בשירת האזינו מזהיר משה את העם מהסתר הפנים של ה'. הסתר זה עלול להיות קשה ביותר. לדוגמה: "מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה". מסביר 'העמק דבר': "מחדרים תשכל אימה, שתהיה כ"כ גדולה עד שהגיעו למות מחמתה…בבית הייתה האימה כמוות", יושבים בבית ומתים מפחד. פסוק אחר מדבר על "מְזֵי רָעָב … עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר", אונקלוס מסביר: מזי רעב, נפוחה בטנם מרעב. זוחלי עפר, מפרש רש"י נחשים. בתקופת השואה, נתקיימו ל"ע כל הפגעים הללו ויהודים הפכו למזי רעב בגטאות ובמחנות ואף לזוחלי עפר בברחם מפני הצורר הנאצי.
הכתוב התקיים במלואו במשפחת זנדמן. הכול החל בעיר גרודנה בינואר 1943. 10,000 יהודים וביניהם משפחת זנדמן, נצטוו בידי הנאצים להתייצב בכיכר העיר. חלק מהמשפחה הסתתר בעליית הגג, שם היה מקום ל-7 נפשות. המתחבאים [האחרים] סירבו להכניס תינוקות, שמא יבכו ויסגירו אותם. סבא נחום התנדב להישאר למטה עם שלושת הנכדים הקטנים. אחרי יומיים, כשהסתיימה האקציה, החליק פליקס זנדמן במרזב למטה, לבדוק מה אירע לסבא ושלושת הנכדים. הוא חיפש ולא מצא אותם. ביקש לטפס חזרה ולא הצליח. אז ברח אל בור אחר בירכתי הבית והסתתר בו. מאוחר יותר התברר לו כי כל מי שהיו בעליית הגג נתפסו ונרצחו.

מהבור בבית ברח אל הבקתה ביער, שהייתה שייכת לסבו ולסבתו. את הבקתה, העניקה סבתא תֶמָה למשרתת אנה פוחלסקי כמקלט זמני מפני בעלה האלים והיא נשארה שם. עכשיו ביקש הנכד פליקס מקלט ללילה אחד. אנה ענתה: "אתה נשאר כאן ומה שיקרה לך, יקרה גם לנו". בנוסף לפליקס, בא גם הדוד סֶנדֶר להתחבא בבקתה, והוא, מהנדס בהשכלתו, תכנן את בור המסתור: מטר וחצי אורכו, רוחבו ועומקו, מתחת לרצפת הבית. בבור הקטן הזה שהו 4 אנשים [בהמשך 5] יותר מ-17 חודשים. הדוד סנדר הנהיג מההתחלה כמה חוקי הישרדות: א. כל שעתיים משנים מיקום. ב. 3 שוכבים ואחד יושב על דלי הצרכים. ג. חלוקה לשתי משפחות, סנדר ופליקס, ועוד זוג צעיר. כל יום משפחה אחרת מחלקת את האוכל. בעלת הבית הביאה להם אוכל פעם ביום ואז גם סילקה את דלי הצרכים.
בכפר פשטה שמועה כי משפחת פוחלסקי מחביאה יהודים. ההלשנה גרמה לגרמנים לבוא ולבדוק. אנה התכוננה לחיפוש ופזרה פלפל שחור מסביב לבור. כלב החיפוש הריח ולא הפסיק להתעטש, והמשיך לעבר הצד השני של הבית מבלי שמצא דבר. בתוך בור המסתור לימד סנדר את פליקס מתמטיקה, גיאומטריה, אלגברה ופיזיקה, והכול בע"פ. לימוד זה עתיד לשנות את חיי הנער.
ביולי 1944 הגיע המפנה במלחמה עד לשערי ביתם. הגרמנים בנו קו הגנה ליד בית המשפחה. בתוך הבית נשמעו צעקות בגרמנית. אימה משתקת השתררה בבור. אנה דפקה על הרצפה ואז השתררה דממה מתוחה. בני הבית נאלצו לעזוב מבלי שיכלו להודיע למסתתרים מה קורה. המתחבאים חיכו יומיים וכיוון שלא היה לא אוכל ולא פינוי צרכים, לא יכלו עוד להמתין. אחד מהם עלה לתוך הבית וגילה שהמשפחה עזבה. הם החליטו לצאת בלילה מתחת למיטה עליה ישן חייל גרמני. הספיקו ללכת 20 מטרים ומיד צעקות: ידיים למעלה! מי אתם? ענו, שבאו ממזרח מפחד הבולשביקים הרוסים. הגרמנים לא הבינו איך הצליחו לעבור, אך נתנו להם ללכת והם הגיעו שוב לאנה, והיא סיפקה להם חלב וחמאה. כשהמלחמה הסתיימה, נסע פליקס לפריז. שם, בביה"ס פתר את המשוואות והשאלות של המורה בעל-פה.
הנער שברח מהנאצים הפך למדען בעל שם עולמי וזכה לקיים את סוף שירת האזינו: הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, כשהקים את תשלובת 'וִישֵי' הכוללת כמה מפעלים בארצנו, שזכו לשם עולם וסייעו לתקומת ישראל.
Yaakovspok1@gmail.com.
