מערכת שבתוןחייב להיות שינוי במדינה
ראש עיריית בית שמש לשעבר, ד״ר עליזה בלוך, שהצטרפה למפלגתו של גלעד ארדן – רשימת 'אחדות' , מדברת על החינוך כמקום שבו נבנית תחושת השייכות למדינה ולצה״ל, על שילוב חרדים בלי למחוק את זהותם, ועל הצורך להחזיר לצפון, לדרום ולכל ילדי ישראל את ההזדמנות השווה להיות חלק מאותו הסיפור.
יותר משלושה עשורים פעילה ד"ר עליזה בלוך בתחום החינוך ובעשייה הציבורית. היא מחזיקה ברקורד עשייה מרשים במיוחד: את פועלה החלה עוד בראשית שנות ה-90, כאשר הקימה את המחלקה לקליטת עלייה בבני עקיבא, במסגרתה הוקמו עשרות סניפים בישראל; במשך כ-14 שנים הקימה וניהלה את בית הספר התיכון 'ברנקו וייס', שהיה לתיכון העיוני הראשון בעיירת פיתוח בישראל; בשנת 2013 ניהלה את רשת התיכונים של ברנקו וייס ואף הקימה בית ספר להכשרת מנהלים; ובשנת 2018 נבחרה לכהן כראש עיריית בית שמש, אז הכריזה כי "תהיה ראש העיר של כולם". היא נבחרה לתפקידה מטעם מפלגת 'עיר מאוחדת'. כעת, מצטרפת בלוך לראשונה לפוליטיקה הארצית, ותתמודד בבחירות הקרובות לכנסת במפלגת 'האחדות', שהקים שגריר ישראל באו"ם והשר הבכיר לשעבר, גלעד ארדן.
בראיון מקיף ל'שבתון', מפרטת ד״ר עליזה בלוך, ראש עיריית בית שמש לשעבר, מדוע בחרה דווקא ברשימת 'האחדות' בראשותו של ארדן, מדוע רק מפלגה זו מייצגת אנשי ימין שרוצים לקחת אחריות ושותפות על המדינה הזו ומדוע בעיניה, מערכת החינוך היא הזירה הכי חשובה כיום וכיצד היא תשפיע גם על הגיוס לצה״ל.
***
עליזה, היית ראש עיריית בית שמש, בקדנציה שזכורה לרבים ובמיוחד לתושבי העיר כחיובית והיסטורית. למה בחרת כעת להצטרף לפוליטיקה הארצית בכלל, ולמפלגת האחדות בפרט?
"הניסיון שלי בבית שמש, כראש עיר מגוונת עם אחת הקואליציות הכי מורכבות בישראל, לימד אותי שלמרות השונות, אם רוצים אפשר למצוא פתרונות ופשרה היא בעצם כוח. בחרתי בשותפים כמו גלעד ארדן שייצג את ישראל בזירה הבינ״ל והוכיח ביחד עם שותפי הנוסף, יולי אדלשטיין, עקרונות בעמידה כנגד הגירוש מגוש קטיף, ולא פחדו לשלם את המחיר. ממש כמו שותפי הנוסף, אל״מ חזי נחמה, שגם הוא שילם מחיר על עמידתו העיקשת על ערכיו. יחד עם אורן סמג׳דה שלימד את כולנו אהבת הארץ והתמדה מהי, יש פה נבחרת שהיא בהחלט בשורה לחברה הישראלית. נבחרת בה כל חבר בה לוקח אחריות ולא עומד מהצד כשעם ישראל זקוק לו. וככאלו הלוקחים אחריות, אני גאה להיות חלק ממפלגה שחורטת על דגלה את האחדות. כי ממש כמו בבית שמש, כך גם בממשלת ישראל, אפשר שכולם יעבדו יחדיו. ולכן לא נשב בשום ממשלה צרה״.
ומה ממשלה כזו צריכה לדעתך לקדם?
