עד כמה האקדמיה מוכנה להתחשב בציבור החרדי?

מכשולים בדרך לתואר האקדמי של החרדים

יש שקוראים לניסיונות שילוב החרדים בשוק התעסוקה ובחברה הישראלית- משימה לאומית, לא פחות. ואכן, באם ייטמעו בחברה ומספר החרדים העובדים יגדל- הם יזדקקו לפחות תמיכה מהמדינה ואולי אף יתרמו לה, והפערים בחברה יצטמצמו. וכעת על המפה- הדרך לשילוב עוברת דרך האקדמיה.

תואר אקדמי הוא גורם חשוב ביותר בניידות חברתית, תרבותית וכלכלית. שוק התעסוקה השתנה, וכיום אפילו לתפקידי מזכירות יש שדורשים תואר ראשון. לאורך השנים החרדים התנגדו לאקדמיה בגלל האופי האקדמי שמציג ספקות, חשיבה ביקורתית ופחות נשען על אמונה תמימה (ובטח דתית), מה שמתנגש עם אורחות חייהם. גם החרדים העובדים, המודרניים יותר, התנגדו משום כך לאקדמיה. סיבה נוספת וברורה היא הלמידה המעורבת, בנים ובנות, שלא מתאימה לאדם החרדי. בתחילת שנות ה-2000, עם ההבנה שיותר ויותר מקצועות דורשים הכשרה אקדמית והשפעתו על רמת השכר- החרדים החלו להיכנס לאקדמיה והוקמו קמפוסים חרדיים.

חרדים באקדמיה, שאינה סביבתם הטבעית, צריכים התאמות. הקמפוסים הקפידו על הפרדה בין המינים, אך גם על מסכת שלמה של הקניית כלים אורייניים, הנגשה תרבותית ומקצועית- סטודנט חרדי לא בקיא באופן הלמידה האקדמי וחסר כלים בסיסיים של לימודי חול, מערך מלגות, תינוקייה, התאמת לוח השנה האקדמי ותקופת המבחנים לאופי החרדי ועוד. מגוון התארים מותאם לביקוש, לרוב מקצועות מוטי-תעסוקה, דוגמת משפטים ומנהל עסקים. לימוד לשם הלימוד יש בישיבה.

כיום, כ-11,500 חרדים לומדים תואר אקדמי, והמועצה להשכלה גבוהה מבקשת כמעט ולהכפיל את הנתון עד 2022. אז נכונות של המל"ג יש, יחד עם הרצון להגדיל את היצע התארים ואת רמתם וההבנה כי שילוב החרדים בהשכלה הגבוהה מצדיק מסגרות ייחודיות, אבל למרות ניסיונות המל"ג לאזן בין ערכי‏ האקדמיה‏ לבין‏ צורכי ‏החברה ‏החרדית ‏ולייצר ‏את ‏ההפרדה ‏המגדרית ‏והמגזרית ‏רק ‏במקום ‏שבו ‏היא הכרחית- המתנגדים קמו מכל עבר.

הפרדה מגדרית? רק לתואר הראשון

מבחינת האיזון לצד החרדי- המל"ג מכירים בכך שהחרדים צריכים תמיכה ומסגרת לימוד נפרדת, והם אף מתמרצים (אך לא מכריחים) את המוסדות האקדמיים לפתוח מסלולים מיוחדים לחרדים. כל זאת נכון כלפי המכינות שיסייעו לסטודנטים לעתיד בהשלמת חומרי לימוד, ולתואר הראשון (אפשר לנחש שהאוניברסיטאות לא אצו להקים תארים ראשונים נפרדים בין גברים לנשים), אבל תואר שני נפרד- לא יהיה. לא בקמפוס חרדי ולא במסלול מיוחד בקמפוס רגיל. רק ליווי במעטפת משלבת. במל"ג קוראים לזה "איזון". אצל החרדים יש שכינו את זה "פיתוי", ניסיון לחלן את החרדי לאחר שיפתו אותו להיכנס לאקדמיה במסלול הייחודי וימשיך במסלול מעורב, ואצל המתנגדים- אנשי אקדמיה רבים וארגונים פמיניסטיים שעתרו לבג"ץ נגד ההפרדה באקדמיה הטעימו- "הדרה", והגדילה מרב מיכאלי ואמרה: "הופכים לנו את האוניברסיטאות לבתי כנסת". אלה לא מוכנים לשמוע על הפרדה בין המינים, שלטענתם פוגעת בנשים ובשוויון ההעסקה בגלל העדפת מרצים גברים, או בכלל, שיקולים בקבלת איש סגל על פי מינו ולא יכולותיו, מה שסותר את ערך השוויון שהוא בלב האקדמיה. עוד הם חוששים כי הרמה הלימודית תהיה נמוכה יותר והתכנים שאינם מתאימים לרבניהם יצונזרו (כמו חלקים בספרי האמנות בתכנית הייעודית ב'בצלאל') כך שהאקדמיה לא תהיה מה שהיא- מקום מרחיב דעת, וכן שחרדי שיבחר במקצוע שאינו נלמד בנפרד במקום ללמוד במסלול הייעודי, משום שההיצע מצומצם מהרגיל, יתקל בבעיה מצד החברה אליה הוא משתייך. דאגה 'כנה'.

