עדי ארד (זמרת, יוצרת וחזנית אורתודוכסית פורצת דרך, פובליציסטית של טורי דעה)בחור אחד התפלל וביקש שאלוקים יעשה לו נס והוא יזכה בלוטו. יצאה בת קול ואמרה לו: "כדאי שקודם תקנה כרטיס". ובכן, זאת לא ממש בדיחה, כי כל כך הרבה אנשים מתנהלים כך בעולמינו.
זה עתה נגמר חג הניסים. לא כולם מאמינים בניסים אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח, ישנם אנשים שזכו ל"נס" בחייהם, שאין שום דרך רציונאלית להסבירם.
גם אני זכיתי לאחד כזה, כשאמרו לי "תתפללי לנס", וברוך ה', לאחר שנים ארוכות, כואבות ומעייפות זכיתי לנס המיוחל.
אנשים חושבים שלנס צריך להתפלל. צריך, אבל לא רק! לא מספיק לבכות ולייחל כדי לזכות בנס. כדי ש"יד אלוקים" תוכל לפזר את "אבקת הסוכר" הקסומה והמיוחדת, עלינו קודם להזיז הרים, לעשות פעולות, לקרוע את ים הסוף שלנו בעצמנו, לשלם מחיר, לעיתים גבוה מאד. מי שלא מפעיל את כל המבערים ומשגר עצמו קדימה לכיוון המטרה כמו טיל בליסטי, סביר שגם נס לא יעזור לו.
כדי לפלס את דרכו של הנס אלינו, אנו זקוקים לאמונה חזקה ולא מעורערת ברמות של פרה אדומה וטונות של סבלנות. כי מבחוץ זה ייראה כמו פנטזיה, כמו נאיביות ילדותית. אולי אפילו יצחקו עליכם, יגידו 'תרפו, חבל שתתאכזבו'. נזדקק גם לכוחות-על שנובעים מרצון עז להגשים את המטרה, לפעולות יצירתיות, לטקטיקה מדויקת, להחלטות משובחות, להקרבות וגם לקרבות.
יש "חלום" ויש "נס", זה לא אותו דבר! היום אנשים מוכוונים להגשים את חלומם. זה נחמד, זה קולו של הדור. אבל, אל תתבלבלו, זה לא מתקרב אפילו ללזכות בנס. בשניהם צריך להשקיע ולהאמין, אך כשמתרחש נס, אנחנו יודעים בבירור שעל כל אלה הוסיף היושב במרומים, נתן מטובו ושלח שכינה במעשינו, ובלעדיו זה לא היה קורה. זה נכון שהכל בזכותו, אבל כש"קריעת ים סוף" אישית מתרחשת יותר קל לראות את ההשגחה.
לא בחינם הגיע יוסף לגדולות. מרגע מכירתו לישמעאלים הוא נלחם על חייו ומפלס דרכו לצמרת במלאכת מחשבת. בדיפלומטיה שקטה אך חדורת מטרה, הוא נכלא ומשתחרר ומגיע אל המלך, ומשם הופך ליועצו ואז משפחתו מופיעה והם זוכים לחבל ארץ גשן, ניצלים מרעב ולאט לאט יוסף משתלט בחוכמתו על רכושם וצאנם של המצרים, בדרך כלכלית גאונית ונדירה, כמו משחק שחמט מבריק, מעמדו הגבוה מתקבע תוך כדי שמחתו של המלך והערכתו של העם. כולם אוהבים את יוסף.
מבחור מסכן שנזרק לתוך בור – להפוך לבכיר מצרים; ללא ספק יגידו "נס גדול היה פה". אבל בואו לא נטעה, יוסף לא היה רק בעל חלומות, הוא היה בעל תושיה ויכולות. הוא הבין את המצב לעומקו, ראה רחב ורחוק עם חזון מדויק, ועשה פעולות, בנה תשתית כלכלית ומדינית מדויקת, הוא בא לעבוד, להגשים.
אז מה היה לנו פה? בחור מבריק וחרוץ שקנה את כל פתקי הלוטו הקיימים וזכה לנס. להימלט מגזר דין מוות ולהגיע למלכות – לזה ללא ספק נדרש נס, משמיים הובילו את יוסף בדרך שהלך בה על מנת שיציל את ישראל. אבל, הוא הלך, מה זה הלך? רץ! הוא עזר לנס להתרחש במלוא הדרו.
אני מאמינה בניסים, כן, ללא ספק הם קיימים. השאלה היא- האם אתם מוכנים לשלם את המחיר? (ויגש תשפ)
