1.
מה לי (ומן הסתם גם למרביתכם) ולרב לנדו, מנהיג הציבור הליטאי. האמת? מעבר לאמונה באותו ריבונו של עולם, וההקפדה על תרי"ג, מי פחות (אני) מי יותר, כמעט כלום. בצעירותי לימדו אותי שצריך, חובה וראוי לחלוק כבוד לתלמיד חכם, וגם לזקן. אז לחכם בתורה ושהוא זקן בימים, על אחת כמה וכמה, לא? נער הייתי, גם זקנתי, ואני משתדל לקיים זאת. אבל לפעמים מתקשה להצליח בכך ובא לי "להתפוצץ".
זה כמעט קרה גם ביום ראשון בערב, כאשר נחשפתי לקטע מצולם ומוקלט, בו דברים שאמר הרב דב לנדו, המנהיג הרוחני של הליטאים, לרב אליעזר יהודה פינקל, ראש ישיבת מיר הקדושה, שעלה (מלווה במשגיח מהישיבה) לביתו של הרב דב לנדו, ושם שמע ממנו כך (והמצלמה לא פספסה את ההתפעלות מהדברים ששמע):
"אני מדבר על הכיפות הסרוגות שמחייבים ללכת (לצבא. את החרדים; מ"ז). אם המדינה שולחת אנשים, חיילים, לשם כבוד המדינה, והורגים אנשים – גם זה מותר? רצח ממש. אז הם (הכיפות הסרוגות; מ"ז) מסיתים לרצח. הם עושים מלחמות לא רק לשם הצלה, לשם כבוד המדינה".
הבנתם? אנחנו, אנשי הציונות הדתית, בזה שמתגייסים לצבא, נלחמים כדי להגן על המולדת, נהרגים, נפצעים, משפחות ועסקים מתפרקים, אנחנו בעיניים של הרב הישיש הזה – מסיתים לרצח. אני לא מבין. האם הרב לנדו שותף לקולות האנטישמיים בעולם הרואים בצבא ההגנה לישראל צבא לא מוסרי הטובח בפלשתינים סתם כך? האם הרב רואה בצה"ל צבא לא מוסרי, ולכן קורא שלא להתגייס אליו? מאין הוא לוקח את המידע על הצבא ומה שקורה בו ואיתו? הייתכן שהרב הגאון הזה לא יודע שכוחותינו בלבנון נלחמים במחבלי חיזבאללה, וכוחותינו בעזה נלחמים בחמאס, ושבאמנה הן של חיזבאללה והן של חמאס מופיע במפורש, שחור על גבי לבן, ובאותיות של קידוש לבנה, שהמטרה היא להשמיד את מדינת ישראל (ואין הבחנה בין תלמיד חכם חרדי ליטאי לשמאלני כופר)?! ואם באלה צה"ל נלחם במסגרת 'בא להרגך השכם להרגו' (סנהדרין ע"ב ע"א), זה "רצח ממש", כהגדרת הרב לנדו, אז או שהוא לא יודע או שעושה עצמו לא יודע, למה באמת חותרים חיזבאללה וחמאס.
אז האמת, שבא לי לצאת על הרב לנדו ב-100 קמ"ש. אבל אכבד את רבותיי שלימדוני לפני יובל פלוס לחלוק כבוד לזקנים ת"ח, ואעצור בעד עצמי. יתכן והגיוני שבלימוד, בהלכה – הרב לנדוי הוא ענק שבענקים. אבל בעקבות כמה התבטאויות שלו באחרונה, בדרך ארץ, שכידוע קדמה לתורה, אני לא בטוח שהרב לנדו כל כך חזק.
עפ"י אחד הדיווחים, באותו מפגש דיווחו ראשי ישיבת מיר לכבוד הרב לנדו כי בישיבה קיבלו על עצמם לקיים 'תענית דיבור'. הרב לנדו בירך ואמר: "אשריכם, זה דבר גדול". למה שכבודו, ועוד כמה רבנים חרדיים מסיתים, לא יאמצו זאת גם כן?
בחצרו של הרב לנדו הבינו, כנראה, שדברי ההסתה שלו הזיקו לתדמיתם בציבור, אז הם דאגו להפיץ סרטון חדש בו הרב לנדו מקריא מהכתב (מה שכנראה הוכתב לו), ובין השאר טען שעמי ארצות (אני ושכמותי) מתייחסים לדבריו (הנ"ל) בחוסר הבנה מוחלט. שאיננו מסוגלים להבין את השקפתם. יודע מה? בזה אתה צודק ב-100%. לא מסוגל להבין, לא יכול להבין, לא רוצה להבין.
