ד"ר יצחק קניגסברגאל מול טיעוניו המשפטיים החד-משמעיים של בא כוחו של יוסף: "הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה לִּי עָבֶד וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם" (בראשית מד'), נסתתמו טיעוניו המשפטיים של יהודה, ולכן הוא פנה אל יוסף במישור הרגשי, בכדי להשיג את שחרורו של בנימין. לאחר תיאור השתלשלות המאורעות, מרגע שהם נפגשו בפעם הראשונה עד הגיעם למצב המביך שבו נמצא גביע הכסף של יוסף באמתחת בנימין, הוא גולל את ייסורי הנפש שעברו על יעקב אביו, בהסכמתו לצירוף בנימין למפגש עם יוסף, והחשש שלו: "וּלְקַחְתֶּם גַּם אֶת זֶה מֵעִם פָּנַי וְקָרָהוּ אָסוֹן וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי בְּרָעָה שְׁאֹלָה". הסיבה לכך היא: "וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ", והתוצאה מכך תהיה: "וְהָיָה כִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין הַנַּעַר וָמֵת וְהוֹרִידוּ עֲבָדֶיךָ אֶת שֵׂיבַת עַבְדְּךָ אָבִינוּ בְּיָגוֹן שְׁאֹלָה" (שם). הרד"ק מפרש זאת כך: "נפשו קשורה בנפשו – מרוב אהבה ואם לא ישוב הנער אתנו תצא נפשו ותהיה האשמה רבה עלינו ועליך שסבבת את מיתתו".
לצערנו, הדור שלנו נתנסה בניסיון זה, כאשר אבות ששכלו את בניהם במלחמות ישראל, לא עמדו בתעוקה הנפשית והלכו לעולמם בטרם עת, כי נפשם הייתה קשורה בנפש בנם שנפל חלל על תקומת ישראל.
נשאלת השאלה: כיצד משפיע מצבו הנפשי של האדם על גופו?
בכדי לענות על שאלה זו יש צורך לברר מה היא הנפש, וכיצד היא מתפקדת במערכת גוף ונפש.
בשמונה פרקים לרמב"ם (פרק א) יש פירוט של תפקודי הנפש: "דע, כי נפש האדם נפש אחת, ולה פעולות רבות חלוקות: הזן, והמרגיש, והמדמה, והמתעורר, והשכלי". במונחים מודרניים ניתן להסביר זאת כך:
הנפש – זה כוח החיות של האדם האחראי על פיקוח והפעלת אבריו – גפיים, לב, ריאות וכו', ועל תפקודיו השכליים – מודעות , חשיבה, זיכרון, רגש וכו'. בניגוד לתפיסה הפילוסופית הדואליסטית (דה קארט) הטוענת שהגוף והנפש הן שתי ישויות נפרדות, הפילוסופים המודרניים מחזיקים בעמדה שהנפש איננה דבר נפרד מהגוף.
הנפש זקוקה לגוף כדי לקבל ביטוי בעולם הפיזי, והגוף זקוק לנפש כדי לחוות את החיות שבו. אנו נוטים לחלק את החוויות שלנו לתחושות פיזיות או נפשיות, אך למעשה לא ניתן להפריד ביניהן. לדוגמה – חרדה היא חוויה פיזיולוגית באותה מידה שהיא חוויה נפשית. דופק מואץ, הזעה ומתח שרירי הם המרכיבים הפיזיולוגים של תחושת דחק ודאגה נפשית.
אדם שחווה התרגשות גדולה, כשהוא במצב רוח מרומם במיוחד לאור הודעה משמחת שקיבל או לאור אתגר חשוב שעומד בפניו והוא נחוש להשלימו, יצליח להתגבר על קשיים גופניים כמו עייפות או מאמץ גופני מתמשך, לא ישים לב שהוא רעב או צמא ויפעל מתוך אנרגיות שלא ברור מה מקורן. דוגמא זו מבטאת את ההשפעה החיובית של הנפש – מוטיבציה, כוח רצון, נחישות ודבקות במטרה – על הגוף.
לעומת זאת מצבי לחץ, תסכול, עומס בעבודה או בלימודים, חששות ודאגות עלולים לבוא לידי ביטוי כעייפות נפשית או כתחושה של לאות גופנית. כאשר מצבים נפשיים אלה מחמירים, עלול גם להחמיר המצב הגופני ולהתבטא בהתפתחות מחלות שונות. מחקרים רבים מעידים על הקשר שבין מחלות לב למצב נפשי. כך למשל, הסיכוי של אדם להחלים מהתקף לב או מאירוע מוחי נמוך יותר, אם בעקבות מצבו הוא חש דיכאון או חרדה. מחלות הפורצות בעקבות מצבי לחץ נפשי או שהסימפטומים שלהן מחמירים בעקבות מצבים אלו, הן מחלות פסיכוסומאטיות ( פסיכו – נפשי, סומטי – גופני).
טיעוניו של יהודה במישור הרגשי, תואמים את התפיסה שהובאה לעיל בדבר ההשפעה הקשה שהייתה לנפשו הדואבת של יעקב, הנתונה בלחץ כבד עקב גורלו של בנימין, על גופו ומצב בריאותו. גם אם חטא בנימין אין זה מצדיק עונש מוות על אביו שנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְנַפְשׁוֹ.
דבריו הנרגשים של יהודה הרטיטו את נימי נפשו של יוסף: "וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק…וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי… וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף" (שם מה').
(ויגש תשע"ו)
