איזקסון מירון ח. (סופר ומשורר)במהלך הדיון הקשה בין משה לבין קורח ועדתוֹ נאמר בין השאר: "לכן אתה וכל עדתך הנועדים על ה', ואהרן מה הוא כי תלינו עליו". משה רבנו כדרכו מבהיר את עומק הדבר: המחלוקת היא ביסודה כלפי שמים. "הנועדים" הם על ה', לא פחות מכך. במשפט קצר זה אנו נחשפים להלכֵי נפש רבים של אנשים בתוכנו וכמובן של עצמנו.
בוויכוחים שונים, כולל ויכוחים "אישיים" וכולל ויכוחים "רעיוניים" באים לידי ביטוי הרהורי יְסוד של כל אחד ואחת מתוכנו. לפיכך בפעמים קרובות יכולת ההשפעה שלנו לשכנע קרובים ורחוקים בנימוקים סבירים היא מוגבלת מאוד. הדברים מגיעים לידי כך שתסכולים בסיסיים, תפיסות עולם מכוננות, אוֹ חרדות סמויות, יגברו כמעט תמיד על שיקולים מהזמן ומהמקום שבו אנו מצויים. לא פעם האדם עצמוֹ אינו מודע לנטיות עמוקות אלה שבקרבוֹ, והוא ממשיך לאחוז בהחלטיות בדעתו מתוך כוחות הגוברים על כל התנגדות.
הדבר מתגלה לא פעם גם בוויכוחים פוליטיים, ובוודאי במחלוקות אישיות, כאשר אנו שבים למשפטי מפתח קבועים גם אִם הם כבר ממש לא שייכים לוויכוח הנוכחי ולנתונים העדכניים. אנחנו אפילו עלולים "להתחשבן" עִם אנשים, מפלגות וגופים שכבר כלל לא קיימים ולייחס כוונות שלהם מהעבר הרחוק כאלה שעדיין רלבנטיות גם ברגע זה במציאות.
גם במובן זה המונח "בריאה" המופיע באופן חריג ביותר בפרשתנו מובן. וכך אומר משה רבנו למורדים: "ואִם בריאה יברא השם ופצתה האדמה את פיה ובלעה אותם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאולה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את ה'". "בריאה" זאת מזומנת כנראה כבר מששת ימי בראשית, כמהלך נדיר המְשנה תובנוֹת יסודיות ומנחות. במקרה של פרשתנו הבריאה הזאת צריכה להכריע האִם משה הוא "רק" מנהיג גדול, או אכן שליח השם בכל מעשיו ובכל דיבוריו. כאן ההכרעה היא על עצם שליחותו של משה וממילא על מעמד תורתו, "כי לא מליבי" (של משה) הדברים האלה כי אִם מאת הקב"ה. ההכרעה חייבת להיות חותכת ובמובן זה יש לה מעמד בריאתי.
האִם אפשר להסיק מכך שגם במקרים פחות דרמטיים, אִם כי חשובים מאוד, אנו זקוקים לכוח רוחני יוצא דופן כדי לשנות תובנות יסודיות שכבר אינן רלבנטיות? האִם במובן מסוים מדובר כאן על רגעי השראָה ופלא של מדענים ויוצרים, ושל מנהיגים גדולים, אשר מסוגלים להפיק בתודעתם חידוש מכונן?
יותר מדי פעמים אנו שומעים תשובות מתסכלות וקבועות לגבי אירועים לאומיים ואישיים. תקוותנו היא שגם בחיינו המוגבלים הונחו בבריאת העולם והאדם כוחות המסוגלים לשכנע את עצמנו ואת חברינו שלעיתים החידוש הכרחי דווקא למען שמירת עקרֵי חיינו.
