"עתה חלה תקופת המתמידים"

מי בתולדות עמנו יכול היה לקבץ לכבוד מסיבת השקת ספרו נואמים כדוגמת חיים סוקולוב, מאיר דיזנגוף והרב עזיאל? לכבוד מי יכולים לשלוח ברכות הרב קוק, רי"מ טיקוצ'ינסקי, הרב מרדכי הורוביץ מפרנקפורט, אז"ר, דוד ילין, ונשיא האוניברסיטה העברית, הרב הרפורמי מאגנס?

כנראה שרק אדם אחד, זוכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית ופעמיים בפרס ביאליק – הרב הגאון העצום, המתמיד והבקי הנפלא, הציוני הדגול, איש הישוב הישן יליד ירושלים, שאף אחד בציבור כמעט ואיננו זוכר את שמו – הרב חיים יהושע קוסובסקי.

הרב קוסובסקי, איש אמיץ וחד בצורה יוצאת דופן, סיפר על עצמו (עיתון דבר, 1/8/1958):

"הייתי בין אומרי ה'הן' לאוגנדה. רוב רובו של הישוב בארץ נמנה עם התומכים בהצעת הרצל. עד היום איני חוזר בי מאותה עמדה שנקטתי. הצעה נבונה היתה ולשעתה היתה. היום נשתנו אל-נכון הנסיבות. קמה המדינה".

אך צריך להטות אוזן להמשך דבריו:

"אין צריך לומר עד מה אני מאושר שזכיתי לחיות ולחזות במדינת ישראל, שהרי הייתי לציוני מראשיתה של התנועה. הישוב הישן היה משופע יותר במעשי חסד ובעזרה הדדית. ואילו עולם של היום הוא עולם אחר. ולא מפני שאדם של היום פחות טוב מזה של ימים שעברו. אלא משום שאנו עומדים בסימן של ימי קיבוץ גלויות. המשפחה היתה לעם. איני סבור שימי שיבת ציון בימי עזרא ונחמיה היו יפים מהימים האלה".

הרב קוסובסקי קנה לעצמו תהילת עולם בסדרת של קונקורדציות אדירות, שמדגימות בקיאות בלתי נתפסת בעידן של טרום המחשב. לא פחות מ-24 כרכי קונקורדנציה, בהן: אוצר לשון התלמוד (י"ח כרכים משל עצמו, ועוד למעלה מעשרים מאת בנו), אוצר לשון התוספתא (6 כרכים), אוצר לשון המשנה (2 כרכים), אוצר התרגום (2 כרכים), ועוד חיבורים רבים במקצועות התורה השונים, השאיר אחריו ביבול מפעים. אך לא רק הספרים עצמם, אלא השיטה שמאחוריהם, שלימים השתמשו בה בניו ר' בנימין ור' משה, היא החידוש הגדול של האיש.

הנה דוגמה מפרשת בראשית, שממחישה את גודל הבשורה שבספר רווי מלאכה כמו של הרב קוסובסקי (המחבר הינו הרב י"ל מימון, עיתון הצפה, 22/12/1939):

"בזוהר לבראשית (לה, א) על הפסוק "וכל שיח השדה" כתוב: "כד אשתלימת חוה אשתלים אדם, וקדם לכן לא אשתלים. ורזא דא דעד כען (כלומר עד הפסוק 'ויסגר בשר תחתינה') לא אית את סמך בפרשתא, ואע"ג דחברייא אמרו, אבל סמך דא עזר וכו' ". לדעתי ברור הדבר, שכוונת הזוהר הוא לתרגום אונקלוס (בראשית ב, יח) על הפסוק: "אעשה לו עזר כנגדו", שתרגם: "אעבד ליה סמך כקבליה" (ומפרשי הזהר, ובתוכם גם ידידי הר"ר מרגליות בנצוצי זוהר שלו לא הרגישו בזה), אולם דברי הזוהר מובנים ומחוורים עוד יותר כשאנו מעיינים בקונקורדאנציה ואנו רואים (עמוד שנ"א) שבכל מקום מתרגם אונקלוס "עזר" – "סעד", ורק במקום אחד, בפסוק "אעשה לו עזר", הוא מתרגם "סמך". ועל כן מדגיש הזוהר את דברי אונקלוס, כי סמ"ך דא עז"ר, והדברים מזהירים".

בן-גוריון שיגר מכתב לבניו של הרב, עם פטירתו. בין השאר כתב:

"הרי זו אבדה קשה לישראל. הוא העמיס על עצמו מפעל על-אנושי ומילא אותו בהצלחה. עד היום נמנע ממני – ובוודאי מרבים כמוני – להבין כיצד הצליח לעשות מפעל אדירים זה… לעולם לא אשכח ביקורו האחרון במשרדי, כשהביא לי את הכרך החדש של קונקורדנציה לתלמוד… קשה להשלים את האבדה הגדולה של איש הפלאים, שהעז לגשת למפעל ענקי וגילה יכולתו המופלאת בכרכים הרבים שהוציא לאור. מובטחני ששמו של אביך ז"ל ישאר לנצח בלב עמנו כאחד מגדולי התורה והחכמה בישראל".

הרב עזיאל, במסיבתו של הרב קוסובסקי, קבע שהוא המייצג המובהק ביותר של "תקופת המתמידים", אנשים שבאמצעות סבלנותם, בקיאותם ועוצמתם התורנית, עושים אזניים לתורה, ומאפשרים לפוסקי ההלכה שבדורם, ובדורות הבאים, לגשת אל הקודש בבטחון ובסדר נכון. (בראשית תש"פ)