אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])המזרח התיכון מאז ומעולם לא היה מקום רגוע. מימי קדם ועד היום עמים רבים לטשו עיניהם אל המרחב הים תיכוני הזה ואל ארץ ישראל, וניסו לכובשה מידינו.
למרות שיש לנו חשבונות היסטוריים נוקבים עם עמים רבים, מנחה הקב"ה את העם לנהוג בכל עם כראוי לו ולבוא עימו חשבון בדרך שונה.
עם עמון ומואב החשבון ההיסטורי קשה: "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד עוֹלָם, עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם..לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם וְטֹבָתָם כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם".
עם אדום ומצרים החשבון ההיסטורי הוא אחר: "לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי כִּי אָחִיךָ הוּא לֹא תְתַעֵב מִצְרִי כִּי גֵר הָיִיתָ בְאַרְצוֹ. בָּנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לָהֶם דּוֹר שְׁלִישִׁי יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה'."
לעומתם, החשבון של העם היהודי עם עמלק הוא נצחי וטוטאלי: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵע.."
ובגלל התנהלותו הזו ומעשיו הנפשעים של עמלק, המלחמה ההיסטורית נגדו היא טוטאלית וחד-משמעית: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח".
מיד לאחר יציאת מצרים, תקף עמלק את העם היהודי העושה את צעדיו הראשונים על במת ההיסטוריה כעם. ללא כל התגרות, סיבה או איום, עמלק פותח במלחמה: "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם".
האסטרטגיה של עמלק לאורך כל הדורות היא אחת- למנוע מהעם היהודי לשוב לביתו לארצו ולמולדתו. לשם כך הוא תוקף את החוליות החלשות. את 'כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ'. הוא מנסה לנצל את המצב הפיזי והמנטלי של העם 'וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵע' כדי להשמיד להרוג ולאבד.
המלחמה ההיסטורית של העם היהודי עם עמלק איננה מלחמה הנובעת ממחלוקת טריטוריאלית או פוליטית. זו מלחמה על עצם קיומו של העם היהודי בעולם: "אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
עם אדום ומצרים אפשר להגיע לסוג של פשרה, דו קיום והסדר אחרי מספר דורות. החשבון עם עמון ומואב הוא הרבה יותר קשה, אולם גם איתם יש אפשרויות ליצירת קשר, אולם עם עמלק ההיסטורי, המלחמה היא על כל הקופה. מלחמת קיום. ולכן מצווה ה' בפרשת השבוע בהקשר של פשעיו של עמלק גם באופן פוזיטיבי 'זָכוֹר' וגם באופן נגטיבי 'לֹא תִּשְׁכָּח'.
עמלק מנסה לחפש הזדמנויות של ריפיון, עייפות ויגיעה פיזית ונפשית אצל העם היהודי, ואז לתקוף את הנחשלים והמזדנבים, את האוכלוסיות החלשות.
כל דור והעמלק שלו. זו מלחמה נוקבת כואבת והיסטורית על עצם קיומו הפיזי, הערכי והרוחני של העם היהודי: "מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר".
את המלחמה הזו לא ינצחו הנחשלים העייפים והיגעים. את המלחמה הזו מול עמלק, כמו לאורך כל הדורות עד ימינו, ינצחו הגיבורים, החזקים, המאוחדים, והמאמינים בצדקת דרכם.
