מערכת שבתוןותענה שרי ותברח מפניה
אהוד בן- ארי
עו"ד
ציווי של הקב"ה לאברהם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך הינו ללא ספק אחד הנסיונות הקשים בהם נתנסה אברהם אבינו .הניתוק הנדרש מאברהם הינו למעשה ניתוק משולש. ניתוק פיזי מהארץ בה התגורר,ניתוק מהמולדת המבטאת את עברו הלאומי ומורשתו וניתוק אישי מבית האב הכולל את משפחתו ומכריו.
אולם פרשתנו אינה עוסקת רק בניתוקו של אברהם מביתו וממולדתו אלא בניתוק נוסף והוא ניתוקה /גירושה של הגר מבית אברהם .
בפרשתנו מספרת התורה על הצעתה של שרה לאברהם לקחת את שפחתה הגר על מנת שתלד לו ילדים וזאת לאחר שנות עקרות רבות . יוזמה זו של שרה מביאה לידי ביטוי את צדיקותה ואצילותה של שרה אשר למעשה מכניסה לביתה מתחרה אשר תפקידה ללדת את ילדיו של בעלה.
את הפסוק "ותקח שרי אשת אברהם את הגר המצרית שפחתה .. ותתן אותה לאברהם אישה לו לאישה " (טז/ג) מבהר הרמב"ן כך : "שרי אשת אברהם" בא לרמוז כי שרי לא נתייאשה מאברם ולא הרחיקה עצמה מאצלו כי היא אשתו והוא אישה אבל רצתה שתהיה גם הגר אשתו ולכן אמר "לו לאשה " שלא תהיה כפילגש רק כאשה נשואה לו וכל זה מוסר שרה והכבוד שהיא נוהגת בבעלה".
הרמב"ן מעלה אם כן על נס את הקרבן שמקריבה שרה בכך שהיא מביאה אל ביתה את הגר להיות לאברהם לאשה תוך התגברות על קנאה טבעית ותחרות עם אשה נוספת בביתה .
אולם מיד לאחר המעשה ההירואי של שרה מספרת לנו התורה: "ותענה שרי ותברח מפניה" והסיבה לכך :"ותרא כי הרתה ותקל גבירתה בעיניה " (טז/ד) וכפי שאומרת שרה לאברהם "אנוכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה"
לכאורה ניתן להבין בנקל לליבה של שרה אשר זועקת מדם ליבה .הרי היא היוזמת והמבצעת של המהלך שהביא את הגר אל בית אברהם ולבסוף היא זוכה ללעג וליחס של התנשאות מצד שפחתה וכל זאת על רקע הריונה של הגר .
ואכן חלק מהפרשנים דוגמת הנצי"ב מלמדים זכות על שרה במעשה הגירוש ותולים את האשמה בגירוש בהגר .גם המדרש אותו מביא רש"י על הפסוק "ותקל גבירתה בעיניה" תולה את האשם במידה רבה בזלזולה המעליב והארסי של השפחה בגבירתה ("ותקל גבירתה בעיניה אמרה הגר שרה זו אין סתרה כגילויה ,מראה עצמה כאילו היא צדקת ואינה צדקת ,שלא זכתה להריון כל השנים הללו ואני נתעברתי מביאה ראשונה")
אולם פרשנים אחרים ובראשם הרמב"ן הלכו בכיוון אחר לגמרי והם מבקרים קשות את גירושה של הגר על ידי שרה .
הרמבן בפירושו כותב כך "ותענה שרי " -חטאה אימנו בעינויי הזה וגם אברהם בהניחו לעשות כן ושמע ה' אל עוניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרי בכל מיני העינוי ".
דווקא הרמב"ן המצביע בתחילת הסיפור על צדיקותה של שרה המוכנה לשלם קרבן יקר בהבאת הגר לביתה ,אינו מנסה להבין לליבה וללמד עליה זכות במעשה הגירוש .
גם הרד"ק בפירושו אינו חוסך במילים קשות בהתיחסו למעשיה של שרה :
"ולא נהגה שרי בזה (בעינויי) לא למידת המוסר ולא למידת החסידות ,לא מוסר כי אע"פ שאברהם מחל לה על כבודו ואמר לה "עשי הטוב בעינייך "היה ראוי לה למשוך את ידה לכבודו ולא לענותה, ולא מידת חסידות ונפש טובה כי אין ראוי לאדם לעשות כל יכולתו במה שתחת ידו.
והרד"ק חותם את דבריו בעניין זה "וכל זה הסיפור נכתב בתורה לקנות אדם ממנו המידות הטובות ולהרחיק הרעות"
הרד"ק מלמדנו איפוא שיעור חשוב כי סיפורי האבות נכתבו בתורה לא רק כדי שנלמד כיצד לנהוג אלא לעיתים ניתן ללמוד מהם כיצד שלא לנהוג .היינו אם בתחילת הסיפור אנו יכולים ללמוד משרה מהו ויתור ,מהי התגברות על קנאה והבלגה ,סופו של הסיפור מלמדנו לפי הרד"ק כיצד אין לנהוג בכפופים לך .
ואולי מבקשת התורה ללמדנו דרך סיפור זה דבר מה נוסף והוא כי בבוא בן אנוש לקחת על עצמו משימות הירואיות שמעבר לכוחותיו הנפשיים טוב לו שישאל עצמו אם יוכל לעמוד בהן ,שאם לא כן קיימת סכנה והיא שהתוצאה בסופו של אותו מעשה תהיה כזו אשר מוטב היה לו לא היה מבצע את המעשה כלל .
תש"ע
