הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)אנו נמצאים בעיצומו של משבר הקורונה, משבר רפואי וכלכלי ומשבר בין חלקי החברה הישראלית שהולך ומתעצם. רבים מבקשים חיזוק אמוני ותעצומות ומצפים לקריאת כיוון. אף אנו מבקשים לקבל השראה והעצמה אמונית מפרשתנו ומהפטרת הנחמה שנקרא השבת.
"ואתחנן אל ד' בעת ההיא לאמור וגו'. אעברה נא ואראה את הארץ הטובה" (דברים ג כג). "נתאוה משה ליכנס לארץ" (סוטה יד א). ועל כן הוא מתפלל לביטול הגזירה. חז"ל ראו בתפילותיו 'בנין אב' לתפילה בעת צרה ומשבר: "מהו 'לאמור'? אמר רבי עזריה: 'לאמור' לדורות: שיהיו מתפללין בשעת הצרה, שהרי משה אף על פי שנאמר לו 'לא תעבור את הירדן הזה', התחיל מתחנן" (דב"ר ואתחנן ב).
תפילתו לא התקבלה: "ויאמר ד' אלי: רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" (דברים ג כו).
על פניה תשובת ד' 'רב לך' היא גזירה שסותמת את הגולל: "רב לך – די לך! אל תרבה בבקשה!" (רש"י סוטה יג ב). ממנה משתמע לכאורה שמדובר על גזירה טוטאלית שאין ממנה חזרה. חומרתה נפלאת מדעת אנוש; על מה ראה הקב"ה להחמיר כל כך עם משה רבנו. ואף חומרת החטא שבעטיה נגזרה אינו ברור: "והאמת כי העניין סוד גדול מסתרי התורה" (רמב"ן במדבר כ ח). דעת אנוש תקצר מלהתיימר להבין את דרכי ההשגחה האלוקית "מאת ד' היתה זאת היא נפלאת בעיננו" (תהלים קיח כג).
הצד השני של אותה מטבע. דווקא מאמירת 'רב לך' משתמע שברובד הנסתר צפון למשה רבנו יעוד והבטחה גדולה ממנה: "ד"א: 'רב לך' הרבה מזה שמור לך, רב טוב הצפון לך" (רש"י (דברים ג כו). "רצונו לומר: טוב הצפון בעולם הבא יותר משתכנס אתה לארץ" (שפתי חכמים שם). גם כאשר ההנהגה האלוקית נראית כגזירה ומידת הדין, ואינה מובנת לבן אנוש, צפונה בה ברכה נסתרת והטבה ממידת הרחמים. פעמים שהיא נראית מיד, ופעמים שתראה בעתיד ויש שתהיה רק לעולם הבא.
בהפטרה נקרא את נבואת הנחמה של ישעיהו "נחמו נחמו עמי" (ישעיהו מ). ישעיהו הוא הנביא אשר בשבת שעברה קראנו את נבואתו על הפורענות החורבן והגלות. 'חורבן וגלות' ו'נחמה' הם שני הפכים ולמרות זאת קיימת זיקה ביניהן: "חטאו בכפלים 'חטא חטאה ירושלים' (איכה א ח), ולקו בכפלים 'כי לקתה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה' (ישעיה מ ב), ומתנחמים בכפלים 'נחמו נחמו עמי' (שם מ א)" (ילק"ש ישעיהו תמ"ד). יש יחס ישיר בין עוצמת המשבר והאבל של החורבן לבין גודל הנחמה והגאולה שתצמח ממנו. מה'לקו בכפלים' נובע 'מתנחמים בכפלים'. הם שני צדדים של אותה מטבע. שורש תהליכי התיקון, הבניין המחודש והנחמה מצוי בקטסטרופת משבר החורבן. הנביא שמנבא על משבר החורבן הוא זה שמשרה אופטימיות ותקווה שממנו יצמחו בנין מחודש ונחמה.
משבר הקורונה משפיע על כל העולם. נגיף בגודל מקרוסקופי מכתיב לעולם שלם כיצד להתנהל, מפיל חללים רבים ופוגע בכלכלת העולם. התבונה האנושית אינה יכולה לענות על השאלה כיצד ומדוע הוא הופיע פתאום. כאנשי אמונה ברור לנו שתופעה בהיקף שכזה אינה מקרית ומאת ד' היא. ואף אנו איננו מתיימרים להיות 'יודעי דעת עליון' להבין מדוע. אנו מכירים את המגבלה של התבונה האנושית בהבנת ההנהגה האלוקית, ונאלצים להודות בענווה ש'מאת ד' היתה זאת היא נפלאת בעיננו'. ה'חזון אי"ש' באר בספרו 'אמונה וביטחון' (פרק ב) ש'אמונה' אין משמעה בהכרח שיש לאנושות תעודת ביטוח שבטווח המיידי לא יאונה לה כל רע. אולם היא אמורה לעורר במאמין בקב"ה ביטחון שאין גורלו נתון ביד המקרה. שהקב"ה מנהל את העולם, מה שקורה הוא הדבר הנכון ביותר שצריך לקרות, וגורלו נתון בידיים הטובות ביותר שאפשר. אמונה זו ממלאת אותנו ביטחון אופטימיות ותקווה גם בשעות קשות של משבר.
ואתחנן תש"פ
