מערכת שבתוןמיהו הבכור האמיתי?
הרב עמיעד גלזר, רב קהילת 'חזון נריה', וראש כולל 'אורות נחמיה', אלעד
"וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו" – "בדין היה אוחז בו לעכבו, יעקב נוצר מטיפה ראשונה ועשו מן השניה, צא ולמד משפופרת שפיה קצרה, תן לה שתי אבנים זו תחת זו, הנכנסת ראשונה תצא אחרונה, והנכנסת אחרונה תצא ראשונה. נמצא עשו הנוצר באחרונה יצא ראשון, ויעקב שנוצר ראשונה יצא אחרון, ויעקב בא לעכבו שיהא ראשון ללידה כראשון ליצירה, ויפטור את רחמה, ויטול את הבכורה מן הדין" (רש"י). משמע מדברי רש"י, כי אף שראוי יעקב לבכורה שהרי נוצר ראשון, אולם מצד הדין יזכה בבכורה זה שיוולד ראשון.
הגר"א לעומתו קובע, שהבכורה נקבעת עפ"י היצירה, ועל פי זה יישב כמה קושיות העולות בפרשת תצא – "כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה [-הלא אסרה תורה לשנוא?] וְיָלְדוּ לוֹ בָנִים הָאֲהוּבָה וְהַשְּׂנוּאָה, וְהָיָה הַבֵּן הַבְּכֹר לַשְּׂנִיאָה. וְהָיָה בְּיוֹם הַנְחִילוֹ אֶת בָּנָיו אֵת אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ, לֹא יוּכַל לְבַכֵּר אֶת בֶּן הָאֲהוּבָה עַל פְּנֵי בֶן הַשְּׂנוּאָה הַבְּכֹר [-הלא נאמר שהאהובה ילדה ראשונה? ומדוע בכלל נעלה על הדעת לבכר מי שאינו בכור, שתזדקק התורה לשלול זאת?]. כִּי אֶת הַבְּכֹר בֶּן הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא לוֹ, כִּי הוּא רֵאשִׁית אֹנוֹ [-אינו מצוי שטורחת התורה לתת טעם לדיניה?!], לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה".
ותירץ, שמדובר שנשא אדם אישה, והתעברה, וגרשה (לכן קרויה- שנואה). ונשא שוב אישה שנייה והתעברה, וקדמה זו האהובה ללדת. מלמדת התורה, שעל אף שעולה על הדעת שבן האהובה הגדול, יהיה הבכור. בכל זאת יש לבכר את בן השנואה כי הוא ראשית אונו, והוא ראשון ליצירה.
רבים תמהו על הגר"א שדבריו מנוגדים לדברי רש"י, וכן להלכה הפסוקה שהתאום שהקדים להיוולד, הוא הבכור? לכן ביאר הנצי"ב את הפרשיה באופן אחר – שהאהובה היא זו שנתעברה ראשונה, אולם השנואה הקדימה ללדת, ו'ראשית אונו' תלוי בלידה ולא בהזרעה. אולם אחרים טרחו ליישב דברי הגר"א, ההולמים יותר את לשון הכתוב –
החכמת שלמה (חו"מ רעח), הסיק מהעובדה שהתינוק מתהפך קודם לידתו, שגם התאומים מחליפים מקומותיהם, והראשון ליצירה נולד ראשון, וא"כ ודאי שהוא הבכור. אולם ליעקב ועשיו נעשה נס שהחליפו מקומותיהם, כי משמים רצו שיטעו שעשיו הוא הבכור, ויתברך יעקב שלא ברצון יצחק (זהר).
ואפילו אם אינם מתהפכים, המקדים לצאת הוא הבכור, כי ודאי שהוא ראשון ללידה, ואילו השני אינו ברור שהוא ראשון ליצירה, כי יתכן שנולדו מטיפה אחת. לכן זה שהקדים להיוולד יהיה הבכור, כי יש ודאות לגבי הלידה, אך אין ודאות לגבי היצירה. ורק במקום שידוע בוודאות שאחד משני אחים נוצר ראשון (כגון בשתי נשים), הוא הבכור גם אם נולד שני.
יותר מכך כתב בשו"ת משנה הלכות ח"ו, רצא, לחלק בין תאומים, לשתי נשים שילדו אחים. כי המתעברת מתאומים אי אפשר שאחד יקדים גם ביצירה וגם בלידה כמשל השפופרת. בזה הכריעה התורה כי הלידה היא העיקר (פטר רחם), ואין משמעות ליצירה. אולם בשתי נשים שבני שתיהן הם פטר רחם, בזה יש משמעות לנוצר ראשון, והוא הבכור.
הגמ' ביבמות מביאה פסוק שקטן אינו מייבם. ותמוה לדעה שמצוות היבום מוטלת רק על הבכור- הרי אם רק הבכור יכול לייבם, אזי ברור שהוא גדול, כי הוא גדול מאחיו המת שאינו בכור, ואחיו שקידש אישה הוא ודאי גדול, כי אחרת אין קידושיו כלום? אולם לפי הגר"א שיתכן שהבכור אינו המבוגר, אפשר שעל הבכור הקטן, לייבם אחיו שהוא גדול ממנו, ולכן נצרך הפסוק.
אומנם אפשר ליישב הקושיה באופנים אחרים. כגון שהבכור נולד ראשון, אך טרם הביא ב' שערות ולכן הוא קטן(מצפה איתן). או כגון שנולדו שניהם בשנה מעוברת הראשון בסוף אדר ראשון, והשני בתחילת אדר שני, ושנת היג' אינה מעוברת, כך שהראשון יגדיל בסוף אדר, אחר אחיו.
(תולדות תשע"ו)
