בן קימון אלישע (עיתונאי 'ידיעות אחרונות' ו-ynet, מרצה לענייני התיישבות ביטחון ותקשורת)ההודעה המשותפת שהוציאו השבוע שירות הביטחון הכללי וצה"ל, אינה הודעת סיכול שגרתית מהסוג שאנו מורגלים לבלוע במהדורות החדשות. על פניו, מדובר בדיווח יבש על הצלחה מבצעית מרשימה, סיכולם של עשרות פיגועים בשנה האחרונה ביו"ש ובתוככי הקו הירוק. אך קריאה מעמיקה בין השורות חושפת מסמך מעט מוזר בנוף המודיעיני הישראלי.
אין כאן תיאור של מעצר דרמטי בסמטה חשוכה או חיסול ממוקד של חוליה חמושה בשטח. עיקרו של הפרסום הוא חשיפה פומבית, שמית, חזותית ופרסונלית של האנשים המניעים את מכונת הטרור של חמאס. מדינת ישראל החליטה, כך נראה, להסיר את הכפפות ולהצביע באצבע מאשימה וישירה על המנוע מאחורי הניסיונות של ארגון הטרור לעמוד מחדש על רגליו.
הדמויות שנחשפו באור הזרקורים של המודיעין הישראלי, אינן פועלות במערות השטח של חברון או בסמטאות הממולכדות של ג'נין. הן פועלות באין מפריע, מתוך חסינות מדינית מוחלטת, על אדמת טורקיה ובמימון קטארי נדיב. בהנהגתם של זאהר ג'אברין, ראש מרחב הגדה בחמאס, ואימן אבו חליל, ראש הזרוע הצבאית של המרחב, הפכה טורקיה לחממת הטרור הראשית המאיימת על ערי ישראל. פעילי חמאס נפגשים שם בבתי קפה מפוארים, מגייסים סטודנטים, מתכננים מתווי פיגועים ומעבירים מיליוני דולרים ואמצעי לחימה קטלניים. הכל בריש גלי, בחסות משטרו המלטף של רג'פ טאיפ ארדואן, ובמימון הזורם ישירות מציר דוחא.
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, השבר המוסרי והאסטרטגי זועק לשמיים. כיצד ייתכן שמדינות המתיימרות להיות חלק מהקהילה הבינלאומית, ואף שותפות ללגיטימציה מדינית, מעניקות גב לוגיסטי ופוליטי למפלצת שמנסה לשחזר את זוועות האוקטובר בלב יו"ש?
העיתוי של החשיפה הזו אינו מקרי, והוא נושא עמו מטען מדיני כבד במיוחד. לא מן הנמנע כי המהלך נועד להפעיל לחץ ישיר על הממשל בארה"ב, ולהשחיר את תדמיתן של קטאר וטורקיה כמתווכת לגיטימית במשא ומתן מול איראן שבו סופגת ישראל הפסדים. בעוד דוחא מציגה לעולם חזות נקייה של מתווכת ניטרלית ואחראית במשא ומתן רגיש, המודיעין הישראלי מוכיח כי כספיה ואנשיה מעורבים עד צוואר בהכוונת רצח אזרחים. הדיווחים על פיצוצים מסתוריים שאירעו בקטאר בשבוע האחרון, לצד הודעת השב"כ הנוקבת, מאותתים כי הזירה התת-קרקעית והמדינית מבעבעת. ישראל, כך מסתמן, מנסה לערער את המו"מ דרך המתווכות.
אך מעבר למשחק הבינלאומי, הודעת השב"כ מהווה תמרור אזהרה בוער, אולי אחרון, לגבי מה שמתרחש מתחת לפני השטח ביו"ש. חמאס, חבול, מוכה אך טרם הוכרע צבאית ברצועת עזה, משקיע כעת את כל יהבו, כספו ומרצו בשיקום תשתיותיו בהוצאת פיגועים ביו"ש. השקט היחסי שמורגש לעיתים בערי ישראל הוא אשליה אופטית מסוכנת בלבד. מתחת לקרקע, השטח מבעבע, והנחישות של חמאס להצית את גזרת יו"ש גבוהה מאי פעם. חומר הנפץ הזה הופך למסוכן פי כמה, כאשר מחברים אליו את העובדה כי מאות המחבלים ששוחררו בעסקאות החטופים האחרונות מסתובבים כעת בשטח.
השב"כ וצה"ל הבהירו כי הם רואים בחומרה רבה כל קשר לגורמים אלו, אך הדרג המדיני בירושלים אינו יכול להסתפק עוד בהצהרות חומרה רפות של זרועות הביטחון. חשיפת השמות הללו היא קריאת השכמה דרמטית למדינת ישראל. לא ניתן עוד להפריד בין המפגע הבודד שמבצע פיגוע דריסה בצומת גוש עציון, לבין המשרדים הממוזגים והחליפות המחויטות בטורקיה ובקטאר.
תשתיות הטרור שמאיימות על יו"ש ועל יתר שטח ישראל, מתחילות מעבר לים אך יוצאות לפועל קילומטרים בודדים מכפר סבא. אמר השבוע ראש הממשלה נתניהו בהקשר למלחמה בלבנון, כי צה"ל רשאי לפעול למול כל איום ישיר או מתהווה. סניפי חמאס בקטאר ובתורכיה הם איומים מתהווים, שעוד רגע כבר יהפכו לישירים.
