הוא גדל בין שני עולמות – בן להורים חירשים, ומנגד למד בישיבה רגילה ו"רועשת". הרב יהושע סודקוף, הרב החירש הראשון בארץ, מספר על החיים כחירש, על התגובות מהסביבה על בחירתו להיות רב, ועל העמותה שהוא עומד בראשה המנגישה את היהדות לחירשים ולכבדי שמיעה
הריאיון שאתם קוראים כעת הוא מיוחד במינו, שכן אני מראיינת את הרב החירש הראשון בארץ שהוסמך לרבנות – הרב יהושע סודקוף. מאחר שהוא אינו שומע, מצטרפת אלינו מתורגמנית לשפת הסימנים – צביה מילר בראונשטיין. אני מפנה אליה את שאלותיי, והיא מתרגמת אותן לרב בשפת הסימנים. לאחר מכן, היא מתרגמת עבורי את התשובות שלו, וכך מתנהל הריאיון שלנו.
הרב סודקוף משמש שליח חב"ד לקהילת החירשים וכבדי השמיעה בארץ, ומורה דרך מוסמך. הוא נולד בלוס אנג'לס, ארה"ב, בן להורים חירשים, וגם שלושת אחיו חירשים. הוא נשוי לחפציבה – חירשת אף היא. הם הכירו פה בארץ, בזמן שהיא הייתה בת שירות במעון של חירשים. במעון הייתה ילדה חירשת, וההורים שלה שידכו בין השניים. הרב ואשתו גרים ברמת גן, הורים לשלושה ילדים – שומעים.
איך נראתה הילדות שלך כבן להורים חירשים וגם כחירש בעצמך?

"קיבלתי את ההורים שלי כחירשים. גדלתי בבית שהרגשתי בו רגיל. הורים חירשים, אחים חירשים, אני חירש – לא הרגשתי שונה. לא היה פער בין ההורים שלי לביני. להפך, הם היו מודל לחיקוי עבורי. בשביל אדם חירש, כששואלים אותו אם הוא מעדיף הורים חירשים או שומעים – רוב האנשים מעדיפים הורים חירשים, כי להיות החירש היחיד במשפחה זה מבודד".
אנחנו מדברים על הרצון להיות רב, לעמוד מול קהילה, ללמד ולהשפיע, ועל הנכונות להשקיע לעיתים מאמץ רב יותר מזה שנדרש מאנשים שומעים המבקשים גם הם להתמנות לרבנים. הרב מסביר לי שהוא גדל עם הידיעה שחירש יכול להיות רב. "אני גדלתי בארה"ב, ושם זה לא כמו בארץ. עד שהגעתי לפה, בכלל לא היה כאן רב חירש. בארה"ב זה משהו מקובל. הכרתי כמה רבנים חירשים. למשל, כשההורים שלי התחתנו, רב חירש חיתן אותם. גדלתי עם הידיעה שזה אפשרי", הוא מסביר.
הרב למד בישיבה בברוקלין את ההסמכה לרבנות. הוא מספר שהוא פנה אליהם ואמר שהוא רוצה להיות רב ולהשתתף בלימודים. למרות הקשיים שעמדו בפניו, כמו לעשות חברותא עם תלמיד נוסף או לשמוע את השיעורים, הרב יהושע לא ויתר לעצמו והיה אוסף סיכומים מחברים ורב הישיבה היה יושב איתו בסוף כל שיעור.
לאחר שנישא לחפציבה הצברית, השניים החליטו להתיישב בעיר הקודש ירושלים, ובארץ כאמור היו אנשים שפקפקו בבחירה שלו להיות רב חירש. בישראל לא הכירו תופעה כזאת. "אנשים חירשים אמרו לי: 'איך יכול להיות שאתה רב חירש? אין דבר כזה'. 'אם אתה רב, אז כנראה שאתה שומע'". עניתי להם שזה בהחלט אפשרי! עובדה שאני עומד מולם…", הוא נזכר.
אחרי כמה שנים בארץ, זוג חירשים ביקש שהרב סודקוף יחתן אותם. "אמרתי להם שאני עוד לא מוכר פה ברבנות בארץ, ואני צריך לבדוק מולם. הלכתי למשרדים שלהם, ובסוף הם קיבלו את ההסמכה שהבאתי מארה״ב בלי שאלות", הוא מספר.