ועוד משהו, מרגיז לא פחות. חסרה לי הצהרת 'גט כריתות' מהרב לנדו ושיטתו מצד רבנים ציוניים מובילים, ראשי ישיבות הסדר ומכינות קדם צבאיות. לענ"ד, הם חייבים זאת קודם כל לתלמידיהם וכן לבוגרים שנפלו על קידוש השם ולמשפחותיהם. אבל כבר התרגלתי. כשלא נוח – שותקים. התירוץ: "היזהרו בגחלתם של תלמידי חכמים" (סמוטריץ' השתמש בזה לאחר שיחה עם הרב יעקב אריאל). למה הצד השני לא נזהר בכבודם של תלמיד חכמים 'סרוגים', שגם נלחמים על הגנת העם והארץ?
ונסיים במשהו חיובי: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יצא נגד דברי הרב לנדו על הלוחמים בכלל והלוחמים הדתיים בפרט. בהתחשב ביחסיו עם חברי הסיעות החרדיות ובצורך שלו באצבעותיהם היקרות מפז (רק כמה מיליארדים כסף עובר לסוחר), גם זה משהו. בצד החרדי לא התלהבו מתגובתו. אף שקלו עד כמה למתוח את החבל מולו על הפגיעה לכאורה ברבם. מה שלרב מותר – לאחרים אסור.
2.
טונות של הררי מילים נאמרו, נכתבו, שודרו בכל ערוצי התקשורת והמדיות סביב חוק ההשתמטות מזה וחוק יסוד לימוד התורה מזה. כבר קשה, עד בלתי ניתן, לחדש. אבל האוזניים שלי קלטו בשבוע שעבר, בתוכנית קובנוביק שברשת ב' של התאגיד, דברים שאמר חקלאי מחוספס מהצפון, ש'במקרה' גם היה בעברו ראש אכ"א בצה"ל, אלוף (במיל') מוטי אלמוז.
הוא 'יצא' על חברי הכנסת שתמכו בחוק: "ירקתם בפרצופם של אזרחי ישראל… שלחתם חיילים לקרב, ובמקביל אמרתם לאחרים 'אתם לא תבואו'. כל חבריי שם, ענו על השאלה הזאת: ברגע האמת שעמדתם מול הערכים שלכם, איפה הייתם? בדיוק כמו ששאלנו שנים את החברים היקרים באוסלו: אתה חילקת את הארץ, אל תספר סיפורים ואל תבלבל את המוח". לאחר מכן, באותה שיחה עם עקיבא נוביק וקרן אוזן, שיתף אלמוז כיצד הוא רואה את התפתחות הדברים:
"אנחנו מתקרבים לפתרון של שתי תעודות זהות. אני מחר בבוקר מוכן לפתרון הזה, ושמח שאנשים מצטרפים לרעיון. תעודה כחולה למי שעובד את המדינה ומקבל מהמדינה, ואחת כתומה למי שלא רוצה. חברים יקרים, אתם לא רוצים להשתתף במעשה הציוני המופלא? אין שום בעיה, אני לא כועס עליכם. אבל, אתם רוצים ללכת לבתי חולים? תשלמו. רוצים ללכת ולקבל כל מיני הטבות בביטוח לאומי? זה נגמר. כל המאות מיליארדים האלה הולכים רק למי שמשרת את המדינה. הכי צודק בעולם".
"…עכשיו תגידו שזה לא דמוקרטי… יש פה עגל זהב שקוראים לו דמוקרטיה, שאני מסכים איתו ברוב המקרים, אבל אם בסוף עגל הזהב הזה גורם לזה שהדמוקרטיה המהוללת דופקת את אזרחיה – אז צריך לעשות משהו שהוא לא דמוקרטי". תחושה של חקלאי מחוספס מהצפון. אלוף במילואים, אוהב הארץ, מלח הארץ. חומר למחשבה.
חסרה לי הצהרת 'גט כריתות' מהרב לנדו ושיטתו מצד רבנים ציוניים מובילים, ראשי ישיבות הסדר ומכינות קדם צבאיות. לענ"ד, הם חייבים זאת קודם כל לתלמידיהם וכן לבוגרים שנפלו על קידוש השם ולמשפחותיהם
3.
נכון לעכשיו, אם להסתמך על הסקרים, איזנקוט הוא המועמד המאיים ביותר על נתניהו. מכיוון שכך, הוא שיעמוד במרכז מתקפת התעמולה של הליכוד. אחרי שרבים מהשופרות שלו, שרים, חברי כנסת ושופרות במדיה המגויסת, תקפו את איזנקוט וחיפשו את ה'שמאלנות' שלו או המציאו אותה, יצא גם ראש הממשלה בנימין נתניהו בקולו. במפגש עם ראשי ערים מהליכוד, ביום ראשון, תקף נתניהו את איזנקוט ואמר: ״לא בושה להיות שמאל, זה לא ישר להסתיר את זה״.
