עדי ארד (זמרת, יוצרת וחזנית אורתודוכסית פורצת דרך, פובליציסטית של טורי דעה)מכירים את הסרט הזה בו הכוכב הראשי מתעורר כל בוקר לאותו היום, אותו תאריך? כל בוקר הוא חווה את אותם הדברים, השעון המעורר מצלצל באותה הדקה, הוא קם ומכין את קפה הבוקר שלו בדיוק באותו האופן ופותח את העיתון וקורא את הכותרות הראשיות, המסגרת החיצונית של שיגרת יומו נשארת זהה לחלוטין ולוקח לו בערך עשרה ימים כאלו בכדי להבין שהוא תקוע בלופ של עצמו ועליו לשנות משהו בהתנהלות שלו בכדי לצאת ממעגל הקסמים המטורלל הזה.
אם להיות כנה, זה ז'אנר שאני ממש לא אוהבת, זה מעורר בי לחץ יותר משעשוע.
מבחינה רציונאלית כמובן, זאת לא סיטואציה הגיונית שיכולה לקרות, אנחנו חיים את שגרתנו יום אחר יום, חודש אחר חודש, מחג לחג וממועד למועד ויום שעובר איננו חוזר. אנחנו טסים את חיינו קדימה מבלי יכולת לעצור, לברר, לשאול את עצמנו שאלות. אנחנו רצים כמו שפנים על חיוג מהיר לעבר העתיד שלנו. אם זה טוב או פחות – זה לא ממש משנה, כי אנחנו על רכבת אקספרס מלאה במשימות וסטרס.
"לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב…" זוהי מנטרה שאנחנו אוהבים לשנן, אבל היא לא תמיד עומדת במבחן המציאות.
אנחנו מעולים בלתת הצהרות כמו: מחר נתחיל דיאטה או – ממחר אתחיל לקרוא יותר, וגם – מחר אני אהיה אמא רגועה שלא נלחצת משום דבר, או – מחר אהיה בוס שלא לוקח ללב ממניות שעשו בנג'י וצנחו, וכו' וכו'…
ואז מגיע מחר – ושום דבר לא קורה.
"ולהתחיל מבראשית". כדי שנקום מחר בבוקר ונזמזם פזמון חדש אנחנו צריכים להתחיל מבראשית.
ממש כמו בכל שנה בשמחת תורה, להתחיל לופ חדש בחיינו, לסיים את ה"דברים" שלנו כדי לפתוח שוב ב"בראשית".
כל שנה אנחנו חוזרים על חמשת הספרים מחדש, פרשת השבוע נשארת אותה פרשה, הפרשנויות אינן משתנות והשבתות אינן שונות.
אז למה חוזרים שוב ושוב?
זה בגלל הצ'אנס. הסיכוי הקטן שאולי בכל פעם נבין משהו חדש, שאולי ייפתח לנו חלון במוח, אפליקציה חדשה תהבהב לנו באונה השמאלית ונלמד משהו חדש. על העולם, על הפרשות, אבל גם על עצמנו.
אם היינו יכולים בכל שנה לעשות כזה ריסטארט על החיים שלנו, יכול להיות שהיינו מגלים תובנות חדשות, מסעירות ונסתרות. אבל, אין לנו את הפריבילגיה הזאת, אנשים יוצאים ל"נופש", חלקם אפילו נהיים חולים, על מנת לקבל פאוזה אמיתית בחיים.
אבל לנו יש את השבת, מתנת הפאוזה הא-לוהית, וכמו שאומרים "לכל שבת יש מוצאי שבת". אולי לא דף ראשון במחברת חדשה, אבל בהחלט עמוד נקי וטרי בדפדפת חיינו.
כל שבת אנחנו מתחילים מבראשית. ההחלטות הכי קשות נעשות בשבת בין השמשות.
אז מבלי להכנס ללופ עתידני וקולנועי, חישבו על חתן בראשית ותבראו לכם את החופה שלכם, את המציאות הרצויה שלכם.
נסו לחשב מחדש מסלול לקראת השנה הקרובה. יתכן שהווייז שלכם יראה את אותו מסלול ויתכן שימצא לכם דרכים חלופיות, אך העיקר שתהיו ממוקדים היטב – מהו באמת היעד שלכם. (בראשית תש"פ)
