שנוולד אליעזר חיים (רב, אל"מ במילואים, ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)אנו קרובים לציון שלוש שנים למלחמה, ונמצאים ערב בחירות שבהן ההשלכות של המלחמה תופסות מקום מרכזי. על כן, זהו הזמן לסיכום ביניים.
מלחמת התקומה נפתחה באסון ובמחדל מהגדולים בתולדות המדינה. עוד תידרש חקירה על האופן שבו הגענו אליו. אולם במהלך המלחמה בס"ד המגמה התהפכה.
אמנם, בנקודת הזמן הנוכחית החזיתות עדיין פתוחות והמלאכה לא הושלמה, אולם אין בכך כדי להאפיל על ההישגים חסרי התקדים שהושגו במלחמה. לצערנו, בגלל אינטרסים פוליטיים קיימת מגמה לגמד את הישגיה ולהציג אותה ככישלון, באופן שנותן חיזוק לאויבינו. האבסורד הוא שחלק מאלה שמנסים לגמד את ההישגים היו מאלה שכבר בשלבים הראשונים של המלחמה, טרם השגת ההישגים, דרשו לעצור אותה.
בנקודת הזמן הנוכחית אנו מציינים את "סיום המסכת" של אחת מהמסכתות הגיאו־אסטרטגיות המשמעותיות והמאתגרות ביותר בתולדותינו, שיש בה הישגים חסרי תקדים.
כדי להבין את ממדי ההישגים, צריך לשחזר את המצב הגיאו־אסטרטגי שבו היינו ערב המלחמה.
התמנון של הציר בהנהגת איראן ניסה ללפות את מדינת ישראל מכל הכיוונים: מלבנון, מסוריה, מעזה, מיהודה ושומרון, וגם מעיראק ומתימן. מאות אלפי טילים איימו על העורף, ועשרות אלפי לוחמים מיומנים, בכל חזית – רדואן, נוח'בה ומיליציות – היו בכשירות גבוהה ובמוכנות לתקוף אותה קרקעית. במקביל, איראן נכנסה לשלב קריטי בתוכנית הגרעין הצבאית שלה. התרחיש המסוכן היה מתקפה רב־זירתית של כל כוחות הציר האיראני, בו־זמנית, שהייתה עלולה לסכן את הקיום של מדינת ישראל, או מלחמת התשה ארוכה שצה"ל, החברה הישראלית והכלכלה לא יוכלו לעמוד בה.
מנגד, במדינת ישראל הייתה מודעות לאיום ולרמת הסיכון, ולכן גם הייתה רתיעה מלנקוט בצעדים התקפיים משמעותיים מול החיזבאללה, מול החמאס ומול ההתעצמות האיראנית, ומלשקול ברצינות התקפת מנע רב־זירתית לפגיעה ביכולות ולשיבוש התוכנית האיראנית. אדרבה, הייתה מידה של הכחשה אסטרטגית, ולא הייתה היערכות תואמת שביכולתה לתת מענה מלא לאיום הזה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במחדל בשמחת תורה. אין הסבר הגיוני מדוע חיזבאללה לא תקף במקביל, ומדוע לא השתלבו בו גם חלקים אחרים מהציר. על פי רמת המוכנות בישראל, התקפה כזו הייתה מעמידה את ישראל בסכנה קיומית.
אויבינו זיהו את הרתיעה ופירשו אותה כחולשה. הם גם צפו בסיקור של המחאה על ידי התקשורת הישראלית ולקחו ברצינות את הדיווח על כ־500 טייסים שהודיעו על "הפסקת התנדבות" וסרבנות, ואת האמירה ש"בספטמבר נתניהו יישאר בלי צבא".
תוך כדי המלחמה גם נחשפה התלות החימושית והמשאבית של צה"ל, שהגבילה את יכולת הלחימה.
מאז פרוץ המלחמה השתנתה המציאות הביטחונית של ישראל באופן דרמטי. הישגי המלחמה שינו, בס"ד, את המפה הגיאו־אסטרטגית של המזרח התיכון.
