מערכת שבתוןהאינטליגנציה הרגשית של יוסף
שלומי גולדברג
תיכון ע"ש הימלפרב, ירושלים.
________________________________________
סוגיה מרתקת מאוד היא ניסיון הבנת התנהלותו של יוסף לאחר יציאתו הדרמטית מבית האסורים והגעתו המהירה למעמד המשנה למלך פרעה. הדבר הראשון שהיינו מצפים לו, לכאורה, הוא יצירת קשר מיָדית, בתנאי אותה תקופה כמובן, עם אביו יעקב. אביו הרי ישב באבלו הכבד עליו כבר שנים רבות, בעקבות המידע המוטעה שקיבל על מותו הטרגי של בנו האהוב.
אולם למרבה הפליאה יוסף לא פעל בדרך זו. רק לאחר הופעתם הבלתי צפויה של אחיו במצרים ולאחר השתלשלות הדברים שם, התגלה סודו של יוסף ורק לאחר פרק זמן משמעותי נוסף, באה הפרֵדה בין האב ובנו אל סיומה.
נשאלת אפוא השאלה: אילו יד האל לא הייתה דוחפת את האחים למצרים, האם ייתכן שיוסף לא היה מתגלה לעולם בפני אביו?
חז"ל בחנו סוגיה זו מזוויות שונות ומרתקות. גם פרשנים שונים העלו השערות שונות. פרשנית התנ"ך הדגולה, נחמה ליבוביץ', הסבירה כי הסיבה להימנעות יוסף מלגלות לאביו את גורלו, הייתה רצונו לבחון את אחיו ולראות האם שינו את דרכיהם. בכך בעצם העניק להם יוסף הזדמנות לתקן את מעשיהם הראשונים ולחזור בתשובה. תשובתם לא הייתה יכולה להיות מושלמת, אילו היה יוסף מתגלה בפני אביו ואחיו בטרם עת.
ואכן, במבחן התוצאה עמדו האחים באתגר שהוצב בדרכם, כשלא הפקירו את בנימין לחסדי מי שנראה בעיניהם באותה עת שר מצרי עוין. על פי מבחן האדם הסביר, האחריות להסתבכות המיותרת עם הגביע הייתה מוטלת אך ורק על בנימין, ומדוע שיהיו כולם מוכנים לשלם על פשעו של האחד? הגישה האנושית וקבלת האחריות הקבוצתית מצד האחים כלפי בנימין, מלמדת שהם למדו את הלקח היטב, הפנימו את חשיבות קשרי המשפחה וחזרו בתשובה מלאה ושלמה .
כיוון מקורי אחר הציע הרב יואל בן נון. לשיטתו, יש לנסות "להיכנס לנעליו" של יוסף. אנחנו, ממרחק הזמן, כבר יודעים את כל פרטי הסיפור, אך שלא כמונו, יוסף אינו מצוי בפרטים. הוא אינו יודע בזמן אמת שהאחים בדו סיפור כיסוי על אודות מותו ובוודאי אינו יודע על כותנת הפסים הטבולה בדם שהוצגה כהוכחה בפני אביו. השאלות שעלו בראשו של יוסף היו עשויות להטריף את דעתו: אולי הייתה זאת מלכודת? אולי היה אביו שותף למכירה? מדוע לא בא אביו לחפשו ולפדותו? ברור שרוב ההורים הרי היו משקיעים זמן ומשאבים ללא הגבלה בשביל לקבל אות חיים מילדיהם. ייתכן אפוא שיוסף חי במחשבה שנבגד בידי אביו האהוב ואולי בלית בריריה נאלץ לשלם את המחיר הכבד של פרידה בתמורה לשלום משפחתי. בסופו של דבר התרחש "טוויסט" נוסף בעלילה: בעקבות המפגש עם אחיו יוסף קלט כי אביו עדיין מתאבל על מותו ורק לכן החליט לחשוף את זהותו האמתית.
בשאלה דנן עסק אף פרשן קדום יותר, רבי יהודה החסיד (חי בגרמניה בשלהי המאה ה-12 ובראשית המאה ה-13). הוא הסביר את הטרגדיה המשפחתית כך:
"גדול כיוסף ציער את אביו ולא הודיעו מיד כי הוא חי ושליט בכל הארץ? ויש לומר: אילו היה עושה כך, כל אחיו היו בורחים, זה למזרח וזה למערב מפני הבושה".
לדברי רבי יהודה החסיד, אילו יוסף היה מודיע לאביו כי הוא חי, היה יעקב צריך גם להתעמת עם האמת המרה שהרי בניו, בשר מבשרו, התנהגו באופן המחפיר ביותר שאפשר לעלות על הדעת: שיקרו לו, מכרו את בנו לעבדות, ויתר על כול: הניחוהו ליעקב לבכות על מות בנו ימים רבים. לכאורה מטרת יוסף הייתה למנוע את הסיטואציה הקשה הזו במשפחה. על פי רבי יהודה החסיד יוסף ניחן אפוא ב"אינטליגנציה רגשית" – תכונה חשובה מאוד להצלחה בכול תחומי החיים.
המונח "אינטליגנציה רגשית" מתאר יכולת או מיומנות של אדם לזהות, להעריך ולנהל את רגשותיו ואת רגשות האחר. זוהי אחת מתכונות הקריטיות לניהול חיינו בעולם המודרני, המעמיד קונפליקטים אישיים, משפחתיים, חברתיים וקהילתיים בכל פינה.
(וישב תשע"ו)