ד"ר חיים זיכרמן: "כפייה חילונית"

ד"ר חיים זיכרמן, מנהל אקדמי של הקמפוס החרדי- הקריה האקדמית אונו וחוקר החברה החרדית בישראל, מתאר ל"שבתון": "הם מתקשים לקבל את העובדה שאישה לא יכולה ללמד גברים. זו מבחינתם פגיעה ואפליה, וזה לא משנה שגבר לא ילמד אישה. זו תפיסה קיצונית וחד ממדית. צריך להתחשב בזה אבל זה לא חזות הכל. אפשר ללמוד בקמפוסים החרדיים ובמסלולים נפרדים מבלי לפגוע בנשים. היתרון עולה לאין שיעור על החסרונות שמציגים המתנגדים. האג'נדה הזו אומרת שכל גילוי של הפרדה במרחב הציבורי הוא פסול. אבל האם הפרדה שאיננה הדרה היא פסולה? תפיסה אחרת אומרת שהדרת נשים זה פסול והפרדה בין גברים לנשים היא דבר שאפשר לעכל אותו".

עוד אחד מהאיזונים מצד המל"ג נמצא בהגדרת "מיהו חרדי", כאשר רק מי שלמד במוסד לימודים בפיקוח חרדי בכיתות ט'-י"ב יוכל ללמוד במסלולים נפרדים, עם אפשרות סטייה של 10% סטודנטים שאינם עונים במדויק על ההגדרה ומעוניינים ללמוד במח"רים. ההיצמדות להגדרה מבחינת המל"ג מאפשרת 'פגיעה בערכי האקדמיה' עבור אוכלוסיה חרדית מובהקת בלבד. הדבר נכון גם לקמפוסים החרדים הפועלים כבר שנים ולא רק למסלולים החדשים במוסדות האקדמיים הרגילים ומצמצם משמעותית את מספרי התלמידים במקומות הללו. נכון, צריך לחתוך איפה שהוא, אבל יש כאן בעייתיות. תלמידים רבים נופלים ב'חריגים', אפילו כאלה שבאמת לא ילמדו תואר באם הלימודים מעורבים, ואם נהיה מציאותיים- שלויימה ממאה שערים לא ימהר לפקוד את ספסלי האוניברסיטה, אלא אוכלוסיות פתוחות יותר דוגמת חוזרים בתשובה שהם כיום חרדים, עולים חדשים חרדים, חרדים מודרניים, חב"דניקים ואף חרד"לים וכמובן בוגרי ישיבות תיכוניות. אבל לענ"ד, אין זה חלום שעם התמדה בתכנית השילוב ועדכון מתמיד שלה עוד יבוא היום שחרדי פר אקסלנס ילמד תואר אקדמי כחלק ממסלול חייו המובן מאליו. אבל בינתיים- חבל שרבים שמקיימים אורח חיים תורני לחלוטין ולא ילמדו במסלולים הרגילים יפספסו את האפשרות ללמוד ולהיכנס למעגל התעסוקה. בקמפוס החרדי בקריית אונו, לדוגמא, נופלים בסטייה עפ"י הגדרת המל"ג 40% מהתלמידים. איזון נוסף מגביל את ההפרדה לשטח הכיתות בלבד ולא במרחבים הציבורים שיישמרו מעורבים, והכיתות הנפרדות ימוקמו בשולי הקמפוסים.

 

"יש נסיגה בתכניות של המל"ג. האוניברסיטאות לא יעשו תואר נפרד עבור חרדים, הן לא רוצות ולא יכריחו אותן. אם יש מוסד שרוצה לעשות תואר נפרד – שיעשה. מה זה קשור למל"ג?"

שאלנו את ד"ר זיכרמן- מה הסיכוי שחרדים ילמדו באקדמיה בלי ההתאמות?