"גדלתי בבית שהרגשתי בו רגיל. הורים חירשים, אחים חירשים, אני חירש – לא הרגשתי שונה. להפך, הוריי שימשו מודל לחיקוי עבורי"
משפחה אחת גדולה

הרב יהושע סודקוף הוא מנכ"ל עמותת חושים. העמותה פועלת למען פיתוח וחיזוק זהות יהודית בקרב אנשים חירשים וכבדי שמיעה ולבניית קהילה חזקה וגאה בשורשיה היהודיים. מטרת העמותה הינה להנגיש את היהדות ולהופכה לחיה, מרתקת ובעלת ערך לקהילת החירשים.
ההנגשה נעשית באמצעות חשיפת אנשים יהודים חירשים וכבדי שמיעה לפעילויות ולחוויות יהודיות, ליופי של המורשת היהודית העשירה ולפיתוח מנהיגות. כל הפעילויות בעמותה מתנהלות בשפת הסימנים, ובנוסף מובטחת נגישות לקהילה הרחבה השומעת באמצעות מתורגמנים לשפת הסימנים.
בזכות 'חושים', חירשים וכבדי שמיעה יכולים להשתלב באופן ישיר ונגיש במגוון פעילויות הקשורות ללוח השנה היהודי, לטקסים יהודיים ועוד. למשל, אדם חירש הרוצה לפתוח תיק ברבנות, יכול לפנות לעמותה, והיא תטפל בכל הבירוקרטיה שבדבר.
ספר על הפעילויות המותאמות שלכם לאנשים חירשים וכבדי שמיעה.
"בארץ יש 15,000 חירשים וכבדי שמיעה שמדברים בשפת הסימנים. אני בקשר עם כמה שיותר אנשים מקבוצות נוער ועד בוגרים שבאים לפעילות אצלנו. בשבתות אנחנו מארחים פה אנשים. בשונה מבתי חב"ד אחרים או קהילות רגילות, ששם חברי הקהילה גרים קרוב לבית כנסת והם הולכים לבית כנסת לשמוע שיעור ולהתפלל וחוזרים הביתה לארוחת שבת, אצלנו הקהילה שלנו מפוזרת. יש חירשים בכל הארץ, וחשוב לנו לתת להם תחושה של בית. לכן, הם יכולים לישון כאן אצלנו בביתנו, יש 7 חדרי אירוח. אנחנו מרגישים כמו משפחה אחת גדולה", הרב מספר בגאווה.
"בנוסף, אחד הפרויקטים שאנחנו עושים זה לתרגם את המקרא לשפת הסימנים – התנ"ך בשס"י. זה מיזם שרץ כבר שש שנים בארץ, כבר תרגמנו כמה ספרים מהמקרא. אנחנו מנגישים טקסטים של היהדות לאנשים שמעדיפים ללמוד בצורה ויזואלית בשפת הסימנים, שזו השפה הטבעית שלהם. הם מועברים בכיתות של תלמידים חירשים. בקהילה יש הרבה מורים חירשים, מרצים, ומתורגמנים שנעזרים בכלים שאנחנו מציעים עם פרויקט תרגום התנ"ך".
יתר על כן, מדי שבוע העמותה מקיימת שיעורים באמצעות זום, וכל המשתתפים יכולים לצפות בשידור חי ולשאול שאלות. השיעורים בנושאים מגוונים – פרשת השבוע, פילוסופיה, סיפורים, היסטוריה, עבודת המידות, חגים, ועוד.
חווית משבר באמונה בעקבות היותך חירש?
"לא. בגלל שגדלתי בבית עם הורים חירשים, קיבלתי את הביטחון ואת התחושה שזה סבבה להיות חירש, שאפשר להסתדר, שאני לא לבד. וזה מלווה אותי כל החיים. במילים אחרות – תודה להוריי שהביאוני עד הלום".
הרב מסיים בפנייה של אדם דתי כבד שמיעה אליו, שנזכר בה: "הוא שאל אותי אם ה' מקבל את התפילה שלו כי הוא לא מדבר ברור. הוא היה מאוד רציני בשאלה שלו. הוא מתפלל שלוש תפילות ביום, ועדיין לא בטוח אם יש מישהו בצד השני שמקבל את התפילה שלו! אמרתי לו שברור שה' שומע ומבין הכל. גם את שפת הסימנים – הרי הוא ברא אותה".
