1. הפרשייה התורנית.
מחלקה (מצטיינת, איכותית) בגדוד רותם של גבעתי הייתה אמורה לצאת לפעילות מבצעית בעזה. כמו בכל פעילות מעין זו, איש צוות רפואי צמוד – חובה. מה לעשות, ולא נמצא חובש זכר והמפקד ציוות פראמדיקית. כן, בניגוד לפקודת השירות המשותף. דא עקא, בגלל אופי הפעילות והדחיפות, לכאורה או שלא לכאורה, המפקד קיבל הסכמת רב החטיבה לציוות האמור. שלושה בייני"שים (בני ישיבות הסדר) סרבו לעלות על הנמ"ר (כלי רכב קרבי) עם הפראמדיקית. לא משהו אישי, ח"ו. הם נועצו ברבותיהם מישיבות ההסדר שהורו להם לסרב פקודה. הרבי אמר, אנחנו עושים. הפעולה – בוטלה. מספר חיילים הועמדו לדין. חלקם נדונו ל-10 ימי מחבוש, חלקם לחמישה. רבניהם, כמו גם איגוד ישיבות ההסדר, כמו גם השר סמוטריץ', נתנו לחיילים גיבוי מלא. 'קידשתם שם שמיים' אמר עליהם הרב שמואל אליהו. אני לא יודע מה הייתה הפעולה (אולי לחסל איזה רב מחבלים?). מה שברור זה ששיבוץ הפארמדיקית לנמ"ר יחד עם החיילים הוא לכאורה בניגוד לפקודת השירות המשותף ולא אמור היה להיות. גם צריך לבדוק כיצד ולמה זה קרה, ובטח להפיק לקחים כדי שלהבא זה לא יקרה.
דא עקא, ועם כל הכבוד לראשי ישיבות ההסדר שתלמידיהם החיילים 'הטרידו' אותם בשאלה הדחופה הזו, חרף הנחיית רב חטיבה, שעה שעמדו לצאת למשימה. בעיניים שלי, צבא צריך להתנהל כמו צבא. יש מפקדים, וגם רב צבאי הוא מפקד. וכמו שהחייל סומך על המ"מ שלו ורץ אחריו בקרב תוך חירוף נפש, הוא אמור לסמוך על הרב הצבאי של החטיבה שלו בעניינים הלכתיים הקשורים לשירות הצבאי. מעורבות של ראשי ישיבות ההסדר בכל דבר ועניין בצבא, בטח תוך כדי סתירה להחלטות של הרב המקומי – פסולה בעיני וחותרת תחת יסודות השירות הצבאי. בואו נרחיב קצת את המקרה. תארו לעצמכם שכל אחד מחמשת החיילים בא מישיבה אחרת, כל אחד שואל את הרב שלו. אחד יגיד – נורא, אבל אין ברירה. שני ישיב – נורא – אבל המשימה חשובה ודחופה, בצע את הפקודה ואח"כ דאג שייעשה בירור יסודי לבל ישנה המקרה, שלישי יענה לתלמידו – בשום פנים ואופן. סרב פקודה וקדש שם שמיים בסירובך. רביעי – נורא, אבל ככה לפגוע בחיילת שבסך הכל רוצה להציל אתכם במקרה שח"ו יהיה צורך?, וכן על זו הדרך. ככה לא בונים חומה. בהבנתי הצנועה, צירוף הפראמדיקית בנמ"ר, גם אם מנוגד לפקודה, אם היה הכרחי לדעת המפקד בשטח, אינו מצדיק מלחמת דת-צה"ל ובטח שלא הדלפתה לתקשורת. ואם יש בעיה עם המפקד הספציפי (טוענים לבעיית אמינות), שיטפלו בזה ולא יכתימו את כל צה"ל, כאילו זו הרוח שלו, הפרוגרסיבית, כפי שטוענים השופרות הרגילים.
2.
אם לא די לו לרה"מ נתניהו, שכמה וכמה (ועוד פעם כמה) חברים ברשימת הליכוד בכנסת, בהתנהגותם והתנהלותם, מרחיקים ממנו ובעיקר מהתמיכה בתנועה בראשה הוא עומד, לא מעט ישראלים, באה אשתו המסורה, שרה, ובראיון לערוץ 14 (איך לא?) התבטאה על יאיר גולן ונתנה להבין, בלי צורך אפילו ברש"י, כי הבן-אדם ידע מראש על כוונת החמאס לבצע את טבח שמחת תורה, ולא שיתף את מי שצריך היה לדעת. ומכיוון שאנו בזמן בחירות, סביר שמטרתה הייתה להבאיש את ריחו כדי לנגוס כמה קולות פוטנציאלים. אפשר להגיד, הער אוט גזוקט, אז אמרה. לא. זו הגברת הראשונה, שלאורך שנות כהונתו של בעלה מחזיקה אותו קצר ושותפה להרבה מהחלטותיו. למה שהיא אומרת יש משקל ציבורי, בין אם בעלה ידע מכך, הסכים עם כך ובין אם לא. הגברת הראשונה למלכות מכירה את הדרך לבתי המשפט. בעקבות התבטאותה האמורה אמר יאיר גולן כי יגיש נגדה תביעת דיבה. ייתכן ותיאלץ ללכת שוב את היכל המשפט. לא אתפלא אם נתבקש לפתוח את הארנק במסגרת גיוס המונים עתידי.
3.
עונת החיבורים- מסתיימת. ביום שלישי הקרוב ייסגרו הרשימות לבחירות הקרובות. ואז יבואו הסקרים, ואז אפשר יהיה להעריך בסבירות גדולה בהרבה מהיום, איך עשויה להיראות מפת המנדטים, אם לא יקרה משהו חריג בדרך. סבלנות.