"יש מחקרים ברורים שאומרים ש-80% מהאוכלוסיה החרדית לא ילמדו בסביבה מעורבת. באוניברסיטה העברית יש 100 חרדים בכל התארים. באוניברסיטת ת"א- 30. זה הסיכוי. אין חרדים משום שהם לא באים למוסדות שאינם נפרדים, יש על זה איסור ברור. כשאומרים שאי אפשר להפריד במרחב הציבורי, לעשות תואר שני, ואי אפשר שכל חרדי ילמד בקמפוס החרדי- מעבירים מסר של מלחמת תרבות. אם בשביל שחרדי ילמד תואר שני הוא חייב ללמוד במעורב, רק בתנאים שלנו- מה המסר? זה אומר שאין שתי 'תפיסות טוב', יש 'תפיסת טוב' אחת, הליברלית, ואם אתה כחרדי רוצה ללמוד מקצוע- אני, כמדינה, מחייבת אותך לקבל את סט הערכים הליברלי חילוני שלי. זה פסול".

זיכרמן מאמין שתכניות המל"ג יובילו לקיטון במספרי הסטודנטים החרדים: "יש נסיגה בתכניות של המל"ג. האוניברסיטאות לא יעשו תואר נפרד, הן לא רוצות ולא יכריחו אותן. אם יש מוסד שרוצה לעשות תואר נפרד- שיעשה. מה זה קשור למל"ג? זו תרבות רגולטורית לא הוגנת. היא פוגעת במוסדות, בציבור החרדי ובסופו של דבר גם ביעדים. תן להם ללמוד איך שהם רוצים. למה אני צריך לשלם מחיר תרבותי-ערכי, שינוי באורח חיי בגלל הגישה המופרכת הזאת? זו כפייה חילונית של נורמה ערכית על ציבור שלם שלא מאמין בזה. יש אתוס אקדמי מוסדי וזה ראוי וכל אחד בוחר איפה ללמוד, אבל כאן כופים על אוכלוסיה שלמה שמבקשת להשתלב את סט הערכים הזה. התוצאה תהיה שהם לא ישתלבו. זה יפרק את האקדמיה החרדית".

וברוח זו, תשכחו לרגע מה'איזונים'. הח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס ואחרים העלה הצעת חוק, בה מוצע כי כל מוסד להשכלה גבוהה יהיה רשאי להפעיל כל תכנית לימודים בהפרדה מגדרית עבור אוכלוסיות בעלות נגישות מוגבלת להשכלה גבוהה מסיבות תרבותיות- בלי "איזונים", הגבלות, הגדרות 'מיהו חרדי', או תחימה לתארים מסוימים. כאן כבר קמו לא רק קולות הסגל האקדמי ממגוון המוסדות, אלא גם המל"ג שהתנגדו נמרצות להצעה שמוותרת על ההגבלות בתכניות הנפרדות לאחר שעמלו קשות על מתווה שישמור על מידתיות בין הנגשת ההשכלה הגבוה לציבור החרדי ובין עקרונות היסוד החוקתיים הנוגעים בשוויון והאיסור להפלות וכן ערכי האקדמיה.

ההצעה אכן עלולה לעורר פגיעה בשוויון בין המינים ובין אוכלוסיות ומגזרים, תארים מסוימים יהיו שווים פחות מאחרים, היצע המקצועות יהיה שונה בין המינים ובחירת אנשי הסגל ועובדים נוספים עפ"י שיקולים שאינם כישוריהם דוגמת מין, מוצא או מגזר מתנגשת עם החוקים הבסיסיים ביותר בשוק העבודה. אז במקרים מיוחדים ומפוקחים יש מקום לעשות זאת, כי אכן חשוב לתת לחרדים סיכוי לשפר את איכות חייהם ושכרם ולהשתלב בחברה הישראלית מבלי לאבד את ייחודם החברתי ואורחות חייהם, ויש לקחת בחשבון את מטרת העל, והיא שווה בליעה של כמה צפרדעים מצד אנשי הרוח (באקדמיה). חשוב שיהיו איזונים, אבל כדאי להשאיר אותם למוסדות הרגילים. הקמפוסים החרדיים, שסדר העדיפויות שלהם שונה, צריכים להיות פחות מוגבלים בהגדרת 'מיהו חרדי' ולקבל את מי שעומד ברמת הסף הלימודית והתורנית. ההגבלה צריכה להיות בהקפדה על רמת לימודים זהה למוסדות האחרים, ובין הגברים לנשים. והזמן יעשה את שלו. חרדים ילמדו באקדמיה שמכבדת אותם. והאוניברסיטאות? היענות הציבור החרדי לא תגדל משמעותית כל עוד לימודי ההמשך מעורבים, וודאי שברכת המגזר לא תתקבל. כשהלימודים יהיו במסלול החיים הרגיל של המגזר, סביר שמספרי התלמידים החרדים יגדלו גם שם, ואולי אז יהיה מקום לדיון נוסף לגבי ההתאמות וההפרדות האפשריות. ועד אז- הניסיון מבורך. ה"איך"- עוד לא שם.