הבנות בנותיי והבנים בניי

פרעה היה אב טיפוס של אויב העם היהודי ככתוב: "אמר אויב ארדוף אשיג", ואעפ"כ אנו אומרים בהגדה של פסח: "צא ולמד מה בקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו, שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ולבן ביקש לעקור את הכל". בעל ההגדה מלמדנו שלבן כשונא ישראל הוא גרוע יותר אפילו מפרעה. ונשאלת השאלה – מה היה בלבן שעושה אותו לגרוע ביותר בשונאי ישראל? במיוחד כשלבן רק ביקש לעשות ולא עשה כפי שאמר ליעקב: "יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלקי אביכם אמש אמר אלי לאמר: השמר לך מדבר עם יעקב מטוב ועד רע", ואילו פרעה פגע בעם ישראל בפועל ממש, בהשליכו את הבנים ליאור, מדוע אנו מחמירים עם לבן יותר מאשר עם פרעה?
בין פרעה ללבן יכולים אנו להבחין בכמה הבדלים: פרעה, עם כל רשעותו היה אויב "הגון", מעשיו ומזימותיו היו שקופים, הוא לא הסתתר מאחורי גופים אחרים אלא נטל על עצמו את האחריות למעשיו כמו שאמר: "אני ועמי הרשעים" [שמות ט כז]. לא כן לבן, שכל התנהלותו עם יעקב היתה במרמה, והדבר רמוז אף בשמו: "לבן – שהיה מלבן דבריו וטח אותם בחוץ, ושקר בתוכם". כאשר היה לבן מתעתע ביעקב היה מסתתר מאחורי אחרים, כמו שפירש הרמב"ן את דברי לבן ליעקב: "לא יעשה כן במקומנו" – "כי דברי לבן בערמה, אמר ליעקב לא יעשה כן במקומנו כי לא יניחוני אנשי המקום לעשות כן כי נבלה היא אצלם" (עיין פירושה של הפרופ' נחמה ליבוביץ בספרה ["עיונים בספר בראשית" עמ' 228] את דברי הרמב"ן הללו כבריחה של הרשע מהאחריות האישית למעשהו והטלתה על שכם הזולת). הבדל נוסף אנו מבחינים בין פרעה ללבן, בהקשר רשעים כל ימיהם חרטות. גם אם פרעה חזר בו כמה פעמים מהבטחותיו, לפחות בשעה שהבטיח הוא התכוון לקיים את הבטחתו ורק אח"כ כאשר השתנו התנאים חזר בו, ככתוב: "וירא פרעה כי חדל המטר… ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל". לבן, לעומת זאת, מלכתחילה, בשעה שחתם על ההסכם עם יעקב כבר אז החליט שלא לקיים אותו, כדברי יעקב: "ואביכן התל בי והחליף את משכורתי עשרת מונים". יעקב החליט שלבן אינו פרטנר לחיים משותפים, ושלום אי אפשר לעשות עם אויב המחליף את הסכמותיו עשרת מונים, ועל כן הוא הציע לנשותיו להיפרד מלבן, מפני שהפתרון מול אויב כזה הוא רק הפרדה, כמו שהסכימו: "אני לא אעבור אליך… אתה לא תעבור אלי". אלא שלבסוף הפרו גם את ההסכמה הזו כמו שמבואר במסכת סנהדרין [קה א] שכושן רשעתים הוא לבן הארמי, ובמדרש תנחומא [דברים ג] מבואר שהפרו את שני ההסכמים שנתחייבו.
הסבר נוסף מדוע מחשבתו של לבן היתה חמורה יותר מגזרתו של פרעה מוצאים אנו במדרש: "שתי אומות קדמו את ישראל בחרב ושתים בעבירה. המצרים והאדומים קדמו בחרב, המצרים: 'אמר אויב ארדוף אשיג אריק חרבי', והאדומים: 'ויאמר אליו אדום לא תעבור בי פן בחרב אצא לקראתך', ושתים בעבירה: מואבים ועמונים, על אלו שקדמו בחרב כתיב: 'לא תתעב אדומי', 'לא תתעב מצרי', אבל אלו שקדמו בעבירה להחטיא את ישראל כתיב: 'לא יבא עמוני ומואבי… גם דור עשירי עד עולם'". וטעם הדבר מסביר המדרש: "שהמחטיא את האדם חמור יותר מן ההורגו, שההורג הורג בעולם הזה ויש לו (לנהרג) חלק לעולם הבא, והמחטיאו הורגו בעולם הזה ובעולם הבא". וזו היתה גם מזימתו של לבן כשאמר: "הבנות בנותי והבנים בני", שלבן ביקש לא רק להרוג את יעקב אלא גם לקחת ממנו את בניו ולחנכם בדרכו של לבן ובכך לעקור את הכל, ולכן הוא גרוע מפרעה שהמחטיאו חמור מן ההורגו.
(ויצא תשע"ט)