פרידחי קובי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)לאחר תום הסיפור בין אמנון, תמר ואבשלום- הפרק מסתיים כך:
"וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח וַיֵּלֶךְ אֶל תַּלְמַי בֶּן עַמִּיהוּד מֶלֶךְ גְּשׁוּר; וַיִּתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ כָּל הַיָּמִים. וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח, וַיֵּלֶךְ גְּשׁוּר וַיְהִי שָׁם שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וַתְּכַל דָּוִד הַמֶּלֶךְ לָצֵאת אֶל אַבְשָׁלוֹם כִּי נִחַם עַל אַמְנוֹן כִּי מֵת."
פרק י"ג מסתיים באבל ובגעגועים של דוד על בנו המת ופרק י"ד מתחיל בגעגועים לבן החי אבל הפעם דווקא מזווית הראיה של שר הצבא ויועצו הקרוב של דוד, יואב-
"וַיֵּדַע יוֹאָב בֶּן צְרֻיָה כִּי לֵב הַמֶּלֶךְ עַל אַבְשָׁלוֹם".
יואב מבין כי יש חשיבות גבוהה להביא לפיוס בין דוד לאבשלום, גם לרווחתם האישית של השניים, גם ליציבות השלטונית ולטובת בית המלוכה. הוא רוצה להציב מראה בפני דוד, שיראה את הבעייתיות בהמשך המצב הקיים ובוחר להשתמש באישה התקועית. הוא למעשה ממנה אותה לשחקנית שתציג בפני המלך דילמה דומה על שני בניה, האחד הרג את השני, והשני כעת בבריחה. דוד מתייחס אליה היטב, שומע את הטענות ופוסק כי הוא יגן עליה ועל הבן מפני הנקמה של בני המשפחה ואף חותם זאת בשבועה. האישה בשלב הזה חושפת את הנמשל- "וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה וְלָמָּה חָשַׁבְתָּה כָּזֹאת עַל עַם אֱ-לֹהִים וּמִדַּבֵּר הַמֶּלֶךְ הַדָּבָר הַזֶּה כְּאָשֵׁם לְבִלְתִּי הָשִׁיב הַמֶּלֶךְ אֶת נִדְּחוֹ".
דוד חושד ביואב והאישה חושפת שהוא עומד מאחורי התרמית וכשהם נפגשים דוד מצווה אותו להחזיר את אבשלום.
המעשה מזכיר מאוד את משל כבשת הרש. נשאלת השאלה, מדוע לא ניתן לגשת ישירות למלך ולהעביר את המסר וצריכים את הסיפור והמשל? השאלה הזאת מתחדדת כאן כאשר יואב יודע שדוד רוצה בחזרתו של אבשלום- מדוע לא מדבר ישירות וזקוק לתרמית?
השימוש בסיפור או במשל ולחלופין בכל סוג אחר של אומנות- מאפשר לאדם להרחיק את הבעיה מעצמו וליצור מנגנון שנקרא השלכה. הוא משליך את המצוקה שלו על דבר אחר, וכך מצליח להסתכל עליה מבחוץ. כאשר אנחנו רוצים לקבל החלטות שקולות בנושאים כ"כ רגשיים ומסובכים- האדם שיבוא להציב לנו מראה ישירות מול העיניים, יפספס אותנו, הרגש לא יאפשר לנו להגיע להחלטה ולעשייה. דווקא השימוש במראה עקיפה יכולה להוביל להצלחה.
מתוך כך יועצים טובים צריכים להרחיב את ארגז הכלים שלהם, לא לדעת רק מה נכון לעשות אלא גם איך נכון להציג את הבעיה לנועץ. אני חושב שגם בימים של חשבון נפש, השימוש בכלים חיצוניים כמו אומנות וכמו תפילות ופיוטים יכולים לעזור לנו לגעת במקומות בנפש שקשה לנו לגעת בהם ישירות.
