מערכת שבתוןחוק שכר מינימום בהלכה
שמשון הכהן נדל
בסיון תשע"א, עלה שכר המינימום במדינת ישראל ל-4,100 ש"ח לחודש, שהם 22.04 ש"ח לשעה (לבוגר מעל גיל 18) . מצב שכר המינימום בישראל הוא הוגן לעומת מדינות אחרות, אבל עדיין לא מעל השכר מחייה. קשה לאדם לחיות ולהחזיק משפחה ב-22.04 ש"ח לשעה. שכר מינימום גבוה יותר יעזור לתנאי החיים של המעמד הנמוך והעניים. מנקודת המבט של צדק חברתי, האחריות היא שלנו להבטיח איכות חיים לכולם. אבל, האם זה צודק וישר שעל הממשלה לכפות חוקים אלה על מעסיקים?
אנחנו מאמינים שיש לתורה הקדושה הדרכה ורלוונטיות בכל הנוגע למדיניות ציבורית. אנחנו עוסקים בעולם המודרני עם עקרונות ישנים של תורתנו. היא 'תורת חיים' אשר מודיע את אורחות חיינו. אם כן, האם יש חובה הלכתית לשלם לעובדים שכר מינימום?
רשות לבני העיר
איתא בגמרא (בבא בתרא ח:), "רשאין בני העיר להתנות על המדות ועל השערים ועל שכר פועלים וגו' " . מסביר רש"י שם, שיש לבני העיר הרשות "להגדיל" או "להקטין" שכר הפועלים. לכאורה מהגמרא, נראה שיש למנהיגות הזכות לשלוט בשכר מינימום ולכפות את המעסיקים לשלם – הכל לפי הצורך ולפי השעה. אך משמע מהמילה "רשאין" שהיא רשות, ולא בגדר חובה. ולכן מפורש בגמרא (שם צ.) כי בעוד החכמים מחויבים לקבוע את מחירי השוק למזון, ההתערבות במשכורות הוא רק רשות. וכן פוסק הרמב"ם , הרי"ף , הרא"ש , הטור , והשולחן ערוך .
מנהג המדינה
ההלכה מודעת לעובדה שהחברה קובעת סטנדרטים בסיסיים לגבי עבודה ושכרה. בהלכות פועלים יש כלל: "הכל כמנהג המדינה" (משנה בבא מציעא פ"ז מ"א) . מכאן אפשר ללמוד, שמכיון שמנהג מדינת ישראל הוא לתת שכר מינימום לעובדים, קיימת הסכמה בין המעביד לעובד לעמידה בדרישות מסיומות. הן העובד הן המעביד מיוחבים הלכתית בקיום התנאים האלה. אפילו אם, למשל, העובד מסכים לעבוד עבור פחות משכר המינימום – יש בזה איסור .
חוק שכר מינימום בהלכה גם נוגע בעניין דינא דמלכותא דינא. כתושבי מדינת ישראל, ההלכה דורשת מאיתנו לציית גם לחוקי המדינה. אמנם יש מחלוקת ראשונים אם דינא דמלכותא דינא חל גם בדיני ממונות , ופסק הרמ"א לההלכה שדינא דמלכותא דינא כולל דברים שהם "לתקנת בני המדינה" (שו"ע חו"מ סי' שס"ט סעי' יא). וכן פסק בית הדין הרבני הגדול בירושלים (הרב יצחק נסים, הרב בצלאל ז'ולטי, ויבדלחט"א הרב יוסף שלום אלישיב) .
הגבלת רווחים
לאלץ מעסיקים לציית לשכר מינימום עלול לפגוע ברווח שלהם. קיים תקדים בתלמוד, שבו מגבילים את הרווח המותר למוכרים על מנת לאפשר לכל אחד רמת חיים בסיסית. אנו מוצאים שתקנו החכמים שהרווח על מזון בסיסי יוגבל ל-1/6 . לדעת הסמ"ע, זה מבוסס על מצות התורה, "וחי אחיך עמך" (חו"מ סי' רלא ס"ק מג).
מצות צדקה
לפי הרמב"ם, הצדקה הכי גדולה היא לתת למישהו את היכולת לפרנס את עצמו, "כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול" (הל' מתנות עניים פ"י ה"ז). אם המטרה של חוק שכר מינימום היא להפחית עניות ולתת לאנשים לפרנס את עצמם, לכאורה שכר מינימום הוא גם קיום של מצות צדקה לדעת הרמב"ם.
סיכום
קפיטליסטים מטיפים שעל הממשלה להיות פחות מעורבות בשוק החופשי. אך התורה מחייבת אותנו לעשות את הטוב והישר בעיני ה'. התורה עוסקת בהגנה על זכויות העובדים. אם 'בני העיר' רואים שיש צורך, הרשות בידם להתערב ולתקן. זוהי תקנת קהל – זוהי אחריות של הממשלה להבטיח שעובדיה לא מנוצלים.
חוק שכר מינימום הוא צדק חברתי שההלכה מחייבת. הבטחת התורה, "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ" (דברים טו:יא), מזכירה לנו שהאחריות עלינו תמיד להבטיח שכר מינימום הוגן וצודק, שאפשר לחיות איתו בכבוד.
תשע"ב
