הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)מי שחשוב לנו באמת להיפגש עימו הוא לא מי שאנחנו חושבים בדיוק כמוהו והוא כמונו. מפגש כזה אינו מוסיף לנו דבר. להפך, הוא מקבע אותנו בתוך בועה שאינה מאפשרת לנו להתברך מבחינה מחודשת של מה שאנו סוברים, ומהיפתחות לעמדות חדשות שלא הכרנו אותן, או לא הכרנו בהן, קודם לכן. אחת הצרות הגדולות שמחוללים האלגוריתמים של הרשתות החברתיות הוא אכן נעילת האדם בתוך קבוצה מצומצמת שדרכה הוא מביט על העולם, והוא מתקבע ונאטם בתוך עולמו הצר.
מי שחשוב לנו באמת להיפגש עימו הוא דווקא זה שאנו חלוקים עליו. הוא זה שיש בידו לחולל בנו תנועה לכיוונים מנוגדים. ראשית, המפגש עימו חשוב כדי שיתברר הבסיס המשותף שכן קיים, ושעל ידי כך המחלוקת לא תידרדר לקרע, פילוג ומלחמה. בכלל, כשבני אדם נפגשים פנים אל פנים הרבה מהקליפות המיותרות של המחלוקת מוסרות, אף על פי שב"ה המחלוקת העזה אינה מתבטלת, ואין אנו יוצרים חס ושלום חברה שבה כולם מדברים בשפה אחת ודברים אחדים.
שנית, המפגש הזה אכן מוציא אותנו מאזור הנוחות שלנו, ומחייב אותנו באופן מתמיד לבחון אפשרויות אחרות. הבחינה הזו מסוגלת להוביל לכיוונים מגוונים: אפשר שהיא תחזק אותנו עוד יותר בעמדתנו, כיוון שיתברר לנו כי מה שאנו סוברים עומד במתקפות משמעותיות מהצד השני; אפשר שהיא תפעל לכיוון ההפוך, והיא תגרום לנו ב"ה לשנות את עמדתנו, לנטוש את הטעויות שאנו שקועים בהן, ולאמץ דרך אחרת; אפשר שהיא תאפשר לנו להרחיב את עולמנו עד שיכלול גם חלק משמעותי מטיעוני הצד שכנגד, ועל ידי כך ניצור תפישת עולם מרתקת ועשירה הרבה יותר.
ובכלל, המפגש הזה הוא הזמנה למסע כמו כל טיול שאנו עורכים במישורים הפיזיים: הוא מפגיש אותנו עם עולמות חדשים; פותח לנו שערים למבט נוסף על העולם; ממלא את הציפייה שלנו למשהו שאינו חלק מהשיגרה שלנו, אלא גילויים של צורות מחשבה נוספות ועולמות תוכן ורגש עשירים בהרבה.
כל זה, מנוגד לתרבות המשתלטת עלינו, בה נשללת מראש עמדה שאינה סוברת כמונו, מתוארת כבלתי לגיטימית, אינה זוכה לקשב והאזנה, מוכתרת במילים מכוערות שמנסות לקבע את התודעה מראש כלפיה, נתפשת כבגידה או כמושחתת מיסודה, ומבצרת עוד את ההתכנסות בתוך ה"שבט" שנקבע מראש. מרשות הרבים הציבורית נעלם הכבוד שראוי לרכוש גם למי שנמצא מהצד השני; להסכמות החלקיות שמהוות בסיס משותף; להכרה הענוותנית שלא כל האמת נמצאת בצד אחד, ועל כן הקנאות והקיצוניות אינן משרתות את האמת העשירה והעמוקה; ולשפה הקשה והאלימה, הצינית והאכזרית, שבה פוגעים האחד בשני. מבקשי אמת ואוהבי אדם אינם הולכים בדרך זו. הם תרים בכל עת אחר דרכי טלטול הבועה העצמית והיציאה ממסגרות קבועות ואטומות אל עבר מרחב רוחני ונפשי, שמתחבר באופן ייחודי לניצוצות הבשורה הנמצאת במרחבים הרבה יותר גדולים מאשר עולמם המסוגר.
(עקב תש"פ)
