וזוכר חסדי אבות

הרב בנימין זאב מונק – מנהל "מכון ירושלים לחזנות"
בפרשיות אלו אנו מתוודעים לאברהם אבינו כעמוד החסד בגשמיות כהכנסת אורחים וכדומה – וגם ברוחניות – "ואת הנפש אשר עשו בחרן – אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים". הכנסת אורחים מופלאה זו כמו גם חסדים אחרים שעשו אבותינו, אינם רק לשעתם ולמקומם. חז"ל מלמדים אותנו כי כל מעשה כזה נמדד בקפדנות ובדייקנות ו"מעשה אבות סימן לבנים" – כך בדיוק התנהג המקום עם בני בניו של אברהם – מידה כנגד מידה. "אמר רב יהודה אמר רב: כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו – עשה הקדוש ברוך הוא לבניו בעצמו, וכל [מה] שעשה אברהם על ידי שליח – עשה הקדוש ברוך הוא לבניו על ידי שליח. "ואל הבקר רץ אברהם" (בראשית י"ח) – "ורוח נסע מאת ה" (במדבר יא) . "ויקח חמאה וחלב" – "הנני ממטיר לכם לחם מן השמים" (שמות ט"ז). "והוא עמד עליהם תחת העץ" – "הנני עמד לפניך שם על הצור" (שמות י"ז). "ואברהם הלך עמם לשלחם" – "וה' הלך לפניהם יומם" (שמות י"ג). – ולעומת זאת – "יקח נא מעט מים" – "והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם" (שמות י"ז). (בבא מציעא דף פו עמוד ב ) למדים אנו כי כל הוויתנו – לדורות – מושפעת מהווית האבות והקשר הוא לעולמים.
גם בתפילתנו אנו – ראשית לכל – מזכירים חסדי אבות. קודם שאנו מעיזים לבקש את צרכינו – אנו פונים אל הקדוש ברוך הוא ש"יזכור חסדי אבות". יש להבין את מטבע הלשון הזו: "וזוכר חסדי אבות". האמנם גמלו האבות חסד עם הקדוש ברוך הוא? לכאורה היה מתאים יותר מטבע לשון של "וזוכר צדקות אבות" או וזוכר מצוות אבות" וכדומה.
ההסבר הוא על פי משל. משל לאדם שהמלך נקלע בדרכו ותעה מן הדרך עד כדי מעבר אל הגבול השכן בו שכנו מתנקשים רבים אויבי המלך. אותו אדם סיכן את חייו העלה את המלך על הדרך הנכונה והציל בכך את חייו. אסיר תודה פנה המלך אל האיש ואמר לו: "בקש ממני כל שעולה בדעתך, ואעשה". השיב האיש: "אכן בקשה לי להוד מלכותו. בן יחיד לי צעיר וקל דעת. והנה נתחייב הוא מיתה עקב פשע שביצע. אנא ממך, עשה עימי חסד וחון את הבן!" השיב המלך: "זאת אינני יכול לעשות, אך בקש ממני כל חסד אחר ואעשה". השיב האיש למלך בחיוך עצוב: "אם חסד זה אינך עושה עימדי מה יועילו לי כל חסדיך האחרים, הרי בן יחיד הוא לי!".
גם אנו בתפילתנו אומרים כך לקדוש ברוך הוא מעין אותה טענה: אתה השם גמלת חסד עם אבותינו אברהם יצחק ויעקב וחסדיך הם נצחיים ולעולמי עד כמאמר הכתוב "וחסד ה' לעולם". אך אם המצב שלנו, הבנים, הוא עכשיו כה רע, מה יועילו החסדים האלו לאבותינו עתה, כשהם מודעים לסבלות בניהם… אם חסדך הוא חסד אמת ונצחי לאבות, עליך לחון אותנו הבנים, רק אז החסדים האלו יהיו חסדי אמת לעולמים לאבותינו!.. זוהי הכוונה ב"וזוכר חסדי אבות". הקדוש ברוך הוא זוכר את החסדים וההבטחות שהבטיח לאבות על בניהם ומתוך מחויבותו לחסדים אלו שהם חסדי ה' מעולם עד עולם – מביא גאולה לבני בניהם.
תש"ע