אני מסכים עם נתניהו שאולי "להיות שמאלן זו לא בושה" (גם לא כבוד כזה גדול), אבל לו הייתי אחד מיועציו של נתניהו (ובלי קשר לקטארים), הייתי מציע לו לא לדבר יותר מדי על "לא ישר". הייתי מציע לו להציג את הישגיו שלו (והיו גם כאלה), להמשיך לנסות להעלים את טבח -7 באוקטובר (לא יעזור לו), אך לא לשים בפה של מתחרהו, ובכלל, דברים שלא אמר. גם כי מידת 'דובר אמת' היא לא אחת התכונות המאפיינות את נתניהו, למרבה הצער. ומי שלא מאמין שישאל את סמוטריץ' (זוכרים? "נתניהו שקרן בן שקרן").
אנחנו, הציבור הרחב, צמאים כבר ל"האמת והשלום אהבו". התעייפנו. מספיק חם לנו גם בלי שפוליטיקאי זה או אחר ילבה עוד את השטח. די, נמאס. ומכאן קריאה לפוליטיקאים כולם: דברו לעניין. דברו על עצמכם, כמה שפחות על יריבכם. אנחנו (אני מדבר על עצמי) אנשים פשוטים. חושבים פשוט, הכי פשוט. אם תתאמצו הרבה להרבות כבודכם ומעמדכם בעיקר ע"י קלונם של המתחרים בכם, נחשוב שאולי אין לכם באמת הרבה מה למכור על עצמכם.
4.
גם אני יכול. שר איתמר בן גביר מכוון לסיים את הבחירות הקרובות עם מספר דו-ספרתי של מנדטים. בסקר של תאגיד 'כאן' ביום ראשון השבוע, הוא כבר עמד על 10 מנדטים. נכון שבחלק מהסקרים האחרונים, מפלגתו 'עצמה יהודית' ירדה במנדט ועמדה על 7-8 מנדטים, ונכון שאם עופר וינטר ייכנס למגרש הפוליטי עם מפלגה חדשה בראשה הוא יעמוד, זה עשוי לנגוס קולות גם ממפלגתו של בן גביר (כמו גם בזו של סמוטריץ'), וכך גם אם גם מיכאל בן ארי ירוץ ברשימה. ובכל זאת, בן גביר אופטימי.
בן גביר הוא איש שטח מעולה (אחרת לא היה מגיע ל-10 מנדטים באותו סקר), ומן הסתם מכין לנו כמה מבצעים 'הרואיים' של המשטרה ומג"ב בגזרות הבדואים וערביי ישראל, להוכיח כי בביטחון הוא מבין, גם אם בצעירותו הוא לא רץ על ג'בלאות בסיס טירונים בצה"ל. בכל מפגש או שיחה אקראית טורח בן גביר לחזור על הישגיו בתחום הביטחון כמו: הקמת אלף כיתות כוננות, הקמת המשמר הלאומי, חלוקת מאות אלפי נשקים במסגרת הרפורמה בנשק, הריסת 5,400 בתים בפזורה הבדואית בשנה האחרונה לעומת 4 בתים בלבד בתקופת ממשלת השינוי (לדברי מנסור עבאס), השינויים שחולל בבתי הכלא של המחבלים, ועוד. מי שינסה לאתגר אותו בביצועים המרשימים של סמוטריץ' ביישוב יו"ש, יחזיר לו בן גביר בביצועיו שלו בתחומים דלעיל. אכן, משוואה בשני נעלמים, לך תציב אותם בנוסחה.
אי אפשר שלא להתרשם שבן גביר התאהב בתפקיד הביטחוני הזה. הפרשן החרדי יוסי אליטוב כתב השבוע, שאם בן גביר אכן ישיג מספר דו-ספרתי של מנדטים, הוא ידרוש עבורו את תיק הביטחון ועבור חברו וראש לשכתו עד לימים האחרונים חנמאל דורפמן את תיק הביטחון הלאומי. מה שנקרא, בטוח שנהיה בידיים טובות…
בהערת אגב, אם סמוטריץ' עם הרבה פחות מנדטים קיבל את תיקי שר אוצר וה'שריף' של יו"ש, ולהבדיל בנט עם 6 מנדטים קיבל בזמנו את כיסא ראש הממשלה – מדוע ייגרע חלקו של בן גביר? (אם נתעלם מסוגיית הניסיון, ההיבט הציבורי, האג'נדה שלו ועוד כל מיני 'זוטות').
אלא שבינתיים לבשל בישולים. בגוש השינוי מדברים על קואליציה בלעדיו ובלעדי מפלגת הציונות הדתית והחרדים, ומצד שני נתניהו עוד לא גנז את התוכנית שלו ל'חייב' את סמוטריץ' ובן גביר לרוץ יחד (תוך הבטחות ל'ריפודים' נדיבים בהתאם), זאת כדי למנוע חשש של אובדן קולות לימין.
