בחירה חופשית וכפייה דתית

בראשית פרשתנו מצווה אברהם ללכת לארץ ישראל: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית יב א). מתי נאמר הציווי לאברהם? הרי בסיומה של הפרשה הקודמת נאמר שאברהם כבר יזם את יציאתו מאור כשדים לארץ כנען מרצונו החופשי (בראשית יא לא).
האבן עזרא והרד"ק (שם יב א) פירשו שהציווי לך לך היה כבר על היציאה הראשונה מאור כשדים. והכל היה על פי צו ד'. אולם רש"י והרמב"ן (שם) פירשו שהציווי היה לצאת מחרן לא"י לאחר שכבר יצאו מרצונם החופשי מאור כשדים לא"י וחנו בחרן.
בזוהר נאמר שהציווי האלוקי לאברהם בעיתוי זה נבע מהרצון החופשי שהתעורר אצל אברהם (הסולם זוהר נח ח"א עז ב). הדרך לעורר את ה'רצון' האלוקי העליון היא ע"י התעוררות הרצון החופשי של האדם מלמטה. מכאן חשיבות הבחירה החופשית של האדם.
דרכו של אברהם אבינו בקירוב אנשי דורו, עובדי האלילים אל האמונה בא-ל אחד היתה בהסברה ושכנוע, ללא כפיה (רמב"ם עבודת כוכבים א ג).
שאלה מורכבת: האם יוצאים ידי חובה במצווה שמתקיימת בכפייה ושעשייתו אינה בכוונה רצונית לקיימה כמצווה?
מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל הצטרף בשנות החמישים ל'ליגה נגד כפיה דתית', אף שילם דמי חבר, אולם פרש ממנה כאשר הבין שמדובר בארגון שמבקש להלחם נגד היהדות בדרך מתוחכמת, ע"י יצירת רושם שהיהדות היא כפייתית וכוחנית ובכך לייתר דיון ענייני בין תפיסת העולם החילונית הליברלית לבין תפיסת העולם הדתית המאמינה, תפיסה בעלת עושר רוחני וערכי שקיימה את העם היהודי בכל תלאותיו, ומהווה מסד ליצירת חברה יהודית מודרנית מתוקנת וערכית, עם הפנים לעתיד.
הרב צבי יהודה זצ"ל היה חוזר באוזנינו שקיימת אבחנה בין שלילה מוחלטת של 'כפיה דתית' במרחב האישי הפרטי של אדם ובהתנהלותו בביתו ובחייו האישיים, לבין מערכת הנורמות והחוקים המייצגת את המרחב הציבורי של מדינת היהודים. מערכת זו מעוגנת בחוקים שקובעת הכנסת המייצגת את הציבור בישראל. כמו בכל שאר הסוגיות הכלכליות החברתיות הבטחוניות וכו' יש חילוקי דעות בין חלקי החברה הישראלית. ההכרעה בין הדעות, שלא בהסכמה מלאה, מתורגמת לחוקים של ההתנהלות הציבורית. כך גם בסוגיות דת ומדינה. חוקים המעגנים את הצביון היהודי של הפרהסיה הציבורית כמסחר בשבת, תחבורה ציבורית ושרותים נוספים. הטענה לכפייה מצד אלה שדעתם שונה, דומה למי שיטען לכפיה סוציאליסטית בשל חוקי העבודה והרווחה הנובעים מתפיסת עולם זו או לכפייה קפיטליסטית בקיצוץ דרמטי בקצבאות הילדים (בשנת תשס"ג-2003).
(לך לך תשע"ט)