עבר, עברי ועברית

בתיאור הגניאולוגי של צאצאי נח בולטים שני פסוקים 'מוזרים למדי'. על חם נאמר: " וַיִּֽהְי֣וּ בְנֵי ־ נ֗חַ הַיֹּֽצְאִים֙ מִן הַתֵּבָ֔ה שֵׁ֖ם וְחָ֣ם וָיָ֑פֶת וְחָ֕ם ה֖וּא אֲבִ֥י כְנָֽעַן" (בראשית ט,יח). גם על שם נאמר: " וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר אֲחִ֖י יֶ֥פֶת הַגָּדֽוֹל" (בראשית י, כא). מדוע 'מוזרים'? משום שהשמות במקרא מתייחסים אל האבות והסבים או אף יותר מכך, כמו יעקב בן יצחק או יצחק בן אברהם. אולם, בפסוקים אלו מכנה/מגדירה/מתארת התורה את חם על פי כנען בנו ואת שם על פי עבר נינו (שם ילד את ארפכשד שילד את שלח שילד את עבר).
בשלב זה של הקריאה, עוד בטרם התוודע הקורא אל המשך התיאור הגניאולוגי, הוא ישאל: מיהו כנען? מדוע 'מתארת' התורה את חם, שהוא העבריין האמיתי על פי הפשט של התורה, באמצעות בנו כנען, עוד לפני שהיא סיפרה לנו כי הוא בנו? ומדוע 'תתאר' התורה את שם באמצעות נינו עבר, לא סתם עבר, אלא אבי כל בני עבר?
לפנינו הטרמה (אזכור פרט או מעשה שיבוא בהמשך) המבטלת את כוון מימד הזמן ההיסטורי. מטרתה ללמדנו כי שורש הפעולות שיתוארו בדורות הבאים נמצאים כאן ועכשיו בדורות הנוכחיים. רוצה לומר- אם ברצונך לדעת כיצד הפך כנען להיות אבי עמי כנען, המייצגים טומאה ועבודת אלילים, לך לך אל אביו חם, בחן את מעשיו ובחינה זו תסביר לך הכל. הכנעניות היא תולדה ישירה של מעשהו הנתעב של חם. בהיפוך ציר הזמן חם מוגדר ומתואר על ידי בנו כנען.
באופן דומה, ולהבדיל, אם רוצה אתה לדעת מיהו שם, התקדם לך בציר ההיסטורי אל נינו עבר. כל מה שהוא מייצג (ישיבת 'שם ועבר', אברהם העברי, אבי האומה העברית, ועוד..), התחיל למעשה בשם. שם, המייצג את הגזע השמי (שם=מטרה, כמו לשם מה?), שם לעצמו כמטרה לאחר החורבן הקולוסאלי של המבול לגלות את הגורם האחראי (ראשית המונותיאיזם). מטרה נכבדה וקשה זו הוגשמה כמעט במלואה על ידי נינו- עבר, מלכה של מדינת העברים הראשונה שדיברו בה בשפה העברית. העברית והעבריות כיסוד של גאווה מתמשכת לאורך כל ספרי התנ"ך יסודם בשם. לא לחינם זוכה להיות מילה זו (=השם) להיות אחד מכינוי האל גם בימינו. על התהליך הזה יותר ממרמזת התורה בכותבה- " וּלְשֵׁ֥ם יֻלַּ֖ד גַּם ה֑וּא אֲבִי֙ כָּל־בְּנֵי־עֵ֔בֶר".
(נח תשע"ט)