הרב אברהם רזניקוב (רב המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב)אוזן היא איבר השמיעה ושיווי המשקל בגוף החולייתנים, לרבות האדם. מערכת השמיעה היא מערכת חישה האחראית על חוש השמיעה ומאפשרת קליטת קולות וצלילים. מכשיר שמיעה הוא מכשיר שמגביר את עוצמת הקול ונועד לסייע לאנשים בעלי לקות שמיעה. שתל שבלולי (קוכליארי בלע"ז) הוא מכשיר אלקטרוני המוחדר בניתוח לאוזן הפנימית ומאפשר לאנשים בעלי לקות שמיעה לשמוע. כיצד מתייחסת ההלכה לשמיעת קול שופר הנעשית באמצעים טכנולוגיים?
ביסוד מצוות תקיעת שופר קיימת מחלוקת, האם המצווה היא בתקיעה או שמא המצווה היא לשמוע וכנוסח הברכה "לשמוע קול שופר". האם כל אחד ואחד מן השומעים מקיים בעצם את מצוותו בעצמו ע"י שמיעתו או שמא מצות התורה היא לתקוע וכולם יוצאים ידי חובתם מדין שומע כעונה, וכשם שאמרו חז"ל 'שומע כעונה' (סוכה ל"ח ע"ב) הוא הדין ששומע כתוקע, וכששומעים את קול השופר מפי התוקע הרי זה כאילו כל אחד תקע בעצמו ובכך הוא יוצא ידי חובתו.
הרמב"ם (בז' מקומות פ"א מהלכות שופר הלכה א' – ג' ופ"ב הלכה א' בספר המצוות מצ"ע ק"ע, ובפרטי המצוות ריש הלכות שופר ובשו"ת פאר הדור סימן נ"א) כתב דאין המצווה אלא בשמיעת קול שופר, ובעקבות הרמב"ם הלכו הטור (סימן תקפ"ה) והב"י בשולחן ערוך (שם ס"ב), וכולם סוברים שהמצווה היא בשמיעה.
לעומת זאת מביא הרא"ש בשם ר"ת (ר"ה פ"ד סוף סימן י') דמברך על תקיעת שופר, ומשמע דהמצוה היא התקיעה.
חרש שאינו שומע ואינו מדבר פטור מכל המצוות האמורות בתורה, "…חרש שוטה וקטן מפני שאינן בני חיוב הרי הן פטורין מכל מצות האמורות בתורה…." (רמב"ם הל' חגיגה פ"ב ה"ד). ואף מדרבנן פטור (פמ"ג פתיחה כוללת או"ח ח"ב אות א'), ולכן אינו מוציא אחרים ידי חובתם, אפילו בחיובים מדרבנן (פמ"ג שם). אכן יש מי שכתב, שגם חרש שמצד הדין פטור מכל המצוות, ישתדל לקיים את המצוות, כי אין זה הגון שיפטור עצמו בטענה שמצד הדין הוא פטור (אגרות משה יו"ד ח"ד סי' מ"ט אות ב').
לגבי מצוות החייבות שמיעה, כמו תקיעת שופר, קריאת התורה ומקרא מגילה, וכן השלמת עשירי למניין, קדיש וקדושה, נחלקו הפוסקים האם שמיעה עם מכשיר נקראת שמיעה. יש שקבעו שלכל דבר, כולל תקיעת שופר, יש לחרש כזה דין שומע (שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סי' י"ח ואעה"ז סי' י"ז, שו"ת מנחת יצחק, ח"ג סי' מ"א). לעומתם יש פוסקים שסוברים ששמיעה על ידי מכשיר שמיעה אינה נקראת בכלל שמיעה: "אבל מכונה על ידי עלקטרי, שהוא שמיעה דכוח מחדש, אין להחשיבו לשומע, מאחר שאינו שומע כלל בעצם". בתחילת תשובה כותב הרב פיינשטיין "דפשוט שכל ענייני התורה נידונין כפי שרואים ושומעים בעצם, לא על ידי מכונות וכדומה…" (שו"ת אגרות משה אעה"ז ח"ג סי' ל"ג), כזו היא גם דעתו של הרב אויערבך (מנחת שלמה, ח"א סי' ט'). יש מי שחילק בין תקיעת שופר שבה יש דין מיוחד שקול הברה פסול, לבין קריאת התורה ומקרא מגילה שיוצאים ידי חובה גם עם מכשיר שמיעה (שו"ת ציץ אליעזר, ח"ח סי' י"א).
השתל הקוכליארי שונה ממכשיר השמיעה והוא יוצר למעשה אוזן מלאכותית. המחקה את מנגנון השמיעה של האוזן הפנימית, על כן נראה שאדם עם שתל קוכליארי ייחשב כשומע לכל דבר, גם לתקיעת שופר, שלא כבמכשיר שמיעה, אין כאן שלב שבו הרמקול מחזיר את זרם החשמל לזעזועים של גלי קול מוגברים, והם המגיעים לאוזן. בשתל קוכליארי אין המרה ואין מעבר פאזות (עיין מאמרו של ד"ר ישראל ברמה, תחומין, כרך כ"ד עמ' 173-176).
(נצבים תשעו)