צה"ל עבר ממערכה שהתנהלה במשך שנים בעיקר באמצעות הרתעה, הכלה ותגובה נקודתית, למערכה יוזמת והתקפית בהיקפים חסרי תקדים.
הביצועים המבצעיים הגיעו לשיאים יוצאי דופן – באוויר, בים וביבשה, במודיעין, בסייבר וביכולות טכנולוגיות. פעולות מורכבות כמו מבצעי הביפרים ומכשירי הקשר, איתור וחיסול של כל בכירי הציר, תקיפות מרוחקות, מדויקות וקטלניות בעומק איראן, תימן, עיראק וקטאר, והשמדת תשתיות צבאיות ואסטרטגיות בהיקפים גדולים, שיבוש תוכנית הגרעין והטילאות של האיראנים, והשגת עליונות אווירית והרתעה מולם. (אחרונה הם תוקפים את האמריקאים ואת כל מדינות האזור, אבל נרתעים מלתקוף בישראל). מערכות ההגנה והיירוט המחישו יכולת טכנולוגית ומודיעינית יוצאת דופן.
אחד ההישגים החשובים ביותר הוא השבת כל החטופים – החיים והחללים – מרצועת עזה לישראל, כולל אלה מ"צוק איתן".
נוצרה מסה קריטית של יכולת צבאית ומדינית, שהוכיחה לנו ולאויבינו שאנו מסוגלים להתמודד גם עם מלחמה ממושכת ורב־זירתית, בממדים של מעצמה אזורית.
צה"ל שינה גישה אסטרטגית, גם בגביית מחיר התוקפנות. היקף הרס התשתיות בעזה ובלבנון ממחיש את המחיר שישלם כל מי שינסה לפגוע בישראל בעתיד. כמו כן, במהלך המלחמה הוא כבש שטחי חיץ ומפתח בכל החזיתות וממשיך להחזיק בהם כדי להרחיק את האיום מהעורף האזרחי. במהלך המלחמה צה"ל, בשיתוף גורמי ההתיישבות, חיזקו גם את ההתיישבות ואת חגורת ההגנה המזרחית ביהודה ושומרון.
המלחמה גם הבליטה את העליונות של התעשיות הביטחוניות הישראליות, שמוצריהן נוסו בשדה הקרב. כתוצאה, נוצר ביקוש חסר תקדים של רכש ביטחוני מישראל, שיהווה מנוף כלכלי אדיר, וירחיב את מעגל המדינות שיש להן אינטרס בשיתוף פעולה ביטחוני עם ישראל.
את ההישגים האלה, ועוד רבים שלא נמנו, חייבים לשמר, ואת המלאכה צריך להשלים.
פרשת כי תצא פותחת בפרק נוסף מתורת הלחימה ומוסר הלחימה של התורה: "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ ד' אֱ-לֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ" (דברים כא, י). התורה מצווה לרשת את הארץ ולהיאחז בה: "כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ד' אֱ-לֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ" (דברים יא, לא). אחת המשמעויות של ההיאחזות בארץ היא שימור ההישגים של ירושת הארץ, והיא הערובה להשגת יציבות ביטחונית ושקט ארוך טווח: "וזאת שנית וישבתם בה, שתשבו במנוחה ושלוות השקט" (מלבי"ם, במדבר לג, נא).
אחת השאלות המרכזיות שיעמדו במוקד הבחירות הקרובות היא האם ההנהגה שתיבחר תהיה התקפית ונחושה, תדע להשלים את המלאכה ולשמר את ההישגים. האם היא תהיה חזקה ובעלת יכולת עמידה מול לחצים מבית ומחוץ לוויתורים. יש מבין המתמודדים שכבר היום משדרים נכונות לוותר על חלק מההישגים.
האם היא תדע להמשיך לבנות את העתיד, את החברה ואת הכלכלה מתוך הישגי המלחמה?
לזכר אבי מורי ר' משה שנוולד ז"ל