"יש המון דברים דחופים על הפרק, שרק ממשלה כזו יכולה לקדם. לאחר המשבר שפקד אותנו בשבעה באוקטובר, כשהאדמה רעדה, כולנו מחויבים לחשבון נפש ושינוי, ואי אפשר להמשיך כמו שהתנהלנו עד השישה באוקטובר. אז אחרי שלוש שנות מלחמה עקובה מדם, בה נפצעו אלפי לוחמים ואיבדנו מאות רבות מטובי בנינו שנפלו בשדה הקרב, וכדי להמשיך לשמור על גבולות המדינה, ברור שחייב לעשות שינוי. ואם בעבר היה אפשר אולי להכיל את העובדה שחלק מהחברה לא שותף כיום זה בלתי אפשרי, סוגיית הגיוס של אחינו החרדים לצה"ל הפכה לדחופה. הצבא זועק על מחסור אדיר בשורותיו, ואת המחיר משלמים חיילי המילואים והסדיר יחד עם בני משפחותיהם. לדאבוני, במשך כל שנות קיומה של הממשלה האחרונה, לא נעשה שום צעד אמיתי שיביא לגיוס חרדים לצה"ל, אלא להפך, נעשו צעדים שרק העמיקו את ההשתמטות ואת אי השוויון בנטל יחד עם הניכור והשסע בעם. בעיניי, כמי שבאה מהציונות הדתית, זה עוול כפול: גם עוול חברתי מובהק, וגם עוול דתי, חונכנו על כך שגיוס לצה"ל זו מצווה. אלו הערכים שעליהם אני מחנכת את ילדיי, כמו כל הורה בציונות הדתית. כאם לארבעה ילדים, חתן וכלה, בשנה הראשונה של המלחמה, כל השישה היו על מדים. היה ברור לנו שכך ראוי וצריך. אחד מבניי אף עזב את ספסל הישיבה לטובת מלחמת המצווה״.
אז מבחינתכם, ללא התחייבות ברורה לחוק שיביא לגיוס אמיתי לכולם, אתם לא נכנסים לממשלה?
"חד משמעית. מפלגת האחדות היא מפלגת ימין שקמה כדי לשאת שני דגלים: דגל אחד הוא גיוס אמיתי לכולם, ודגל שני הוא דגל האחדות, אנחנו נצטרף אך ורק לממשלה ציונית רחבה, ובשום אופן לא נצטרף לאף ממשלה צרה. או ליתר דיוק: אנחנו נכפה הקמת ממשלה ציונית רחבה, משום שכרגע כל אחד מהצדדים, מה שנקרא 'הגושים', מעוניינים בהקמת ממשלה צרה שתשרת סקטורים ותיסחט בידי הקצוות שלה, ולא תוכל בשום אופן להביא לפתרון האתגרים האדירים הרובצים לפתחנו, מעבר לגיוס אמיתי לכולם: רפורמה בחינוך, מדיניות הכרעה בביטחון, רפורמה משפטית בהסכמה רחבה, חיזוק האחדות בעם, ועדת חקירה בהסכמה ומאבק ביוקר המחייה".
מהם ההבדלים ביניכם לבין המפלגה של חילי טרופר ויועז הנדל? גם הם מדברים על אחדות.
"התשובה היא מאוד פשוטה: אנחנו מפלגת ימין. אנחנו מתחייבים שלא נשב בממשלה צרה, אנחנו נצטרף רק לממשלה ציונית רחבה שלא תלויה בסקטורים צרים לקיומה. חילי טרופר ויועז הנדל, מנגד, עם כל הערכתי הרבה אליהם ברמה האישית, מצהירים שהם כן יצטרפו לממשלה צרה בראשות איזנקוט, שהצהיר רק באחרונה, שיסכים לכהן כראש ממשלת מיעוט של 58 מנדטים. זה מנוגד לערכינו, זה מנוגד לדמוקרטיה וזה רק יגדיל את הקרע בעם. את האתגרים העמוקים שמדינת ישראל נמצאת בהם, אי אפשר לפתור בקואליציה כזו. בטח שלא לחוקק חוק גיוס אחראי במאה ימיה הראשונים כפי שמצהירים הצדדים. העובדה שטרופר והנדל מסכימים לשבת בממשלה צרה שכזו, זהו פער משמעותי מאוד ממפלגת האחדות. אנחנו מפלגה שמביאה עימה גם ימין אמיתי, גם גיוס אמיתי, וגם שבירה אמיתית של החרמות בין הגושים".
