מרדכי גרנביץדמות אהובה בנוף של חסידי ברסלב בירושלים היה החסיד ר' נחמן בורשטיין ז"ל. אביו ר' משה למד בישיבת נובהרדוק, שם גילה את ספרי ברסלב ונשבה בקסמם. בעקבות התקרבותו לתורת ר' נחמן החליט לעלות לארץ, ובדיעבד תלה בכך את הצלתו מן התופת שהיתה לדאבוננו מנת חלקם של רוב בחורי הישיבה הי"ד.
מתוככי העיר העתיקה נלקח בתש"ח לשבי הירדני ושהה שם כתשעה חודשים. הוא זכה להאריך ימים עד שגילו נשק אל המאה, בצלילות הדעת ועם הרבה תכניות לעתיד משל היה נער צעיר…
את ר' נחמן בנו המדובר פה, אני זוכר היטב. קשה היה להתעלם מאדם שחצה את השמונים כשהוא מלא חיוניות עד כי אתה מרגיש מנטלית זקן ו'כבד' לידו… אינני יודע איך נשארים צעירים לנצח, אך כנראה שהוא ידע את הסוד… הוא היה נוסע למקומות שונים ומלמד במרץ את תורת ברסלב בצביונה המקורי, כשהוא משלב אנקדוטות וניגונים מדמויות ההוד בצילן גדל. כל בחור שפגש בו, נהיה צעיר יותר אחרי מפגש שכזה.
שנה אחת, כאשר הוא לקראת סוף העשור השמיני לחייו, הוא חש ברע בימי ראש השנה באומן. במוצאי החג הובהל לבית החולים בקייב באופן דחוף. חבר שלי ר' נחום קרלינסקי ליווה אותו לשם וממנו שמעתי על החוויה. מדובר על שלוש שעות נסיעה תוך כדי שהוא מתפתל בסבל נוראי. כאשר הם מגיעים לבית החולים והצוות הרפואי מבין את התמונה, מטשטשים אותו ומתארגנים לקראת צינתור. הרופא שואל אותו לפני כן אם יש לו איזה בקשה, משהו שהוא צריך. נו, כידוע רבי נחמן מברסלב כותב שעל ידי ריקודים ומחיאת כפיים אפשר להמתיק את הדינים, ור' נחמן בורשטיין עונה מייד "כן, אני רוצה לרדת מהמיטה ולרקוד"… את זה הרופא לא אישר, אז ר' נחמן פשוט מחא כפיים במיטה עד שנרדם…
תוך כדי כך, הטלפון של נחום מצלצל, כל כמה דקות מתקשר בן אחר של ר' נחמן לבדוק מה קורה. אחרי חמישה ילדים הרופא כבר זועף ומפסיק לתת דיווחים, הוא לא מבין למה מטרידים אותו והוא מביט באי אמון מופלג בנחום שמנסה להסביר לו שבכל פעם השואל הוא ילד אחר, והמטופל דנן הוא אב לששה עשר ילדים… עוד הם מדברים, והטלפון מצלצל שוב, הרופא לא יכל להתאפק ופרץ בצחוק גדול כשנחום מתנצל ומסביר שהפעם זהו אביו של החולה, שמבקש לדעת מה שלומו…
(עקב תש"פ)
