"כִּ֣י הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה בָא־שָׁ֙מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ לֹ֣א כְאֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ הִ֔וא אֲשֶׁ֥ר יְצָאתֶ֖ם מִשָּׁ֑ם אֲשֶׁ֤ר תִּזְרַע֙ אֶת־זַרְעֲךָ֔ וְהִשְׁקִ֥יתָ בְרַגְלְךָ֖ כְּגַ֥ן הַיָּרָֽק: וְהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֙מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ אֶ֥רֶץ הָרִ֖ים וּבְקָעֹ֑ת לִמְטַ֥ר הַשָּׁמַ֖יִם תִּשְׁתֶּה־מָּֽיִם: אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י ה' אֱ-לֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה".
הפסוק מתייחס לכל הממדים האפשריים של החיים בארץ ישראל: טופוגרפיה, מטארולוגיה, סוציולוגיה ולא פחות מזה – למצב הרוחני שלה.
חז"ל בספרי דברים לח, פרטו את ההבדלים בין א"י למצרים הבאים לידי ביטוי בפסוק זה:
"לא כארץ מצרים היא: ארץ מצרים שותה מן הנמוך וארץ ישראל שותה מן הגבוה, ארץ מצרים נמוך שותה, גבוה אין שותה, ארץ ישראל נמוך וגבוה שותה. ארץ מצרים נמוך שותה ואחר כך גבוה, ארץ ישראל שותה נמוך וגבוה כאחת. ארץ מצרים גלוי שותה, שאינו גלוי אינו שותה ארץ ישראל גלוי ושאינו גלוי שותה. ארץ מצרים שותה ואחר כך נזרעת ארץ ישראל שותה ונזרעת נזרעת ושותה שותה בכל יום ונזרעת בכל יום".
שיטת ההשקיה השונה מכתיבה את ההבדלים שבין שדות גבוהים ושדות נמוכים, גלויים ומוצנעים יותר, וכן את סדר עבודת האדמה, והיחס בין זריעה והשקיה. אבל הקטע הבא במדרש יגלה לנו שלא רק אדמה יש כאן, אלא גם אדם:
"ארץ מצרים אם אתה עמל בה בפסל ובקרדום ונותן שנת עינך עליה, ואם לאו אין בכך כלום. אבל ארץ ישראל אינה כן. אלא הם ישנים על מטותיהם והמקום מוריד להם גשמים".
נהר הנילוס הוא אמנם משאב מים אדיר, אבל על מנת שיגיעו המים מן הנהר אל השדות יש לעמול ולבנות תעלות השקיה. לעומת זאת הגשם היורד משמיים, ישקה את השדות בכל מקרה.
נחזור אל הפיסקה הקודמת: האמנם גבוה ונמוך הם רק השדות? או שאולי חלק ממה שמאפשרים הגשמים בארץ ישראל הוא שוויון הזדמנויות לגבוה ולנמוך? אין מצב של 'קרוב לצלחת' כלומר לנילוס, ובפני השמיים – כולם שווים. ואולי חז"ל רומזים בדבריהם גם לשיטת חלוקת האדמות במצרים, ושיעבודן למלך, שתוארה בסוף ספר בראשית, ולעבדות הנוראה של מצריים.
בשונה מארצות רבות שיש בהן מקורות מים אינסופיים, קרקע מישורית ונוחה לעיבוד, הרי שארץ ישראל היא ארץ הרים ובקעות, שאין בהם הרבה מים. אבל זוהי ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה. כפי שיבהירו פסוקי 'והיה אם שמוע' העוקבים – זה מטיל עלינו אחריות רבה, אבל לצד האחריות – גם מתנת שמיים.
(עקב תש"פ)
למטר השמים תשתה מים
השארת תגובה