ניתן להניח שיכולת להצטרף למפלגות רבות נוספות במפה הפוליטית. מדוע בחרת דווקא במפלגת 'האחדות' של ארדן?
"מעבר לכך שזו המפלגה היחידה עם נבחרת מעוררת השראה, שלכל אחד מאיתנו היו אפשרויות אחרות אבל התלכדנו כולנו למען רעיון שהוא יותר גדול מסך חלקיו. למפלגה הזו, כפי שהסברתי, יש את הייחודיות שאין לאף אחת אחרת: היא מפלגת ימין, אבל היא מצהירה את מה שרבים פוחדים להצהיר: ימין אמיתי זה גיוס אמיתי. בראשה של המפלגה עומד גלעד ארדן, איש ימין מובהק, מנהיג ותיק עם ניסיון שיש למעטים מאוד במערכת הפוליטית, שתמיד דבק בתפיסת עולמו ומעולם לא זגזג, עוד כשהפגין כסטודנט צעיר נגד הסכמי אוסלו, ועוד כשנאבק בתוכנית ההתנתקות כח"כ צעיר בליכוד, יחד עם ח"כ יולי אדלשטיין, כאשר זה לא היה פופולרי. בנוסף, המפלגה במודע בוחרת שלא להסתפח לאף אחד מהגושים הקיימים, אלו שמייצרים כאן את התקיעות הפוליטית ואת הממשלות הצרות שנסחטות בידי סקטורים צרים, אלא דבקה אך ורק בגוש הרחב של כלל הציבור, של הקמת ממשלה ציונית רחבה. זו מערכת בחירות אחרת וכעת זה הזמן שלנו להגיד לכולם לצאת מהקיבעון ולהבין שאם לא ניקח אחריות ונעשה את השינוי הזה במדינה, אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו. אני בטוחה שהציבור הישראלי יתמוך במהלך האמיץ של הנבחרת הזו בראשותו של גלעד ארדן ושנביא תקווה אמיתית לאזרחי ישראל".
את אשת חינוך במשך שנים רבות. איך זה יבוא לידי ביטוי מהכנסת ומהממשלה?
"קודם כל, חינוך הוא הבסיס להכול. החינוך הוא השורשים שמהם הכול צומח בהמשך, ולכן את הערכים שאנחנו רוצים לקדם במדינת ישראל צריך להתחיל לבנות כבר שם. אני אצמצם את הקשר הישיר בין המקום שבו נולד ילד בישראל לבין היכולת שלו להצליח בחייו הבוגרים, בין אם נולד בנתיבות, בקרית שמונה או קריית ארבע, תל אביב וירושלים. בשביל זה אנחנו צריכים אנשים מצוינים במערכת. חסרים לנו מורים, וצריך לגרום לטובים מכל המגזרים לרצות לבחור בחינוך, להעלות את מעמד המורה, לתת יותר חופש ליצור ולגרום להם גם להישאר. בתוך זה צריך לחזק מאוד גם את תנועות הנוער כחינוך משלים. אני בוגרת בני עקיבא ויודעת עד כמה התנועה עיצבה את האישיות, הערכים ותחושת האחריות שלי.
ובהקשר החרדי, מדינת ישראל הפקירה במשך שנים את הילד החרדי לעסקנים ולעמותות, ואחר כך אנחנו מתפלאים שבגיל 18 יש צעירים שאומרים 'נמות ולא נתגייס'. אי אפשר להתחיל לדבר על אחריות למדינה רק בגיל 18. כפי שהקמתי והרחבתי ממ"חים בבית שמש, כך אעשה גם ברמה הלאומית. המדינה צריכה לקחת אחריות על הילד החרדי כבר מגיל הגן, לחבר אותו לסיפור הישראלי בלי לבקש ממנו לוותר על הזהות החרדית שלו. זו בעיניי הדרך לייצר ריפוי ולחנך דור שמבין שהאחריות על המדינה הזאת משותפת לכולנו."
