הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)פולמוסים ציבוריים רבים מאפילים על האחריות האישית, הפרטית והקהילתית. עיקרון זה מתיישם היטב במערכה הפוליטית על שאלת הגיור. המערכה הזו אינה נטושה על השאלה "מיהו יהודי", אלא על השאלה "מיהו רב" המוסמך לגייר. בשל כך, היא רואה מול עיניה בעיקר את המאבק בין התנועות השונות, וגם בתוך העולם ההלכתי היא מהווה כר פורה למאבקים על מעמד רבנים ועמדות השפעה ושליטה. על הרקע הזה צריך לשוב ולעורר מחדש דווקא את ה"מיקרו" – את המתגיירים עצמם, המבקשים להיכנס בכלל ישראל, ובעיקר – את האחריות הקהילתית.
שכן, ביסודו של דבר, מה שקובע יותר מכל את השאלה האם הגיור הוא תהליך אמיתי של הצטרפות לעם ישראל הוא האופק וההמשכיות של תהליך הגיור. ניתן לסמן בצורה מדויקת את ההבדל הגדול בין מתגייר כדת משה וישראל המתחבר לקהילה, נקלט בתוכה, הופך להיות חלק ממנה, ובין מי שעבר תהליך אישי בלבד, ולאחריו הוא כלל אינו קשור בקהילה כלשהי. לכן, מה שיקבע יותר מכל את אמיתות תהליך הגיור אינו השאלה מאיזה זרם יהיו דייני הגיור, ומי המפלגה שכוחה הפוליטי גדול יותר, אלא הקהילות השונות, בדרך כלל העירוניות, וזאת לפי מידת המעורבות שלהן בנושא.
זו אפוא קריאה גדולה המוטלת לפתחנו, בשני שלבים של תהליך הגיור. השלב הראשון הוא בשלב ההכנה לקראת הגיור, בנכונות ללוות מועמדים לגיור, להיות להם לבית, לארח אותם בשבתות, לפתוח בפניהם את שערי האורה של תורת ישראל, לקשור קשרים עמוקים של שותפות במסע הארוך והלא-פשוט לקראת "עמך עמי וא-לוהייך א-לוהי". ברם, השלב השני, ששורשי הצמיחה שלו נמצאים בלווי הראשוני, הוא הקליטה לאחר תהליך הגיור. יש צורך אפוא במשפחות שתסכמנה להיות לבית כזה, ובכך להיות חלק מאחד היעדים הלאומיים החשובים ביותר הניצבים בפנינו, ונוגעים לעם היהודי כולו; ויש צורך בקהילות שתפתחנה את שערי בית הכנסת בפני המתגיירים, תשמחנה בבואם, ותעשינה את כל הנדרש כדי שהם אכן ירגישו במקום זה בבית.
בדרך זו, יהיה מסע הגיור תהליך אמיתי, ולא שטחי ומזויף; בדרך זו, תתקיימנה מצוות התורה המזהירות מאוד מפני אונאת הגר; בדרך זו, יתחולל תהליך של "מוסיף והולך", שישפיע על משפחת המתגייר כולה, ויקרב אותה יותר לזהות יהודית; בדרך זו, תוטמע ההכרה כי אף שמבחינה הלכתית הגיור הוא תהליך אישי ופרטי – יש לו משמעויות לאומיות רחבות היקף, שבראשן הרצון למנוע נישואים האסורים על פי ההלכה, ושמירה על קדושת עם ישראל; בדרך זו, יוכל שליח בית הדין לדווח לבית הדין כי אכן מדובר בתהליך אמת ולא בזיוף, שלמעשה עלול לעקור את תקפות הגיור מיסודה; ובדרך זו – יאבדו גם הכוחות הפוליטיים השונים מכוחם בסוגיות הגיור, והוא ישוב להיות מהלך הלכתי מדויק ומכוון.
הקהילות השונות המצויות במרחבי הארץ, בעיקר בערים, פוגשות את האתגר המכונן הזה, ובכוחן להשפיע עליו השפעה ניכרת, גם כדי לעודד את הציבור הלא-יהודי לבוא בשערי בית הדין לגיור, גם כדי לכוון את תהליך הגיור כדי שיהיה נכון ואמיתי מבחינה הלכתית, וגם כדי להיות שותף אנושי לכל מה שעוברים המתגיירים. הבה נפתח את השערים האלה, ובכך נעשה את אחד הדברים היותר חשובים בעת הזו. (מקץ תשע"ח)