העיניים נשואות לסקרים של הרגע האחרון, של לפני יום הגשת הרשימות. נכון לעכשיו, כשרשימתו של בן גביר גוברת בסקרים על זו של סמוטריץ', הסיכויים לאיחוד מחדש שלו ושל סמוטריץ' אינם גבוהים.
ובתוך כך, בעיניים שלי, הפרזנטורית הטובה ביותר בקמפיין של איתמר בן גביר היא היועצת המשפטית לממשלה (אליבא דשר לוין, היא לא, אבל שיהיה) גלי בהרב-מיארה. בעיתוי שמבחינת בן גביר לא יכול להיות טוב ממנו (בהקשר של הבחירות הקרבות), מיארה הודיעה ביום שני לבג"ץ כי הדיונים עם לשכת השר על נהלים למניעת התערבות פוליטית שלו במשטרה, דיונים עליהם המליץ בג"ץ בזמנו, עלו בתוהו. לטענתה, "הפערים משקפים דחייה של השר את עקרון הא-פוליטיות של המשטרה, את האיסור על התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי מול אזרחי ישראל, ואת הכללים שעליהם עמד בית המשפט הנכבד בפסק הדין בעניין תיקון פקודת המשטרה". לדבריה, "לפערים אלה מצטרפות ההפרות הנוספות של השר, בניגוד למתווה העקרונות", וכדומה. השר איתמר בן גביר הגיב: ״גלי, לא רואה אותך ממטר. את תמשיכי לנסות להפיל את שלטון הימין, ואנחנו נמשיך לעבוד ובעזרת ה' ננצח!״.
אז נראה שבקרוב הוא כן יראה אותה ממטר, בבג"ץ (או שהחלטת השופטים תישלח באימייל), שנוכח הפערים ייאלץ לפסוק פסוקו ביחס להמשך כהונתו כשר לביטחון פנים, וזה יהיה עוד חומר בעירה לבעירה שכבר משתוללת פה ביחסים שבין הרשויות.
מה שבטוח, הקרב מול היועצת המשפטית, ובטח אם בג"ץ נכנס באמצע, שווה לבן גביר עוד כך וכך קולות שעד כה לא היו באמתחתו. אז אם בסקר של 'כאן' ביום ראשון 'עוצמה יהודית' קיבלה 10 מנדטים (ביום שני בערוץ 12 היו 8), בל נתפלא אם מהר תגיע למספר השבטיא.
5.
מרבית הסקרים מצביעים על כך שנכון לעכשיו, אין הכרעה ברורה. אם מנטרלים את המנדטים שמקבלות הרשימות הערביות בסקרים, כל אחד מהגושים צריך הרבה סייעתא דשמיא כדי שיצליח להרכיב קואליציה חד-גושית. מנדט או שניים לפה עשויים להכריע את הסיפור. טוב? נכון? בריא? לא בטוח. הדעת נותנת שממשלה רחבה, עם כל החלקים הציוניים שבעם, היא ורק היא עשויה לחלץ אותנו ממה שנראה ככאוס אחד גדול.
נכון לסקרים של עכשיו (למעט אלה של פילבר), גם גוש השינוי מוקדם לו לתפור חליפות. הבחירות יכריעו, נכון לעכשיו. 8 עד 10 מנדטים עדיין מחפשים כתובת, רובם המוחלט במרכז-ימין מתון. לא מעט רשימות, כאלה שכבר יצאו מהארון וכאלה שמחממות מנועים, לוטשות עיניים לקולות אלה. גנץ ודדי שמחי, הנדל וטרופר, הרשימה המתגבשת של השגריר לשעבר גלעד ארדן עם אדלשטיין ואולי איילת שקד, רשימה שעופר וינטר עמל על הקמתה, רשימה בדרך של הרבעון הרביעי, ונוספות – כל אלה יריבו על אותו מאגר קולות, מה שאומר שגם מפלגות קיימות המשדרות על גל דומה, כמו זו של איזנקוט ובנט, ייפגעו אם אכן יקומו כל כך הרבה רשימות, וגם יש סיכוי סביר שמתוך ה"שניים (חמישה) אוחזין בקלפי. זה אומר כולה שלי, וזה אומר כולה שלי" – לא יהיה (4 מנדטים, מינימום למי שצולח את אחוז החסימה) לא לזה, לא לזה ולא לזה, וזה מה שעשוי להכריע את תוצאות הבחירות. הנצחת הקיים עם גוש ליכוד-חרדים, או גוש האופוזיציה דהיום כולל מפלגת הדמוקרטים, שסיימה השבוע פריימריז מוצלחים מבחינתה.
