קמפיין בחירות בשעת מלחמה

קמפיין מערכת הבחירות החל. זו תהיה מערכת בחירות שתתקיים תוך כדי מלחמה, כאשר בנינו, חיילי צה"ל, נלחמים בכמה חזיתות. רבים בחברה הישראלית מצפים כי הלקחים שלמדנו על עצמנו כחברה לפני המלחמה ובמהלכה ישפיעו על אופן ההתנהלות במערכת הבחירות שלפנינו. הם מבקשים שלא נאבד את התרוממות הרוח ואת תחושת האחדות שהעניקו כוח ללוחמים בחזית וליושבים בעורף כאחד. הלוחמים ומשפחותיהם מבקשים שנשמור על האחדות, מתוך הכרה שהמשותף בינינו רב על המפריד.

מספרים על דרשן אחד שלפרנסתו היה נודד בין העיירות, דורש בשבת בבית הכנסת ובצאת השבת נוטל את שכרו. אלא שהוא ידע לדרוש רק על קורח. לכן, בכל מקום שאליו הגיע, ללא קשר לפרשת השבוע, היה גורם לכובעו ליפול לארץ ולהתלכלך באבק. אז היה פותח ואומר: "יודעים אתם למה הדבר מזכיר לי את פרשת קורח? משום שקורח ועדתו נבלעו באדמה וכיסה אותם העפר". וכך היה חוזר על הדרשה היחידה שאותה ידע.

כך גם במדינת ישראל בעשורים האחרונים. הקמפיינרים הפוליטיים מכירים בעיקר שיטה אחת, שאותה הם משווקים למפלגות מכל קצות הקשת הפוליטית. במקום להעניק למפלגה שהם מייצגים סיוע ענייני בהצגת השקפת עולמה ועמדותיה בפני הציבור באופן ברור ומכבד – במה היא מאמינה, כיצד תפיסת עולמה עשויה לתרום לחיזוק החברה והמדינה, כיצד בכוונתה להתמודד עם האתגרים הלאומיים והסוגיות הבוערות שעל הפרק, ובעיקר לאילו צעדים היא מתחייבת אם תיבחר – הם מספקים לה כלים ושיטות לתקוף את יריביה הפוליטיים ולהבליט את חולשותיהם.

לפי תפיסה זו, מערכת הבחירות אינה במה להצגת חזון ודרך אלא זירת התגוששות בין יריבים פוליטיים. קהל הבוחרים – הן הבייס והן המתלבטים – יושב ביציע וצופה בקרב. המנצח הוא מי שמצליח להלום ביריבו בעוצמה רבה יותר, להציג את חסרונותיו, להאשים אותו בכל הכשלים של המדינה, לדבר בגנותו ולעיתים אף להשמיץ ולבזות אותו. לשם כך נעשה שימוש בהנדסת תודעה, במניפולציות, בספינים, בהפחדות, בידיעות כזב ובסיסמאות קליטות שנועדו למשוך את תשומת לבם של המתלבטים, גם כאשר אין בהן בהכרח אמת, צדק או פתרון ממשי. והכל בהשקעה של הרבה כסף, באמצעי התקשורת ובשלטי חוצות.

לעיתים הקמפיינרים מנהלים עוד קודם לכן מאבק על עצם סוג הזירה שבה תתנהל ההתמודדות. אם נמשיל זאת לעולם הספורט, כל צד מבקש לקבוע האם הקרב ייערך בזירת ג'ודו, קרב מגע או אגרוף תאילנדי – כלומר, למקד את מערכת הבחירות בנושאים ובשאלות שבהם יש לו יתרון יחסי על יריביו.

בדרך זו אמנם מתקבלת הכרעה פוליטית על פי מספר המנדטים, אך העם כקולקטיב יוצא מן המערכה מוכה וחבול. תחושת העוצמה הטמונה באחדות הלאומית – אותה עוצמה שהחברה הישראלית זקוקה לה כל כך כדי להתמודד באמונה ובאופטימיות עם אתגרי העתיד – נשחקת ונחלשת. ובעיקר, נפגע האמון בכך שנבחרי הציבור פועלים למען טובתה של המדינה והחברה כולה, ולא רק למען הבייס הפוליטי שלהם.

