מֵרָחֹק

בכל הפרשה הכואבת והמדממת הזו של מכירת יוסף, אחת המילים הקשות והנוקבות ביותר לשעתה ולדורות היא המילה הזו- מֵרָחֹק.
המילה הזו לקוחה מתוך הפסוק השלם המתאר את תגובת האחים הרועים בשכם למראה אחיהם הקטן המגיע מחברון:
"וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ".
על המילה הזו אמר האור החיים הקדוש: " ויראו אותו מרחוק- פירוש מריחוק הלבבות, שלא ראוהו כראיית אחים לאחיהם, אלא כאיש מרוחק מהם".

אם יש מילה המאפיינת את המצב החברתי התוך ישראלי בדור שלנו זו המילה הזו- מֵרָחֹק.
הפסקנו להכיר איש את רעהו מקרוב, וכל ההיכרות והשיח האישי והציבורי שלנו הפכו להיות מֵרָחֹק.
פעם, בימי השכונה הפשוטים והטבעיים, טרום תקופת הטלוויזיה והפייסבוק והווצאפ, פשוט ישבנו אחר הצהריים במרפסת בשיכון, עם האבטיח, הסברס, הענבים והפיצוחים- והכל היה מקרוב. דיברנו מקרוב, הכרנו מקרוב, שיחקנו 'דג מלוח' ותופסת וחמש אבנים מקרוב, וכל החיים התנהלו פנים אל פנים ומקרוב. הקירבה הזו מקרבת גם את הלבבות. אפשר היה להסכים, אפשר היה להתווכח, אבל הכל התנהל מקרוב.
אחת הרעות החולות של המציאות החדשה זו המילה הזו- מֵרָחֹק.
כל החיים מתנהלים מֵרָחֹק. שולחים מסרונים, וווצאפים, מצייצים בטוויטר, כותבים טוקבקים, והכל מֵרָחֹק. רחוק פיזית ורחוק גם נפשית. לא רואים את האנשים, לא מביטים להם בעיניים מקרוב, לא נוצרת קירבה ואינטימיות רגשית, הכל מתנהל מֵרָחֹק.
כל פעם מחדש כשאני קורא טוקבקים מתלהמים ומלאי רוע וגסות לב של אנשים באינטרנט או בפייסבוק, אני שואל את עצמי שאלה פשוטה- האם האנשים הללו, המסתתרים מאחורי האנונימיות האינטרנטית, היו מעיזים לומר את אותם דברים ואותם מילים לאנשים גם בפנים, גם בפגישה של אחד על אחד, כשאותם אנשים שהם כתבו עליהם מסתכלים להם בעיניים מקרוב ?
חלק גדול מהשנאה והניכור וההתלהמות במחוזותינו נובעים מהמילה הקשה הזו- מֵרָחֹק.
אנחנו ניזונים אחד על השני מהתקשורת, אנחנו מתקשרים האחד עם השני מֵרָחֹק, אנחנו מרבים לדבר האחד על השני ולא האחד עם השני, וכך בוודאי לא יוצרים לא דיאלוג ולא קירבה, לא הבנה ובוודאי לא אהבה.
כמה מדויקות הן מילות הפסוק והתהליך שבא לבידי ביטוי במילים הללו- "וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ". הם אפילו לא נתנו לו צ'אנס להתקרב, לדבר, לבטא את עצמו, להסביר. הם לא נתנו לו את הסיכוי להסתכל לאחים מקורב ובעיניים. כשהמצב הפיזי הנפשי והרגשי הוא " וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם..", לא פלא שהתוצאה הסופית היא 'וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ'.
כשזה החטא- זה עונשו. וכשזה החטא- זה תיקונו- מקרוב. להכיר מקרוב, לדבר מקרוב, לנסות להבין מקרוב, ולנהל חיים חברתיים וציבוריים של מקרוב ולא של מֵרָחֹק.
אולי לתיקון הזה של המרחק שנוצר על ידי המֵרָחֹק הזה רומז הנביא ירמיהו:" כֹּה אָמַר ה' מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל. מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד. עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים. עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן ..וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה".

(וישב תשע"ו)