ד"ר יצחק קניגסברגתיאור מספר שנותיה של שרה אמנו: "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (בראשית כג'), אומר דרשני. רש"י : "לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו, בת מאה כבת עשרים לחטא, ובת עשרים כבת שבע ליופי". על תשובת רש"י נשאל: האומנם בת השבע היא סמל היופי הנשי? לפחות בימינו מקובל ששנות העשרים זהו הגיל המבטא את היופי הנשי.
החזקוני מנסה לפרש את הקושי שבדברי רש"י: " ועוד פרש"י בת עשרים כבת שבע ליופי, פירוש היתה יפה בלא כחל ושרק ופרכוס כשהיתה בת עשרים שבאותו זמן דרך נשים לקשט עצמן כמו שהיתה בת שבע שאין דרך לקשט". בנות העשרים הן אכן סמל היופי אך הן עושות זאת על ידי קישוט ושימוש בקוסמטיקה, שלא כמו בנות השבע שיופיין הוא טבעי. שרה לא הייתה זקוקה לאמצעים קוסמטיים בגיל עשרים, כי יופייה נשמר לה כפי שהייתה בת שבע.
היופי של שרה מופיע כאן כביטוי ליופי חיצוני, ולא כביטוי ליופי פנימי כיראת ה', הצנע לכת וכו', כי קשה לדמיין שאלו היו התכונות שראו שרי פרעה כאשר שרה הגיע למצרים: "וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִיא מְאֹד: וַיִּרְאוּ אֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה וַיְהַלְלוּ אֹתָהּ אֶל פַּרְעֹה". גם אברהם לא התכוון ליופי הפנימי של אשתו כשהוא הכריז: "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ", וביקש ממנה: "אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ".
מכל האמור עולה ששרה אמנו אכן הייתה אישה יפה מאד. נשאלת השאלה כיצד שימר הקב"ה את יופייה גם בזקנותה ואיך זה מתקשר עם דברי המפרשים: "ובת עשרים כבת שבע ליופי"?
הפנים הם חלון הראווה אצל בני האדם. עור הפנים מהווה מרכיב ביופי האדם. לילדה בת שבע עור הפנים חלק ויפה. בגיל ההתבגרות ועד לגיל עשרים ומעלה, מופיעים פצעי הבגרות, שהם תוצאה של דלקת בעור.
לאחר גיל עשרים וככל שמתבגרים עור הפנים עובר תהליכי הזדקנות, המתבטא בהופעת קמטים וכתמים ובירידה בנפח רקמת השומן התת-עורית. בשל הירידה בגמישות העור ובנפח רקמת השומן התת-עורית יש צניחה של העור ושל שרירי הפנים.
אצל שרה אמנו הקב"ה מנע את הופעת פצעי הבגרות ואת הזדקנות העור. יופייה הטבעי של גיל הילדה בת השבע נשמר לאורך חייה, כשהייתה בת עשרים וכשהייתה בת מאה ויותר.
(חיי שרה תשע"ט)
