רט אבי (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])לכל דור האתגרים שלו בהתאם למציאות הסובבת אותו ושבה הוא חי, ולא דומה התמודדות של דור אחד לזו של דור אחר.
דורות שהתמודדו מול עולם של עובדי אלילים, לא דומים לדורות שהתמודדו מול אתאיזם, ואלו לא דומים לדורות שהתמודדו מול דתות מיסיונריות ואינקוויזיציות, ואלו לא דומים לדורות שהתמודדו מול משטרים דיקטטוריים לסוגיהם, וכן הלאה על זה הדרך – לא דומים דורות של עבדות לדורות של חירות, דורות של גלות לדורות של גאולה, דורות של בורות לדורות של השכלה, דורות של אמונה לדורות של כפירה, דורות של תמימות ופשטות לדורות של טכנולוגיות – על ורשתות חברתיות.
ערב הסתלקותו מן העולם, מצווה אותנו משה רבנו ללמוד מההיסטוריה ומדורות עברו. לא רק ללמוד כחומר היסטורי, אלא גם לנסות להבין מה גרם למה ומה הייתה תוצאה של מה: 'זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר'.
יש חשיבות גדולה לזיכרון וללימוד מהעבר, אולם לא בהכרח תמיד זה נכון להתרפק על העבר.
התמונה הנפוצה בה עומדים מבוגרים מול צעירים, ואומרים להם בתוכחת מוסר – 'בדור שלנו לא היה ככה וככה', פעמים רבות היא יותר דוחה מאשר מקרבת. עם כל הכבוד לדורות עבר ולזכויותיהם הרבות, בני הדור החדש רוצים לסלול את הדרך שלהם בחיים, ולהתמודד בכלים הרלוונטיים העומדים לרשותם מול אתגרי הדור שלהם. לא תמיד תוכחות המוסר של בני הדור הקודם נופלות על אוזניים קשובות.
שלוש פעמים בפרשת האזינו, משתמש משה רבנו בשיחת הסיכום שלו במילה 'דּוֹר'.
פעם אחת בהקשר של 'בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר', פעם שנייה בהקשר של 'דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל', ופעם שלישית בהקשר של 'דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה'.
הבחירה דווקא במילה דוֹר, באה אולי לסמן את טווח הראייה ההיסטורי של העם היהודי, ואת אתגריו לאורך הדורות.
העם היהודי חי ונבחן ביכולתו להעביר את אמונתו, תורתו וערכיו מדור לדור. לאורך כל ההיסטוריה האנושית והיהודית יהיו כל מיני סוגי דורות. יהיו דורות כמו דורו של נוח – 'כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה', ויהיו דורות שיתקיים בהם 'גבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ'.
אין תעודת ביטוח לאף דור – לא להצלחות ולא לכישלונות.
האתגר הגדול הניצב בפנינו במשמרת שלנו, הוא לחבר את דור הרשתות החברתיות והטלפונים החכמים לדורות עבר. להשכיל להטמיע בהם את המסר והחשיבות של החיבור הבין-דורי בבחינת 'בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר', ולתת להם את הכלים לחיים שבאמצעותם הם יצמחו ובבוא העת יעבירו את המורשת והסיפור לדורות הבאים.
