הרב ד"ר צחי הרשקוביץ (אונ' בר אילן)כאשר אנו באים להכין עצמנו נפשית ליום הקדוש, יום הכפורים, עלינו לתת את הדעת על מגוון רחב מאוד של זוויות של היום. קיים בו המימד הלאומי, שהמאפיין הבולט ביותר שלו נעדר כיום – עבודת הכהן הגדול בבית המקדש, כפרת השעיר המשתלח, והכניסה לפני ולפנים. קיים ביום זה גם המימד של מתן תורה, כאשר בורא עולם שב וסמך ידו על הורדת התורה בדמות הלוחות השניים (כמאמר הבבלי תענית ל, ב). בנוסף קיים כמובן גם המימד האישי של האדם העומד אל מול קונו, ומבקש רחמים וסליחה על כל חטאיו, פשעיו ועוונותיו.
נוסחאות רבות ניתנו בכדי לבטא את ליבת היום, כדוגמת "תשובה, תפילה וצדקה", או סדרי הוידוי והכפרה השונים, ואחד מהם נטבע, ככל הנראה, בידי גאון ישראל, החכם העצום מרן הבן איש חי זצ"ל. נוסחה זאת היא "וידוי, חרטה, דמעה". כך מעיד לנו הרב שם טוב גאגין, תלמיד החכמים הגדול שכיהן שנים ארוכות כרב בבריטניה, מילידי ירושלים המובחרים, בספרו כתר שם טוב (חלקים ד-ה): "וכן מצאתי כתוב בסדור ליום הכפורים נוסח בבל, שנהגו ללקות ט"ל מלקיות וגו׳, ואחר שהקושר קושר ידיו אל הקורה אומר הפסוקים 'מוסר ה׳ בני אל תמאס', והמלקה אומר לו וידוי, חרטה, דמעה".
כך פירש הבן איש חי בפירושו "בניהו" לתקוני זוהר: "טהרת הלב מן טומאת יצר הרע תהיה על ידי שלשה, שהם צום, קול, ממון. אי נמי שלשה, שהם ודוי, חרטה, דמעה. וזהו 'יפעל א-ל פעמים שלש עם גבר' ".
גם בספרו שנכתב בעילום שם המחבר, "תורה לשמה", חתם הבן איש חי את תשובה שעט, שעוסקת בתיקון חטאים מסויימים, בהוראה: "ויעשה ודוי חרטה דמעה, והא-ל הטוב ברחמיו הרבים מוחל וסולח, כי הוא אב הרחמן חנון המרבה לסלוח".
הרעיון שעומד בבסיס תיקון התשובה הזה מפורט בספרו המופתי "בן איש חיל", המכיל דרשות לשבתות שובה ושבת הגדול, שבת זכור ושבת כלה (שלפני חג השבועות), ושהודפס בירושלים של ראשית המאה העשרים למניינם, מתוך רצון לחזק את הישוב היהודי הדל שם. בדרוש השלישי מפרט רבינו הגדול וקובע מה היחוד שבתיקון זה, ומדוע ביום הכפורים הציווי הוא על תענית, ולכן התיקון הזה מתאים דווקא לערב יום הכפורים:
"דידוע תיקוני התשובה הם וידוי, חרטה, דמעה, הקבועים בשלשה מקומות, שהם וידוי בפה, וחרטה בלב, ודמעה בעינים, והם ראשי תיבות פע"ל. רמז לדבר (תהלים יא, ג) 'צדיק מה פעל'. אמנם צריך שני דברים עוד להשלים תיקוני התשובה, והם התענית והממון, שהוא הצדקה, והם ראשי תיבות ת"ם, שבהם נשלם תיקון התשובה ונעשה האדם תם. […] ועל ידי שלשה דברים אלו יתהפך היצר הרע להיות יצר הטוב […] אמרו רבותינו ז"ל סוכה נב, ב אם פגע בך מנוול זה הכהו חמש הכאות, בחמשה תיקוני התשובה שרמוזים באותיות פע"ל ת"ם, ואז יהיה לך לאוהב […]
הרואה יראה דחמשה תיקונים הנזכרים אין דומין לתיקון התענית, כי תיקון הממון הוא דבר חיצוני מן הגוף, והשלשה, שהם וידוי, חרטה, דמעה – כל אחד מהם הוא נוגע במקום פרטי, זה בפה וזה בעינים וזה בלב, ורק תיקון התענית נוגע לכל הגוף כולו, שכולם מרגישים בצום ומתענים, וכיון שכולם מתענים בו אז התיקון והקדושה של הצום נקרא על כל הגוף כולו וכל הגוף נטהר בו, ולכן כיון שתיקון הצום וקדושתו מגעת לכל רמ"ח איברים ושס"ה גידים לכך נתפרש בתורה בחוק יום הכפורים כי הוא העיקר".
בביאורו להפטרות, הנקרא "ברכת חיים", מרחיב הבן איש חי עוד יותר ומדמה את הדמעות הזולגות מעיני השב בתשובה לנסכים הקרבים עם הקרבן. בכך שהאדם ממעט בחלבו ודמו בעת התענית הוא מקריב קרבן, וכאשר הוא דומע ושב בלבו יש בכך הקרבת הנסכים. לדעתו, זו אחת הנוסחאות שתקרב את ביאת גואל צדק בתשובה שלימה במהרה בימינו.
גם מי שאינו נוהג ללקות בערב יום הכפורים, מן הראוי שיתן אל לבו את דבריו הנוקבים והמרוממים של מרן הבן איש חי, יפעל בכל פעולותיו והמיית נפשו למען התעלות והתרוממות רוח, ויתקדם ביום הקדוש והגדול למחוז של גאולה נפשית ולאומית במהרה.
תשע"ה