דווקא משום שמדינת ישראל מצויה בעיצומה של מלחמה, ומשום שהחברה הישראלית גילתה בשעותיה הקשות כוחות נדירים של ערבות הדדית, אחריות משותפת ואחדות גורל, רבים בתוך החברה הישראלית מצפים שמערכת הבחירות הקרובה תתנהל אחרת. לא פחות מאשר מאבק על השלטון, עליה להיות דיון ציבורי כן ומעמיק על עתידה של המדינה, על יעדיה הלאומיים ועל הדרכים למימושם, מתוך כבוד הדדי והכרה בכך שגם לאחר יום הבחירות נמשיך כולנו לחיות יחד, לשרת יחד ולשאת יחד באחריות לעתידה של ישראל.

עלינו ללמוד לקח היסטורי מקמפיין המרגלים שבפרשתנו, ערב היציאה למלחמה על ירושת הארץ, כאשר יצאו לקמפיין הפחדה ציבורי נגד הכניסה לארץ, ועברו מאוהל לאוהל כדי להנדס ולגייס את דעת הקהל: "וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת ד' אֹתָנוּ וגו', לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ. אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ וגו', וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם" (דברים א כז), ובמדרש וכו': "מלמד שהיו יושבים בתוך משכניהם ואומרים דברים כמתלהמים, שנאמר: 'דברי נרגן כמתלהמים בוכין ומבכין כמת להם (דרש כמתלהמים כמת להם) נוטלין את בניהם ואומרים אוי לכם סגיפים למחר יהיו צולבין מכם על הצלוב נוטלין את בנותיהן ואומרים להם או לכם דויות או לכם סגופות למחר יהיו הורגין מכם ושובין מכם ומעמידין מכם בקלון" עכ"ל. הרי לפניך שהמרגלים שהיו הראשים שבישראל וכל האומה נתנו בטחונם בידם ושלחום לרגל את הארץ כדי שידעו איך למהר בכניסתם לארץ לירש וליישב את ארץ אבותם מעלו ובגדו בבטחון זה שכלל ישראל נתן בידם וכו', וראו אחיי איך שהשתמשו אז ב'מאדערנע מדות' שהדרך להשתמש בזמנינו כשרוצים לרכוש את לב ההמון לדבר מה שקורין "פרפאגאנדא"  (תעמולה – קמפיין א.ש.). והשתמשו בעבודת ה"פראפאגאנדא" במדה גדולה כל כך כאשר יסופר במדרש הנ"ל, שכל נשיא הלך בתוך שבטו ונכנס לתוך ביתו ועשה עצמו כאדם הנופל מחמת חולשא או צער עד שהתבהלו כל בני המשפחה והקימו אותו וחזר ונפל ושאלו אותו מה לך אבי! מה לך מרי! והוא אומר להם שמחמת דאגה עליהם ועל חייהם ועל כבודן של בנותיהן הוא בחולשא גדולה כל כך עד שנפל ארצה והתחיל לבכות עד שהם מבכין עמו. וכה עשו בכל משפחה ומשפחה ומשכונה לשכונה עד שנעשה כל העדה חבורה אחת חבורה של בוכים בקול גדול עד למרום. הכי תמצא פראפאגאנדא גדולה מזו?! אשר גם בזמנינו לא במהרה תמצא כזה והגיעו לזה על ידי שלא חסו על הטרחא ליכנס בתוך בית של כל אחד ואחד מששים ריבוא אנשים ע"י שלוחיהם ושליח שלוחיהם ולאיים ולהפחיד את אנשי הבית עד שגעו כולם כל העדה כחבורה אחת בכיה עצומה עד למרום וכו'. עי"ז עלה בידם למאס אצל כל העדה כחבורה אחת את ארץ חמדה" (אם הבנים שמחה פרק ג').

לאסוננו הקמפיין הנורא הצליח להם. דווקא משום שמדינת ישראל מצויה בעיצומה של מלחמה, ומשום שהחברה הישראלית גילתה בשעותיה הקשות כוחות נדירים של ערבות הדדית, אחריות משותפת ואחדות גורל, רבים בתוך החברה הישראלית מצפים שמערכת הבחירות הקרובה תתנהל אחרת. לא פחות מאשר מאבק על השלטון, עליה להיות דיון ציבורי כן ומעמיק על עתידה של המדינה, על יעדיה הלאומיים ועל הדרכים למימושם, מתוך כבוד הדדי והכרה בכך שגם לאחר יום הבחירות נמשיך כולנו לחיות יחד, לשרת יחד ולשאת יחד באחריות לעתידה של ישראל.

לזכר אבי מורי ר' משה שנוולד ז"ל הכ"מ