומשם לאושוויץ. הוא תפס מייד את שיטת ההונאה הנאצית, שנועדה לגרום ליהודים להגיע בשקט אל תאי הגזים. הוא עצמו עבד ב'רמפה' של בירקנאו וצפה ב-300 טרנספורטים. הוא שם לב שהנאצים הקפידו על מסכת הונאות, החל מהתזמורת וכלה במבנה ובראשו מגן דוד, כדי ליצור את הרושם שהם מגיעים למקום שקט ובטוח.
היהודים הבחינו בהונאה רק לאחר שכלאו אותם בתוככי חדר הגזים. ולטר קיבל דרכון מזויף בעל השם רודולף ורבה, ומאז הזדהה בשם זה. הוא חבר ליהודי מבוגר ממנו, אלפרד וצלר. יחדיו עסקו בריגול ובתיעוד מעשי הזוועה, ונעזרו במחתרת היהודית באושוויץ.
בריחתם המתוחכמת הסתמכה על ידיעת דפוס ההתנהגות הנאצי. המחתרת הכינה עבורם מסתור מתחת לערמה של עצים. כדי לבלבל את הכלבים, שיישלחו בוודאות למוצאם, פיזרה המחתרת טבק רוסי חריף מוטבל בבנזין מסביב לערמה.
שלושה ימים ושני לילות המתינו ורבה ווצלר במחבוא עד לסיום החיפושים. אח"כ נמלטו לסלובקיה. הם הגיעו לז'לינה, ושם פגשו בנציג 'מרכז היהודים', שטיינר. יחד תכננו כיצד להפיץ בעולם את המידע. הם האמינו כי מחנה ההשמדה לא יוכל להמשיך ולפעול, אם העולם יידע את האמת על מה שקורה שם.
קרסננסקי, נציג המרכז שישב בברטיסלבה, הכין יחד עמם את "הפרוטוקולים של אושוויץ", מסמך בן 30 עמודים המתאר במדויק את כמויות הנרצחים. הם נעזרו במספרים שהנאצים הטביעו על ידי האסירים, והוכיחו כי לא מדובר במספרים אקראיים, אלא במספר רץ לפי כמות המגיעים לאושוויץ.
בנוסף, שרטטו את מתקני ההשמדה ואת המחנה כולו, ועל בסיס זה קראו לעולם לעצור את הרצח באמצעות הפצצת מתקני ההשמדה ומסילות הברזל המובילות אליהם. טענתם העיקרית, כי הנאצים מתכוונים לרצוח את כל 800,000 יהודי הונגריה, קיבלה תמיכה מעוד שני נמלטים, מורדוביץ' ורוזין, שברחו כחודש אחריהם [27.5.1944].
הריגול הזה, למרבה הצער, לא עזר. האפיפיור, מדינאי בריטניה ונציגי ארה"ב שקיבלו את המידע, לא עשו עמו דבר. יתרה מכך, גם קסטנר, אחד מראשי יהדות הונגריה, חשש לפרסם את המידע כדי שלא לפגוע במאמציו להצלת מספר מוגבל של יהודים ובהם מקורביו. מסקנתם השגויה של מקבלי המידע, גרמה לאי עצירת מעשי הרצח באושוויץ.
Yaakovspok1@gmail.com.
